יצא מהפוסטר: הצלחת יוגב אוחיון במכבי
במקום להצטרף לליובין, חג'ג' ומקל כרכזים ישראלים שלא התאקלמו בנוקיה, יוגב אוחיון לקח את ההזדמנות בשתי ידיים. עכשיו, כשהוא מדורג שלישי בדקות משחק במכבי ת"א העונה, נוח לו יותר לדבר על הנחיתה הרכה, והסיוע האדיר שהוא מקבל דווקא מהאיש שנדחק לספסל בגללו. אחד, תיאו פפאלוקאס
שאכטה אחרונה: מכבי מתקשה להיפרד מפרמאר
באותו מלון הסתובב גל מקל. שנתיים קודם גם לו סיפרו שהכל בסדר. ממש כמו לאלישי כדיר בקיץ שעבר. באופן טבעי, הסיטואציה הפכה מהר מאוד לנושא השיחה העיקרי בין
באותה יממה, כבר הבינו החברים לנבחרת שהשידוך מתבטל. הסתבר שבניגוד לפרסומים החוזה עדיין לא סגור סופית, והגארד נראה נחוש בהחלטתו לסגת ולהעדיף דקות במקום אחר. במקביל, המשיכו להגיע שיחות ממכבי. הפעם התברר סוד שנשמר במועדון כמה שבועות, ובעצם היה המניע להחתמות: ג'רמי פארגו מסרב לחזור.
אוחיון השתכנע. גם אז, ספק אם דמיין שאל חודש דצמבר יגיע כשהוא פותח בחמישייה יותר פעמים מכל שחקן בסגל, והופך לישראלי שנמצא הכי הרבה דקות על הפרקט (שלישי אחרי פרמאר וסמית' בכל המסגרות).
"כן, זה מרגיש כמו בתוך חלום", הוא אומר כשמנסים להסתכל על המסלול של הילד מק"ש, דרך תהיות הקיץ ועד הרגע בו מצא עצמו מכדרר מול 11 אלף צופים, עם אלוף NBA מצד אחד, וסגני אלופי אירופה מסביב.
"זה לא משהו שחוויתי קודם. במשחק הראשון הייתי בהתרגשות מטורפת. בעצם, זה עדיין מרגש, אבל בהתחלה הייתי די בשוק מכל העניין. ואז אתה מקבל את הבום, ויאללה, מתחילים. באיזשהו מקום אין זמן לנוח ולחשוב יותר מדי על מה שקורה מסביב, או על הלחץ. מכבי זו מכונה שחייבת לעבוד תמיד, ואתה נשאב למשחק".
יותר מ-15 שנים , מאז ימי קטשפר, לא נקלט במכבי רכז ישראלי. מעט הניסיונות קרסו, והם עוד הגיעו, לכאורה, מנקודת זינוק מבטיחה יותר. ליאור ליובין הוביל את עירוני ר"ג לגמר פלייאוף ונחשב ללהיט החדש של הליגה. דרור חג'ג' הפך לקונצנזוס בנבחרת. מקל סומן כנסיך הבא. יוגב אמנם תויג במקור כנער פלא, כשהוביל את עמק החולה לאליפות בתי הספר, אבל להיכל הגיע משנתיים של עליות וירידות בירושלים, אחרי שהסיכום עם יותם הלפרין הוקפא ברגע האחרון בשל בעיות מס.
גיא גודס, מהבודדים שהצליח
"את הצ'אנס אתה מקבל. השאלה מה אתה עושה איתו, ויוגב, כבר במשחקי ההכנה בצרפת, היה פנטסטי. מצא שחקנים אחרים, זרם עם הקבוצה, ומשם, לאט לאט אתה מקבל יותר משימות ונכנס לרוטציה. זה גם עניין של סיטואציה. אולי בשנה שעברה, עם פארגו ופרקינס בסגל, היה יותר קשה למצוא נישה", ממשיך גודס.
"השנה הוא השומר הכי טוב בין הגארדים, וזה נותן לו נקודות זכות. בכלל, בעיקר בקבוצה גדולה, נכנסים הכי טוב דרך ההגנה, פיזיות ויכולת אתלטית. נקודות מאוד חזקות אצלו. בקליעה הוא צריך להתקדם, אבל מבחינת הגנה, אתלטיות, חדירה לסל והוצאת כדור, הוא כבר ברמות הגבוהות", הוא מסכם.
אוחיון, בלי תיאום מראש, מאמץ את תיאוריית האחים הגדולים. "במכבי אתה מתקבל בזרועות הרבה יותר רכות. מצוות אימון תומך, ועד שחקנים שלא רק שאתה לומד מהם כל הזמן, הם ברמה כל כך גבוהה, שאם תטעה או לא, אתה יודע שהם שם ותמיד יכולים לכפות עליך".
רק שהחל ממחר (שישי) בבוקר, לא כולם יהיו שם. עם הפרידה מפרמאר, לפחות לתקופה הקרובה, אוחיון, זה שבקיץ רוב ההערכות ניבאו לו במקרה הטוב משרת סותם חורים נקודתי, נשאר הרכז הטבעי המוביל בסגל. אמנם ליד פפאלוקאס, אבל בתקופה האחרונה מעמדו של היווני אצל בלאט לא ברור. נקודה רגישה. מספיק רגישה כדי להניח שהנער החדש בשיכון יבקש פטור, ויתחמק באלגנטיות מדיון כלשהו בנושא. אבל אוחיון דווקא מתנדב בשמחה.
"למה שאני לא ארצה לדבר על פפאלוקאס?", הוא שואל בשיא הטבעיות, ועונה, "הוא מדהים". ובכן , מסתבר שזקן השבט, עם התדמית הקשוחה והמתנשאת, לא רק שלא זועף כלפי הבחור שנכון לעכשיו עקף אותו ברוטציה, אלא להיפך. שחקנים בעבר התלוננו שפפאלוקאס מנסה לחנך אותם, מתערב בלי הפסקה. שיש לו מה להגיד על כל דבר. יוגב נשמע אחרת. הוא שמח להקשיב.
"מצד אחד, מטורף לקלוט שענק כמו פפאלוקאס בקבוצה שלך, שאתה משחק והוא על הספסל. כבוד עצום. אבל אתה צריך להבין מי זה פפאלוקאס, לדעת על איזו אישיות אנחנו מדברים, וכמה הוא תומך ומלמד. מעבר לקלישאה, הוא מביא איתו המון ניסיון. הוא לקח כל כך הרבה תארים, ויודע בדיוק איפה כל הדברים הקטנים שבסוף עוזרים לך לנצח. הוא עוזר לי כל הזמן. לוקח אותי המון הצדה, מסביר לי. מכוון. כבן אדם, לא ראיתי דבר כזה".
המשימה הבאה ביומן המסע מתפצלת לשתי גזרות, שבמובנים מסוימים מתחברות. "אני צריך להיות יציב. לקבע את המקום שלי", הוא מסביר בשליפה. מדבר על המקום בכלל, ועל הקליעה בפרט. "נכון שהיו לי ספקות וחששות לפני החתימה במכבי, אבל ברגע שהחלטתי, אני הולך בכל הכוח. מנסה לעבוד הכי קשה שאני יכול. מבחינתי, עדיין כדי להשיג כל פעם מחדש עוד דקה ועוד דקה.
"אני מאוד שמח לקבל קרדיט, אבל יודע שזה לא מבטיח כלום. שצריך להמשיך לעבוד. במובנים מסוימים, דווקא בגלל שזו עונה לא קלה, עם שלוש מסגרות, יש אפשרות לקבל יותר צ'אנסים. מצד שני, יש פחות זמן לשפר את הקליעה, למשל. אני מנסה כל הזמן. הקליעה אצלי זה פרויקט. יש חולשות שצריך להכיר בהן ולחזק אותן. מה שלא נספיק תוך כדי, נמשיך לעבוד בקיץ, באימונים אישיים".
ואוחיון הוא טיפוס שעובד. עוד לפני מכבי הוא חבר לחנוך מינץ, ועבד איתו בשני הקייצים האחרונים על יכולת אישית. מינץ, שבין היתר ליווה בעבר גם את דורון שפר, משוכנע שאוחיון עדיין רק בתחילת הדרך.
"חסר לו עוד שיפור בקליעה, חצי צעד בעבודה על הכדרור, והוא יהיה רכז מדהים. כבר עכשיו, הוא הרכז היחיד בארץ שיודע לשחרר כדור בלי להקפיץ שמונה פעמים. את מה שאחרים עושים בשמונה כדרורים, הוא עושה בשניים. הוא שונה משפר, אבל שניהם חושבים על אחרים, יודעים לשחרר כדור, למסור. אין הרבה כאלה, ולכן שחקנים כל כך אוהבים לשחק איתו", הוא מספר.
"הבחור עבר בכל הנבחרות, וכיוון ששם עובדים רק על טקטיקה, נשאר לו פחות זמן לתקן יכולת אישית. אבל הוא כל הזמן עובד, וכבר רואים שיפור. בנהריה הוא קלע 50 אחוז מהעונשין. היום זה הרבה יותר טוב.
"הוא לא יהיה אף פעם קלעי כמו ג'מצ'י, אבל הוא יהיה, ולפעמים הוא כבר, שחקן שאי אפשר לעזוב. בנהריה, כשהוא היה עם הכדור השומר נתן לו שלושה מטר. היום, כשיש לו זמן, האחוזים כבר טובים. חכה שהוא ימצא את השקט הפנימי בקליעה, והוא אחד הבחורים המדהימים שפגשתי. הוא יעשה את זה", מסכם מינץ.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם