הנסיך הקטן: על תקרית שון דניאל
פורוורד הפועל חולון זוכה לפרגון ואהבה מהקהל, אבל גם להתעלמות גורפת מהשופטים. ביום שני הוא השליך בקבוק לעבר אוהד שקילל אותו, ומנחם כהן משוכנע שהאשמה אינה כולה שלו. מוקדש לקורא עומאר סניד
מה עובר על שון דניאל?
הפועל חולון שיחקו אז ב"שטראוס" נגד הפועל ירושלים. כחצי דקה לסיום, כשחולון הובילה בהפרש שגם השופטים לא יכלו למחוק, הכניס פיני גרשון את מוטי דניאל, ילד בן 16, כדי שירגיש את האווירה. "תקלע ויש לך 100 לירות", הודעתי למוטי חגיגית.
בוגין, או אולי היה זה המלך, הוציא את הכדור מהקו לדניאל, שזרק מהשלוש, כי מה היה לו כבר לעשות. מוטי סרב לקבל את מענק הסל שהובטח לו, זה נגמר עם ופל מצופה.
על שון רק שמעתי כשכיכב בקבוצות הגילאים במחלקת הנוער החולונית, ושמועות הן שמועות וסופן מי ישורן. "הוא יהיה פי שניים מהאבא", קבע נחרצות אחד ממאמניו כשהיה שון בן 11. "הוא יהיה הישראלי הראשון ב-NBA", קבע בר סמכא אחר באחד המשחקים באליפות בתי הספר התיכונים, כש"הילד של מוטי" הפציץ את הסל כמעט בלי להחטיא.
ההמשך ידוע. שון עבר לקבוצת הנוער הצהובה, היה מלך הסלים באליפות אירופה לקדטים, וזהו. כשסיים גיל נוער החל לנדוד בין קבוצות הליגה, כמעט שלא זכה לדקות משחק עד שבעונה שעברה החזיר אותו יו"ר האגודה, אמיר מזרחי, הביתה.
מאז זוכה הנסיך לפרגון ואהבה מהקהל, ומחזיר בלחימה עיקשת נגד נפילים בקרבות מתחת לסל ובמשחק הגנה, כשהמילה פשרה לא אצלו בלקסיקון. מהשופטים לא זוכה הנסיך החולוני ליחס מועדף. נהפוך הוא: מדי משחק הוא חוטף מרפקים כמעט ללא תגובה.
זכור במיוחד "משחק ה-1,000" החגיגי של הפועל חולון נגד מכבי ת"א. שון חטף כדור מתחת לאפו של שחוריאניטיס וקלע ליי אפ. במפגש הבא ביניהם פגש שון את כתפו "הצנומה" של היווני, ומשרוקית השופטים נדמה.
במשחק בעונה שעברה נגד אליצור אשקלון (קבוצה שנכשלה במלחמת ההישרדות) שיחק עומאר סניד -פרובורקטור בעליל - עם הכדור מעל ראשו של דניאל מעבר לקו החוץ. הנסיך החולוני ניסה להעיף את הכדור אך הצליח לגעת בו רק בקצות אצבעותיו (ישבתי על הפרקט באותו משחק, מטר מהארוע). הפרובוקטור מאשקלון תפס את פניו בידיו, השופטים, נאמנים להתנהלותם מימים ימימה, כששרשרת המזון ניצבת מול עיניהם כמוליכת דרך נילוזה, שרקו כמובן לעבירה נגד דניאל.
עומאר סניד: שון דניאל משחק מלוכלך
ובמשחק ביום שני בהיכל, שון שיחק 13 דקות, החטיא פעמיים ונשרקו לחובתו שתי עבירות. בלשון המעטה, שון לא היווה גורם משמעותי במהלך המשחק. הוא לא "סיכן" את הניצחון של מכבי בשום דקה בה היה על הפרקט.
למרות זאת זכה הנסיך ל"כבוד" השמור בדרך כלל לכוכבים, כאשר במשך כל דקות המחצית השנייה עמד במרווח שבין השורה הראשונה והמעקה (שמתחתיו ישבו שחקני חולון) אוהד לא צעיר של הקבוצה המכבית וקילל את השחקנים בסגול. את מיטב ה"ברכות" שהביא מהבית הפנה הפרחח הלא צעיר לעברו של שון דניאל ואביו, ולא חדל.
כשירדו שחקני חולון המאוכזבים לחדרי ההלבשה, אחרי המשחק, המשיך ביב השופכין לשפוך את מה שהביא מהבית על דניאל הצעיר, כשלידו, מול המעקה, עומדים סדרנים, ביניהם מנהל הארוע, ולא עושים כלום כדי למגר ולהסיר את הכתם, או לפחות
ההמשך ידוע. שון, שניחן בשתי אוזניים ששמיעתן אינה סלקטיבית, ענה בזריקת בקבוק לעברו של השרץ. האחרון ניסה לקפוץ מעל המעקה כדי לפגוע בשחקן, שון הגיב.
"אנחנו מכירים אותו", בישר חגיגית מנהל הארועים בהיכל, בשיחת הפיוס בדקות שאחרי, "הוא מתנהג כך תמיד, היום זה דניאל, מחר מישהו אחר".
ולשלב השאלה הזהה: סדרנים, שוטרים, הרי הייתם שם במהלך כל דקות המשחק, שמעתם את הקולות, למה לא העפתם את ה"אדמו"ר המזמר" לכל הרוחות? בשביל מה אתם נמצאים כאן, לכל הרוחות?
ולאנשי מכבי ת"א, לחתן פרס ישראל מר שמעון מזרחי, לדייויד פדרמן, לגור שלף: אינני מאמין שאינכם יודעים מה קורה בשורות הראשונות של היציע, כעשרה מטרים שמאלה ממקום מושבכם, בתפר שביניכם ובין המצלמות נוטפות הרייטינג שמלוות אתכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם