"אני עסוק בשביל לעשות איתם שטויות"
חדר המאמנים של מכבי ת"א נמצא מטרים בודדים מחדר ההלבשה בהיכל. החברים של דריק שארפ עדיין שם, אבל הוא לא נכנס לבקר. הקפטן במיל' מתלמד בעמדת העוזר, עורך קטעי וידיאו, ממלא דוחות סקאוטינג ומודה: "גיליתי שזו עבודה הרבה יותר קשה מאשר לשחק"
יודעים מה ייגמר הערב בנוקיה? היכנסו לאתר ה"ווינר"
הקפטן במיל' מדבר על עוד כמה שינויים. בתור התחלה, הוא טוען, "גיליתי שזו עבודה הרבה יותר קשה, שדורשת ממך השקעה של הרבה יותר שעות מאשר לעשות את אותם הדברים כשחקן."
כמעט כל יום הוא מגיע למשרד, ואצל דייויד בלאט עובדים. שחקנים מתייצבים חצי שעה לפני האימון, מתלבשים, חובשים ועולים לשחק. המאמנים במכבי ת"א מגיעים להיכל גם בבוקר.
שארפ הוא אחד הבודדים בהיסטוריה החדשה של המועדון שנזרק למים בלי שום הכנה. בדרך כלל, עוזרי המאמן במועדון הם מאמני ליגה בכירים בעצמם. או במקרה של עוזר שני, כאלה שהתחילו במחלקות נוער וסומנו ככוכבים כמו דן שמיר ואבי אבן. שארפ, שעובד על תעודת המאמן בימים אלה ממש (ובינתיים, במשחקי הליגה אינו נרשם בטופס כעוזר מאמן,( למד בהליך מזורז לערוך וידיאו ולייצר דוחות סקאוט. הכל תוך כדי תנועה, בקבוצה שמתכוננת לשלוש יריבות שונות בשבוע.
מעט מאוד שחקני עבר של מכבי הפכו למאמנים. פרט לגיא גודס, שהתחיל כעוזר במכבי ראשל"צ ובנה את עצמו בהדרגה, ולעודד קטש, איש לא שרד את המעבר. היה ניסיון קצר וכושל עם ברד ליף. הרבה שנים קודם, טל ברודי ומוטי ארואסטי קיבלו את התפקיד לעונה אחת. כולם עזבו את המקצוע, רק ששארפ, כאמור, מגיע ממקום קצת אחר.
"יש דברים שהוא עשה עוד קודם, ועשה מצוין," אומר דייויד בלאט. "גם כשחקן שלחתי אותו למשימות אישיות. לדבר, לכוון. אני עושה את זה גם היום. בצד המנטלי, ברמה של תרומה מהניסיון שלו, הכוונה וחיבור עם השחקנים דריק תמיד ידע להגיד את הדברים הנכונים. רואים שהוא מקבל המון קרדיט וריספקט מהשחקנים בגלל מי שהוא ומה שהוא. כמובן מאלה שמכירים אותו, אבל גם מהחדשים. ברמה הטכנית, טקטית, ביצועית, תפקיד המאמן מאוד חדש לו, והוא לומד.
"בלי לשאול אותו, אין לי ספק שחלק מהמעבר היה לו קשה. זה מאוד שונה. בשלבים הראשונים, קשה לך אפילו להסתכל על המשחק מהזווית של מאמן. בראייה מרחבית ולא ספציפית. מאוד חשוב לראות את הפרט, אבל למאמן, ברוב המקרים עוד יותר חשוב לראות את הכלל.
"בסך הכל, הוא נכנס לתפקיד בצורה מאוד חלקה, הרבה בזכות גיא גודס שיודע לכוון אותו. גיא עוזר לו להבין איפה הוא יכול להועיל. איך להשתלב בצורה נכונה. גם למאמן חדש מאוד חשוב לדעת לתפוס את המקום שלו."
באופן טבעי, בחלוקת המשימות בתוך הצוות, שארפ מתחבר קודם כל לצד המנטלי ולקשר מול השחקנים.
בין לבין הוא נשלח לאימונים אישיים. למשל, עבודה מרוכזת עם דווין סמית' בתחילת העונה, כשבמכבי הרגישו צורך לעבוד עם הפורוורד החדש על שליטה בכדור. באימונים עצמם שארפ יותר לומד. מה גם שבלאט מאוד דומיננטי בהעברת האימון, בניגוד לפיני גרשון, או צביקה שרף בנבחרת, שנהגו לפקח מלמעלה ולהשאיר את ההפעלה השוטפת לעוזריהם.
בהכנות מאחורי הקלעים, העוזר החדש כבר אחראי על עריכת הווידיאו לליגה הישראלית. גודס, ולא במקרה בלאט מפרגן לו חלק משמעותי מהליך הקליטה של העוזר החדש, הוא גם זה שלפחות בתחילת הדרך צריך לקחת אחריות על הרבה משימות שביצע אבי אבן, הצלע השלישית בצוות המקצועי עד העונה. בכל מקרה, למרות העומס, גודס מקבל את המתמחה החדש באהבה. "דריק קפץ למים העמוקים," הוא אומר. "והוא עשה סוויץ' מאוד יפה ומאוד מהר.
"כמובן שלוקח זמן להתרגל לקצב, אבל הוא כל הזמן לומד. גם אני הייתי שם. זה תהליך שצריך
פיזית, חדר המאמנים של מכבי ת"א נמצא מטרים בודדים מחדר ההלבשה בהיכל. 14 עונות שארפ בילה בחדר הזה. החברים שלו עדיין שם, אבל מעבר לתדרוכים הטקטיים, הוא כמעט ולא נכנס לבקר. סוג של הפרדה. בניגוד לקטש ופורשים אחרים, גם לא רואים אותו משחק עם החבר'ה באימונים. מקסימום, זריקה פה, או זריקה שם. "ברור שאני מתגעגע," הוא לא בורח. "זה משהו שעשיתי חצי מהחיים, אבל ידעתי שזה ייגמר מתישהו, ואני שמח לעשות גם את מה שאני עושה היום."
בקיץ הוא עוד התלבט. הבטן רצתה להמשיך לשחק. בסוף הראש החליט לעשות את ההסבה. "חשבתי מה יותר טוב לי ולמערכת," הוא מסביר את ההכרעה. "אני לא שחקן טניס. אני חלק מצוות. ידעתי כל הזמן ששתי האופציות קיימות, ושתיהן היו טובות מבחינתי."
איך בפועל מתחבר אצלו המעבר למחנה השני? רוב הזמן, בתשובה שבמקרה שלו אפילו לא מאוד מפתיעה, הוא מתעקש שפשוט אין צדדים. לכן גם אין לו בעיה לעבוד עם החברים הכי טובים שלו. וכן, ברור שהם נשארו חברים. גם אם הוא הפסיק לבלות איתם בחדר ההלבשה. "אני עסוק מדי בשביל לעשות איתם שטויות בחדר ההלבשה," הוא מסביר בחיוך, "אבל יש לנו מספיק נסיעות העונה, ומספיק זמן להתחבר ולהיות יחד בדרכים ובאימונים.
"מבחינתי, אין הבדל ביכולת לתקשר בגלל שכאילו עברתי צד והיום אני בצוות המאמנים. אנשים זה אנשים, ואני לא חושב שהשחקנים מסתכלים עליי אחרת היום. אני עדיין נותן עצות (ועכשיו גם לא מרגיש רע כשאני מדבר יותר מדי, כי היום לדבר זה כל מה שאני יכול לעשות, אז יש לי אור ירוק לא לסתום את הפה).
"אני לא מאמין שלמישהו פחות נוח לפנות אליי, לשתף אותי, בגלל שאני בצוות המקצועי. נשארתי אותו בן אדם. יש ריספקט, אבל מבחינתי אין גבולות בין שחקן למאמנים שלו. אנחנו משפחה, כולנו, וכל הדלתות תמיד פתוחות. מהמאמן עד ההנהלה.
"כמובן שיכולים להיות חיבורים שונים בין אנשים שונים, אבל בסופו של דבר המאמן הראשי צריך לדעת הכל, והשחקנים ימצאו את הדרך להגיע אליו ולהוציא את מה שיש להם על הלב."
טל בורשטיין, מי שירש את תפקיד הקפטן, מאשר שגם מצד השחקנים אין חשש מהסתננות סוכן כפול, או מרגל בפוטנציה. "לפעמים, כשיורדים לחדר האוכל ופתאום דריק מגיע, אני משתיק את החבר'ה ואומר שצריך להיזהר כי המשת"פ הגיע. אבל אומרים את זה בקול, בצחוק, כדי שהוא ישמע. במציאות זה ממש לא ככה, כי דריק הוא הכי לא כזה.
" יש המון כבוד כלפיו, אבל מבחינתי, ולפחות אצל חצי קבוצה, לא מתייחסים אליו כבוס. זו מעין המשכיות למה שהוא עשה כקפטן שכולם כל כך העריכו. גם בתור שחקן, אם היה צריך להעמיד מישהו במקום, הוא היה עושה את זה. אז אין סיבה שהוא לא יוכל לעשות את זה כעוזר מאמן."
לבלאט, שבעצמו עבר מסלול דומה, ואימן בגיל צעיר חברים ששיחקו איתו עד אותו שלב, יש תשובה עוד יותר פשוטה באשר לרגישויות פוטנציאליות. "דריק לא צריך להיות האיש הרע. יש אותי ואת גיא, עם הניסיון שלנו והמעמד שלנו, שיכולים להיכנס גם לתפקיד הזה, אם צריך. דריק לא מנסה להפוך ברגע מחייל לרמטכ"ל.
"הוא עובר את התהליך בהדרגה, בצורה חכמה. זה רק טוב שהוא נשאר במערכת, ואין צורך להתנתק באופן מלאכותי. יש זמן. השחקנים מתחלפים. זו רק שנה ראשונה. אלה שלבים שקורים באופן טבעי."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם