איך שז'יטון מתגלגל לו: על איציק זוהר
גיבור ילדותי, זה שבשבילו עמדתי והוצאתי את הגרון ביציע, נחשף כמהמר שברח לפינה הקלה של מקום הולדתו. כל ספורטאי צעיר שחולם על קריירה נוצצת, חייב לראות את הריאיון ששודר ב'אנשים'. מעורר רחמים
הוריד את הכפפות. איציק זוהר עדי אבישי
איציק זוהר הוריד את הכפפות וסיפר הכל (כמובן שהכל יחסי). על החובות, ההסתבכויות וכן, גם במילה על הדקירות. הילדים של היום שמכירים את איציק זוהר רק מהיותו פרשן בערוץ הספורט, לא באמת יתרגשו למשמע הדיווחים אליו. אני לעומת זאת, התחלתי לדמוע.
איציק זוהר היה גיבור ילדותי, זה לא רק השם המשותף שחיבר אותי אליו, אלא כל דבר בו. הכריזמה, האסרטיביות, המנהיגות. ההתנהלות על המגרש וגם מחוצה לו. איציק זוהר נראה אמש בטלוויזיה כמקבץ נדבות, כשבר כלי.
נכון, הוא לבש חליפה בשווי המשכורת החודשית שלי, אבל ראיתי את זה בעיניים שלו. ראיתי וכעסתי. כעסתי עליו, על המראיין, על המצב שאיציק הגיע אליו ובכלל על כל התקשורת אשר מפרסמת את הסיפורים האלו, על תרומתה לניפוץ האשליות שלנו, על כך שלפעמים היא מספרת את האמת, גם זאת שאתה לא רוצה לדעת.
הרבה מאוד אנשים בספורט הישראלי הסתבכו בחובות, בעסקים מפוקפקים, נכנסו לחובות ובמקום לדבר על החיים הטובים הם דיברו על נושים. חלקם אפילו שמו קץ לחייהם בעקבות כך. אצל חלקם זה עבר בשקט, אצל חלקם זה יצא לתקשורת ואצל השאר זה פשוט עוד לא נגמר.
איציק זוהר לאחר התקיפה. אסור לו לעשות מה שבא לו צילום: אמיר מאירי
אז נכון, כולנו יכולים להגיע למצב כזה, אבל לא כולם יידעו זאת עלינו כי אנחנו לא מפורסמים. אני לא מודל לחיקוי, אני לא אדם נערץ. חוץ מהכלב שלי, אף אחד לא קופץ עליי ברחוב, אז מותר לי לעשות מה שבא לי, אחרי זה אני אשבור את הראש על מנת להבין כיצד להתמודד עם זה.
לאיציק זוהר אסור היה לעשות מה שבא לו, למרות שכבר מזמן הוא סיים את הקריירה שלו ככדורגלן. הוא היה צריך לשמור על עצמו ולהבין שהוא היה ועדיין מודל לחיקוי, העריצו אותו. בין אם זה נשים או גברים, קפצו עליו ברחוב לבקש חתימה ו/או נשיקה.
ועכשיו, הוא הרס הכל. המשפט שאמר אתמול למראיין: "בוא לא נשכח איפה גדלתי" לא מקובל עליי. מבחינתי - גדלת במכבי ת"א הגדולה של שנות התשעים, אתה חלק בלתי נפרד ממסורת, אתה אחד האנשים שבשבילם הגעתי כל שבוע למגרש, הורדתי חולצה ושרתי
למענך. והוא? אפילו לא הניד עפעף בדרך לז'יטונים.
כי בעצם, זה הסיפור פה, הדור הבא. אותו דור שמככב עכשיו על הדשא. כולם צריכים ללמוד את סיפור מקרה איציק זוהר וספורטאים רבים אחרים. הקריירה שלכם קצרה ויש חיים אחר כך. אל תהרסו אותם. כי אז לכל מה שעשיתם וכל מה שהשגתם בהיותכם כוכבים בהווה, לא תהיה שום משמעות אם תהרסו הכל בהיותכם כוכבי עבר.
שנייה לפני שאתם מהמרים, שנייה לפני שאתם מלווים, שנייה לפני שאתם מפסידים הכל. שנייה לפני, תעצמו את העיניים, תיזכרו באחד המשחקים הגדולים שלכם. תיזכרו שהסתכלתם על האוהדים, על הילדים ביציע שלא הורידו מכם את עיניהם בהערצה.
אם זה לא יגרום לכם לעצור הכל לפני שזה מתחיל, אז תיזכרו בבקשה באיציק זוהר, שהיה אחד השחקנים הגדולים בארץ, ואתמול רק גרם לכולם לנסות ולרחם עליו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם