מחקר חדש: אין קלעי שנמצא ב"זון"
מחקר אקדמאי עקב במשך שנתיים אחרי 291 כדורסלנים ב-NBA וקבע: "יד חמה" אינה קיימת במציאות, והאמונה של השחקנים בקיומה פוגעת בקבוצה

קובי בראיינט. אבל מה עם דורון ג'מצ'י? צילום: רויטרס
מחקר חדש שנעשה באוניברסיטה העברית עקב במשך שנתיים אחרי 291 כדורסלנים ב-NBA ו-41 כדורסלניות ב-WNBA.
תוצאות המחקר הראו כי השחקנים מאמינים אמונה שלמה בקיומה של "יד חמה". כך, לאחר ששחקן קולע זריקה לשלוש, הסבירות כי גם הזריקה הבאה שלו תהיה לשלוש גדלה משמעותית ואילו הזמן שחולף עד הזריקה הבאה של אותו השחקן מתקצר.
התלהבות הקהל, הביטחון העצמי והאמונה בקיומה של "יד חמה" גורמים לשחקנים לשגר את הכדור מהיד לאחר קליעה מוצלחת בקלות רבה יותר. כך לדוגמה, מעקב אחר קבלת ההחלטות של כוכב הליגה, קובי בראיינט, מצא כי הסבירות שיזרוק ל-3 אחרי קליעה מוצלחת מאותו הטווח היא 53% ואילו לאחר החטאה 14% בלבד.
ד"ר יונתן לוינשטיין וטל נימן מהאוניברסיטה העברית מצאו כי הקשר בין זריקות עוקבות הוא הפוך מהמצופה ונוגד את האינטואיציה של השחקנים ושל קהל האוהדים: שחקן שהצליח לקלוע בזריקה לשלוש – סביר יותר שבזריקה הבאה דווקא יחטיא, ולהיפך – שחקן שהחטיא בזריקה לשלוש סביר יותר שדווקא יצליח בזריקה הבאה שלו לשלוש.
"תוצאות המחקר מצביעות על כך שלמרות שנים רבות של אימון אינטנסיבי, אפילו כוכבי הכדורסל הגדולים והמנוסים ביותר לא מצליחים ללמוד את ההכללות הרצויות במשחק" מציין ד"ר לוינשטיין, "הם לוקים בהכללת יתר, הגורמת להם לפעול כאילו דינה של זריקה אחת, כדינן של הזריקות שתבואנה אחריה ואינם לוקחים בחשבון שהסיטואציה שבה הצליחו
בעבר עשויה להיות שונה מהסיטואציה הנוכחית".
ד"ר לוינשטיין מוסיף כי "ברוקרים מחליטים על השקעותיהם על פי תשואותיהן של השקעותיהם בעבר ומצביאים מחליטים על מהלכיהם הצבאיים על פי תוצאות קרבות העבר. מודעות למגבלות של למידה מסוג זה עשויה לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות של אלה וגם אלה, כמו גם של שחקני הכדורסל".