השחקנים נוטים לדחות את הצעת הליגה
למרות שיפורים לעומת ההצעה הקודמת, עדיין נותרו במתווה החדש סעיפים שמרגיזים את השחקנים, כמו הגבלת גיל הכניסה לליגה והאפשרות לשלוח כל אחד מהם לליגת ההתפתחות בחמש שנות הקריירה הראשונות. ביום שני עשויה להגיע בקשה לפירוק הארגון

בכל מקרה, נראה שגם ההצעה המשופרת שהגישו בעלי הקבוצות לשחקנים לאחר יומיים של דיונים לא תגיע אפילו לשלב ההצבעה. ביום שני צפויים חלק מהשחקנים להגיש גם בקשה לפירוק הארגון, שאם תתקבל – וגם זה לא בטוח – תיתן חלון של 45-60 ימים לפני שתגיע להצבעה בידי כל שחקני ה-NBA.
מדני גרין (שבכלל חתם העונה בלובליאנה) עד דני גריינג'ר, מעמרי כספי עד מטה וורלד פיס, הטוויטר מלא בהצהרות לוחמניות של שחקנים נגד ההצעה האחרונה. ביום שלישי אמורים להגיע לניו יורק כל 30 נציגי קבוצות הליגה ואולי גם עשרות שחקנים נוספים, כדי לדון בהצעת הליגה לקיים עונת 72 משחקים שתחל ב-15 בדצמבר.
שיהיה ברור: במתווה החדש, לצד סעיפים שהוגדרו על ידי השחקנים כ"דרקוניים" ושיפורטו בהמשך, קיימים גם לא מעט מקצי שיפורים. על פי קן ברגר מ-CBS וחשבון "NBA_Labor" הרשמי של הליגה, הרי שפרט ל"חריגת השכר הבינונית" ששופרה עבור קבוצות מעל לתקרת השכר (3 מיליון לעונה כפול שלוש עונות, במקום 2.5 מיליון לעונה כפול שתי עונות), הנה השינויים הנוספים:
* גם קבוצות שנמצאות מעל תקרת השכר יוכלו לבצע עסקאות "החתם והעבר", המאפשרות לשחקן להרוויח בקבוצה חדשה את התנאים שהיה מקבל כאילו המשיך בקבוצתו הקודמת – אבל רק בשנתיים הראשונות להסכם. עסקאות שכאלה איפשרו למיאמי היט להחתים לשש שנים, ולא לחמש, את לברון ג'יימס וכריס בוש בקיץ שעבר. מעונת 2013/4, עסקאות כאלה ייאסרו.

* קבוצות שמתחת לתקרת השכר יקבלו חריגת שכר נוספת, בגובה 2.5 מיליון דולר, להציע לשחקנים חופשיים.
* רצפת השכר (השכר הכולל המינימלי שמשולם לכלל הסגל) של כל קבוצה תועלה החל מהעונה השלישית ל-90 אחוז מתקרת השכר לאחר שנתיים של 85 אחוז, בניגוד ל-85 אחוז לאורך כל ההסכם בהצעה הקודמת, ול-75 אחוז בהסכם העבודה שתם בקיץ.
* שחקנים שממשיכים בחוזה חדש ("בירד פרי אייג'נטס") יקבלו העלאה שנתית של 6.5 אחוז בחוזיהם במקום 5.5 אחוז, כאשר בהסכם שהסתיים, ההעלאה היתה 10.5 אחוז.
* בחוזים של שחקנים המשתכרים מתחת לממוצע של הליגה, תוחזר אופציית ניתוק החוזה מצד שחקנים. בהצעה הקודמת לא היו בכלל אופציות ניתוק חוזה לשחקן או לקבוצה.
* ההסכם אמנם הולך עד 2021, אבל כעת שני הצדדים – כפי שביקשו השחקנים – יוכלו לצאת ממנו ב-2017.
* קנס נוסף יוטל על קבוצות שיעלו מעל תקרת השכר בכל ארבע שנים מתוך חמש, במקום בכל שלוש שנים מתוך חמש.
עם זאת, כאמור, קיימים מספר סעיפים שהשחקנים טוענים כי כלל לא דנו עליהם. בין היתר, יוכלו בעלי הקבוצות לשלוח באופן שרירותי
גיל הכניסה לליגה, 19 בהסכם הקודם, יועלה ל-20 (מה שמבטיח שנתיים בקולג' לכל שחקן); והשחקנים יחויבו לעבור בדיקות נגד סמים גם בפגרה.
כל עוד הסעיפים הללו קיימים, וכל עוד לא נפתרו בעיות אחרות במסגרת ענייני מסגרת התקציב (למשל, קבוצות לא יכולות להחתים שחקן על "חריגת השכר הבינונית" אם הדבר מעלה אותה אל מעבר לתקרת השכר), השחקנים צפויים להשיב בסירוב לחתום על ההצעה במתכונתה הנוכחית, או לבקש מהליגה לבצע עוד מספר שינויים מינוריים לפני שהנושא יעלה להצבעה.
אם סטרן יעמוד בסירובו, אנחנו צפויים להידרדר למדרון משפטי מדכא שיגרום כנראה לביטול העונה כולה. מצד שני, במספר דיווחים כבר הגיבה הליגה כי הדבר היחיד שסופי בהצעתה הוא נושא חלוקת ההכנסות ומסגרת התקציב, מה שאומר שאולי הצדדים יצטרכו בכל זאת לשוב לשולחן המו"מ. אל תתפלאו אם עד שהעונה הזו תתחיל, אם בכלל, יוחלפו עוד כמה טיוטות בין הצדדים.