מה קורה כשישו מחליט לשחק פוטבול?
הספורט האמריקאי לא מצליח להוריד את העיניים מטים טיבו, הקווטרבק של דנבר, שהפך לאחרונה לאייקון ענק. הוא לא מפסיק לדבר על ישו, זוכה להערצה מטורפת ומנצח למרות מה שחושבים עליו הפרשנים. "זה כאילו הוא רואה עצמו ככלי של אלוהים", טוענים העיתונאים. הם כנראה צודקים
טיבו רק בן 24, אבל כבר הצליח לשגע את האמריקאים. למרות שזכה פעמיים באליפות המכללות עם פלורידה, טיבו נחשב לשחקן בלי עתיד במקצוענים. רבים ראו בו גימיק

בסופו של דבר, הברונקוס החליטו ללכת על טיבו לפני שנתיים, בישלו אותו על אש קטנה במשך עונה וחצי, עד שנתנו לו לשחק כקווטרבק הפותח של הקבוצה. זה קרה לפני קצת יותר מחודש, כשדנבר הדרדרה למקום האחרון ב-AFC מערב, עם מאזן 4:1. מאז טיבו סחף את הקבוצה לחמישה ניצחונות בשישה משחקים, שיפר את המאזן ל-5:6 והקפיץ את הסוסונים לעמדת פלייאוף וודאית.
הפרשנים, שניבאו לו כשלון בליגה המקצוענית, עדיין מסרבים להודות בטעות ורבים מהם סבורים שימיו נותרו ספורים. למה? כי טיבו מנצח משחקים בדרך מסתורית שלא ברורה לאף אחד. הוא מתעורר תמיד ברבע האחרון, כשהקבוצה שלו נמצאת בפיגור, עם מהלך מטורף שנראה לא הגיוני. הזמן הזה, שמנצח משחקים, זכה לכינוי 'טיבו טיים' עוד בימי המכללות וכעת זוכה לשימוש יתר בכל ערוץ טלוויזיה שמשדר פוטבול.
טיבו נולד בכלל בפיליפינים, לאב קולונל ששירת במקאי סיטי בסוף שנות ה-80 ואם מורה, שהתקרבה לדת וסבלה מוירוס נדיר בזמן שהיתה בהריון. למרות המלצת הרופאים להפיל את העובר מחשש לחיי האם החולה, נולד טים והפך לסיפור מדהים בפני עצמו. אימו, פמלה, לימדה את ילדיה בבית וטים מעולם לא ישב בכיתת בית ספר. זה לא הפריע לו לשחק בתיכון מקומי בג'קסונוויל ומאוחר יותר, גם במכללת פלורידה.
החינוך הדתי שקיבל בבית, הפך

אוהדי הברונקוס כבר התאהבו מזמן בשחקן המושמץ, כשרבים מהם מגיעים עם חולצת משחק עם מספרו של טיבו, 15, ומעליו הכיתוב Jesus. "אני לא יודע מה לחשוב על זה. בטוח שיהיו כאלה שיגידו שזה מוגזם, אבל לדעתי זה תלוי בלב של מי שלובש את החולצה", אמר טיבו בהתייחסו לעניין. "אם הלב שלו נקי והוא בסה"כ רצה לכבד את האל, זה דבר טוב. אבל רק האל יודע מה עובר בלב של בן אדם".
אל תדאגו, תשובות מהסוג הזה מאפיינות את מי שמצליח להכניס את ישו ושליחו בתשובה לכל שאלה כמעט. "זה כאילו הוא רואה עצמו ככלי של אלוהים", כתב לא מזמן העיתונאי דיימון האק מ'ספורטס אילוסטרייטד'. "הוא חושב שדרך הופעותיו כקווטרבק, הוא מקבל הזדמנות להציג בפני כולם את אמונותיו".
את משחק הבכורה שלו, דווקא במיאמי שם נמצאים רבים מאוהדיו, הוא ניצח בהארכה בזכות מהלך ריצה של השניות האחרונות. הקווטרבק של הדולפינס, צ'אד הני, עוד הספיק לזלזל כשאמר: "הוא לא נראה לי כמו שחקן NFL, אבל זו דעתי".
אחר כך הגיעו ניצחונות מעוררי השראה גם על קנזס סיטי (השלים רק שתי מסירות בלבד) וניו יורק ג'טס (רץ לטאצ'דאון מנצח בשניות האחרונות), שהשאיר את מאמן היריבה, רקס ראיין מהנהן בראשו כאילו אומר 'אני לא מבין איך הוא עשה את זה' או לחלופין, 'אני לא מאמין שהפסדנו לשחקן הבינוני הזה'. תלוי בפרשנות שלכם.
במשחק האחרון מול סן דייגו, הגיע נס של ממש בהארכה. בזמן מה שהיתה אמורה להיות בעיטת הניצחון של הצ'ארג'רס, אפשר היה למצוא את טיבו כורע ברך ומתפלל. גם הפעם זה עזר והברונקוס המשיכו את המסע המטורף שלהם, שכלל הרבה מזל ומעט מאוד מהלכים מתוכננים בהתקפה (ככה זה כשהקווטרבק שלך זה טיבו). אפילו המאמן ג'ון פוקס הודה: "אם היינו מנסים לארגן תרגילי התקפה רגילים ברגע ההכרעה, טים היה נדפק".

בינתיים ממשיך טיבו לנסות ולהוכיח לכולם שהם טועים, כשהוא מנצח נגד הסיכויים, נגד הפרשנים ונגד הסטטיסטיקה. באינטרנט ימשיכו ללעוג לו וסביר להניח שבתקופה הקרובה, נמשיך לראות משפטים ציניים בבלוגים שונים. "לראות את טיבו משחק, זה כמו לראות ילד בן 12 משחק פוטבול במחשב", או "לטיבו יש יכולת מופלאה לזרוק את הכדור למקום בו רק הדשא יוכל לתפוס אותו", הם רק חלק מהמשפטים שנתפסו ברשת.
בעצם, למה לא לסיים עם עוד קצת משפטים על השחקן הכי מדובר כרגע. "לראות את טיבו משחק, זה כמו לראות הופעה של מגדת עתידות. על כל 200 ניחושים לא נכונים, היא תצליח לקלוע בשתיים וכולם ימחאו כפיים" (מייק טניר, ניו יורק טיימס).
"טיבו הוא כמו משחק NBA. צריך לצפות רק בדקות האחרונות" (גרג קוץ', פוקס ספורטס). "טיבו הוא כמו סרט של דיסני על 'האיש שלא יודע לזרוק' - סיפור על ניצחון עם הלב בלבד" (הבלוג של ספייק אסקין). "טיבו קסום, טיבו ווינר. יש רק טיבו אחד" (מייק קליס, דנבר פוסט).
