בדיוק אותו דבר: ההישג של ששבסקי
מייק ששבסקי השיג את הניצחון ה903- בקריירה. אך כשמקלפים מהניצחון על מישיגן סטייט את כל האמוציות, עבור המאמן המנצח ביותר בתולדות כדורסל המכללות הגברי זהו רק עוד יום עבודה
מייק ששבסקי עם בובי נייט. הזקן מפרגן צילום: רויטרס
אנדרה דוקינס נולד ב,19.9.1991- שנים רבות לאחר שאוניברסיטת הצבא ניצחה את לה-היי ב,28.11.1975- כדי לחנוך קריירה שממשיכה ומתגלגלת כעבור 36 שנים. אתמול (רביעי), במדיסון סקוור גארדן, דוקינס קלע 26 נקודות כדי לעזור לדיוק לנצח 69:74 את מישיגן סטייט, במשחק חסר חשיבות, וחשוב במיוחד.
דיוק השתפרה ל0-3- העונה, זכתה בניצחון איכותי שני ברצף על יריבה מסדר גודל של טורניר הNCAA- והבטיחה את מקומו של ששבסקי בהיסטוריית הכדורסל - לא שהוא לא היה שם כבר קודם - אל מול עיניו של מאמנו בצבא, האיש שהחזיק בשיא עד יום שלישי בלילה. בובי נייט.
כשהכל נגמר, ששבסקי לחץ ידיים עם טום איזו, מאמן מישיגן סטייט, וחצה את המגרש הישר אל נייט, ששימש כפרשן מטעם .ESPN ששבסקי ונייט חלקו יחד חיבוק ארוך, כאשר השחקנים חובשים כובעי "903" לראשם.
לאחר טקס קצר במרכז המגרש עם נשיא הNCAA- מארק אמרט, הוא המשיך לאשתו מיקי, שישבה מאחורי הספסל של דיוק, ולדבוקה קבוצתית, לפני שהוא הורד מהמגרש כדי להמשיך לחגיגות נוספות במהלך הלילה.
ועדיין, הניצחון ה903- הוא רק עוד ניצחון עבור מאמן שכבר ידע מאות כאלה. הוא לא מבטיח העפלה 12 לפיינל פור, אליפות מכללות חמישית, או מדליית זהב אולימפית שנייה. "אני עדיין לא יודע," אמר ששבסקי, "אני פשוט מאמן בכל משחק באותה הצורה. הם פשוט הלכו ונערמו. אני חושב שזה יהיה משמעותי מאוד בשבילי כשהכל ייגמר, ואין לי מושג מתי זה יקרה." זו גם לא הצבת רף, מכיוון שקואץ' קיי ממש לא קרוב לסיום דרכו.
מייק ששבסקי. חיבוק ארוך עם המנטור
צילום: MCT
ניפגש באפריל
זהו ניצחון מול יריבה מחוץ לקונפרנס שלו, בליל נובמבר, שהזיז את השיא מהדרך כדי שהמאמן יוכל להמשיך ולהתרכז בעניינים שלשמם הגיע: להכין סגל צעיר מאוד של דיוק למשחקים ב,ACC- כדי שיוכלו לנצח במשחקים כאלו במארס ובאפריל, כשהם נחשבים מסיבות שאינן קשורות למאמן ולשנים הארוכות שמאחוריו.
וכן, יש לו כמה שנים כאלה. מספיק כדי לראות את שחקניו הופכים למקצוענים, לפרשנים, למאמנים בעצמם. רבים מהם ישבו בגארדן באותו ערב, ולא רק לידו על ספסל דיוק - גראנט היל, שיין באטייה, בובי הרלי, מייק דאנליבי וג'יי ביילאס - רק כדי לסבר את האוזן, כמו גם חלק משחקניו האולימפיים שלא למדו באוניברסיטת דיוק.
בנקודה זו בקריירה, עם השיא והתארים הלאומיים והפיינל-פורים ומדליית הזהב, הוגן לשאול מה נשאר
לו? והתשובה, כתמיד: עוד משחק, עוד ניצחון, עוד צעד לעבר היעדים החשובים באמת. אליפויות ליגה ומדינה.
"הוא פשוט ווינר," אמר הרלי, הרכז באליפות הראשונה של ששבסקי בדיוק, "זה מה שמניע אותו כל יום להצלחות. יש לו סגלים חדשים, שחקנים חדשים שמגיעים כל הזמן לקבוצה, והוא רוצה לאמן אותם, לעזור להם להגיע לרמה הבאה, להמשיך את המסורת. זה מה שמניע אותו."
הוא לא ישמח במיוחד מהיכולת של הבלו דווילס בדקות האחרונות, כאשר יתרון של 20 הצטמצם עד חמש. זה יהיה רגע לימודי עבור ששבסקי, מיד כאשר כובעי ה903- ייעלמו מחדר ההלבשה. "הגיע הזמן להמשיך הלאה," סיכם המאמן.
השיא ימשיך לצמוח, אבל הפעם יישאר מאחוריו. מייק ששבסקי חוזר לעבודה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם