בית ביום, עונת 2011/12: האטלנטי
הסלטיקס מנסים לעצור את השעון הביולוגי, הנטס נלחמים נגד השעון, לניקס יש עוגן הגנתי, לפילדלפיה יש חזון ולטורונטו יש נעורים ועומק. חמש קבוצות הבית האטלנטי, בסקירה לקראת פתיחת עונת ה-NBA, לפי הסדר המשוער בסוף העונה הקרובה
הבית הדרום-מזרחי: מיאמי מנסה שוב, אורלנדו מתפרקת?
רוצים לעקוב אחרי ערן סורוקה וה-NBA?
אגב, הם עדיין יכולים להשתנות, גם עד פתיחת העונה – אבל מתישהו היה צריך להתחיל. אז הנה: בששת הימים שנותרו עד פתיחת העונה נביא לכם את פרויקט "בית ביום". תהנו. בהמשך, יגיעו עוד הפתעות.
בעונה שעברה: 26:56 (מקום 3 במזרח), עברו את הניקס בסוויפ וחטפו 4:1 ממיאמי. אולם: TD גארדן. מאמן: דוק ריברס (50, עונה שמינית בתפקיד). באו: ברנדון באס (אורלנדו), קיון דולינג (מילווקי) בטריידים; מרקיז דניאלס (סקרמנטו), כריס ווילקוקס (דטרויט) כשחקנים חופשיים; סשה פבלוביץ' הושאר; והרוקיז ג'וואן ג'ונסון ואיטואן מור.
שחקני מפתח שנשארו: פול פירס, קווין גארנט, ריי אלן, רג'ון רונדו. עזבו: ננאד קריסטיץ' (צסק"א), טרוי מרפי (לייקרס), דלונטה ווסט (דאלאס), גלן דייויס ו-וון ווייפר (אורלנדו). אליפויות: 17.
קווין גארנט ידוע בעיקר בזכות צעקות ופרצופים מפחידים, אבל סיפק את אחד מציטוטי השנה כשהבהיר לדייויד סטרן ולעיתונאים ש"כימיה קבוצתית היא לא משהו שפשוט זורקים למחבת, מערבבים עם משהו, שופכים על משהו, מטגנים, שמים על טורטיה, מכניסים למיקרוגל, מחממים ונותנים לך לאכול ואתה מצפה שהטעם יהיה טוב. הבנתם?".
נניח שכן. בכל מקרה, הטורטיה, סליחה, הכימיה הקבוצתית של הסלטיקס, בעיקר בין הביג-פור שמתחילים עונה חמישית יחד, היא אחד הדברים היחידים שנותנים אופטימיות לירוקים
כשמסתכלים על הספסל התמונה הופכת למדאיגה עוד יותר: האנרג'ייזר ביג בייבי איננו, גארנט ייאלץ לכתוש את ברכיו מתחת לסל כסנטר דקות רבות מכיוון שאין פרקינס ואין קריסטיץ', וכריס ווילקוקס תורם בעיקר בהתקפה.
הפאוור פורוורד ברנדון באס, שהגיע מאורלנדו, יהפוך לחביב הקהל בזכות גישת הצווארון הכחול שלו, וקיון דולינג אמור לתת קצת מנוחה לרונדו. אפילו ג'ף גרין, מהצעירים שהיו אמורים לסחוב חלק מהעול, כבר בחוץ לאחר שאותרה אצלו מפרצת באבי העורקים. ואם לשחקן בן 25 יש בעיות רפואיות כאלה, הסימנים מבשרים רעות.
רגע שנזכור מההשבתה: גארנט ופירס, על פי הדיווחים, חוברים לקובי בראיינט - כדי למנוע מהשחקנים לקבל את הצעת הבעלים הלא-רשמית לחלוקת הכנסות של 50/50. איך זה נגמר, כן, כולם יודעים.
אופטימי: רונדו מראה לדני איינג' מאיפה משתין הכריס פול, גארנט מגלה את עצמו כסנטר, פירס ואלן נותנים עונה גדולה אחרונה. גאוות היחידה הירוקה סוחפת את הסלטיקס ל-45-48 ניצחונות ועד גמר המזרח.
פסימי: נפילה אחת לא טובה של גארנט, באמצע משחק שישי בשמונה לילות, וכל המרקם מתפרק. ההגנה מתחת לסל הופכת מטובה למביכה, והירוקים מדדים בקושי אל מעבר ל-50 אחוז, רק כדי לחטוף את מיאמי על הסיבוב הראשון.
בעונה שעברה: 40:42 (מקום 6 במזרח), עפו בסוויפ מול בוסטון בסיבוב הראשון. אולם: מדיסון סקוור גארדן. מאמן: מייק דאנטוני (60, עונה רביעית בתפקיד). באו: טייסון צ'נדלר (דאלאס) בטרייד; בארון דייויס (קליבלנד) ומייק ביבי (מיאמי) כשחקנים חופשיים; ג'ארד ג'פריס הושאר; והרוקיז איימן שמפרט, ג'וש הארלסון וג'רום ג'ורדן.
שחקני מפתח שנשארו: כרמלו אנתוני, אמארי סטודמאייר, לנדרי פילדס, טוני דגלאס. עזבו: רוני טוריאף ורוג'ר מייסון (וושינגטון), אנדי ראוטינס (דאלאס), צ'ונסי בילאפס (אמנסטי, קליפרס), שוני וויליאמס ושלדן וויליאמס (נטס), אנתוני קרטר (טורונטו), דריק בראון (שארלוט). אליפויות: 2.
אנחנו לא התחלנו. זה מייק דאנטוני התחיל. זה המאמן הוותיק שמתחיל עונה רביעית בגארדן, ולא משאיר את הגבהת רף הציפיות רק לעיתונות הניו יורקית. זה הוא שאמר שצ'נדלר "יהיה העוגן ההגנתי שלנו בצבע, כמו שביל ראסל תיקן הרבה טעויות עבור הסלטיקס". זה הוא שהכריז ש"אנחנו אחת מקבוצות הדרג העליון בליגה, ויש לנו את היכולת לזכות באליפות".
לפחות עד עכשיו, יש לאוהדי הניקס סיבה לאופטימיות, אחרי שנים של מרורים. אמארי סטודמאייר הגיע ביולי שעבר, כרמלו אנתוני חבר אליו בפברואר ובזמן שהתברר לדוני וולש שלניקס אין מספיק משאבים כדי להביא את כריס פול, הם ניצלו את מרווח תקרת השכר כדי לבצע טרייד חד צדדי עם דאלאס, שרצתה לפנות מקום לקיץ 2012, ולהביא את השחקן השני בטיבו אצל אלופת ה-NBA בסדרת הגמר.
צ'נדלר שיחק רק עונה אחת בדאלאס, אבל אין עוררין על כך שהיא שינתה לגמרי את הקריירה שלו וקיבעה את האיש, שנחשב עד אז לפוטנציאל מבוזבז, כאחד הסנטרים היעילים בליגה. גם התקפית, כאשר רוב הזריקות שלו נלקחות מטווח קצר מאוד, וגם הגנתית עם יכולת ריבאונד וחסימה נאות.
הניקס ממש לא יצטרכו ממנו נקודות - סביר להניח שאת רוב האסיסטים לסלים שלו תמסור הטבעת, אחרי החטאה של כרמלו או אמארי. אם בדאלאס הצליח צ'נדלר להוות פרטנר אידיאלי לדירק נוביצקי - שחקן התקפי מגוון וקטלני שהתפרסם לאו דווקא בזכות משחק ההגנה שלו - דאנטוני חולם על שיחזור.
זה ייתכן, זה אפשרי, אבל מה עם קו אחורי? שם מסתמנת הבעיה של הניקס כרגע. עמדת הרכז שלהם, ששודרגה מריימונד פלטון לצ'ונסי בילאפס, שונמכה בחזרה עם הגעתו של מייק ביבי שאיך לומר, לא ממש הזכיר במיאמי את ימיו הגדולים. תשאלו את צ'נדלר.
טוני דגלאס עוד לא מספיק בשל וגם יותר סקורר מרכז, ולכן הגיע בארון דייויס עם סימן שאלה בגודל של גב שלם. התקווה בניקס היא שהקריירה של דייויס תמשיך בקו שהנחה אותה תמיד: ככל שהקבוצה שלו טובה יותר, הוא משחק טוב יותר וחוזר מהר יותר מפציעות. אם תוך חודש בי-דידי על הפרקט, יהיה שמח בגארדן.
וכן, עדיין קיימות שאלות אחרות. האם הרוטציה מספיק רחבה (מי שיודע בעל פה מי הסנטר המחליף בניקס, שיקום), האם שני תאומי מגדל עם היסטוריה של בעיות ברכיים יעמדו בעומס הלו"ז (אמארי יישב בחוץ מדי פעם כדי להקל), האם כרמלו יכול לקחת אליפות ולא להשתנק בפלייאוף, האם מאמן התקפי כמו דאנטוני יכול להסביר גם לאחרים שצריך לעשות הגנה. דבר אחד בטוח: לראשונה מזה שנים, אוהדי הניקס באמת לא יכולים לחכות לשלב התשובות. ואלה כבר חדשות נהדרות עבורם.
רגע שנזכור מההשבתה: הבעלים ג'יימס דולן, מהקולות הפשרניים המובילים בשיחות על הסכם העבודה, מתייאש מהמו"מ ועוזב בסערה את שולחן הדיונים.
אופטימי: גם בקיץ הבא, צ'נדלר יופיע בסיוטים של לברון ג'יימס.
פסימי: מהשיא אפשר רק ליפול: צ'נדלר ואמארי מרכיבים יופי של תאומי המגדל בחדר הטיפולים והפיזיותרפיה. בהצלחה עם ג'וש הארלסון וג'ארד ג'פריס מתחת לסלים.
בעונה שעברה: 41:41 (מקום 7 במזרח), הפסידו 4:1 למיאמי בסיבוב הראשון במזרח. אולם: וולס פארגו סנטר. מאמן: דאג קולינס (60, עונה שנייה בתפקיד). באו: הרוקיז ניקולה ווצ'ביץ' ולאבוי אלן. שחקני מפתח שנשארו: תדאוס יאנג, ספנסר הוס (חוזים חדשים), אנדרה איגודאלה, אלטון בראנד, ג'רו הולידיי, לו וויליאמס, אוון טרנר. עזבו: ג'ייסון קאפונו (לייקרס). אליפויות: 3.
פילדלפיה היא מקרה קלאסי של קבוצה שנתקעה במצב בינוני-פלוס, עם תקרת זכוכית די ברורה שניצבת בערך במקום החמישי במזרח, והיתה צריכה להחליט אם לשבור את הכלים או לשמור על הכלים. היא בחרה לשמור. שני שחקני החמישייה שסיימו חוזה הושארו, איגודאלה שהוזכר כמועמד טבעי לעזוב נשאר בסופו של דבר, ולמעשה, הסיקסרס יוכלו להמשיך מאותה נקודה בה סיימו בעונה שעברה - קצת מעל האמצע באיזור המזרח, עם התלהבות, קבוצתיות ואנרגיות חיוביות.
ההתחזקות של הסיקסרס אמורה לבוא, קודם כל, מעצם העובדה שהשחקנים כבר מכירים את המאמן קולינס, הוא יודע למה לצפות מרוב השחקנים, וגם העונה ההתקפה תהיה אינטליגנטית ונאה לעין. בעונה מקוצרת, בה קבוצות רבות יקרטעו בהסתגלות לשיטה חדשה, פילי העמוקה עוד עשויה למצוא את עצמה רצה עם השוורים בשבועות הראשונים של העונה, וצוברת מומנטום.
איגודאלה ובראנד לא ילדים, כך שהציפיות לשיפור הגדול ביותר נוגעות לחלקים הצעירים בפאזל. ומי שאמור לקחת פיקוד ולשדרג את עצמו למעמד של רכז בכיר בליגה הוא ג'רו הולידיי. "יש לו כישורים מיוחדים", פירגן לו בראנד, "שיחקתי עם ותיק חכם כמו סם קאסל, שיודע לשלוט במשחק - ואת זה ג'רו עדיין לומד. יש לו את הדברים הנחוצים כדי להפוך לכוכב בליגה".
טרנר, בחירה מספר 2 בדראפט 2010, צריך גם הוא לקפוץ מדרגה, והרוקי המונטנגרי ווצ'ביץ', שחקן עם יסודות טובים שהגיע מ-USC, יתחרה עם בראנד, הוס ומאריז ספייץ על דקות מתחת לסלים.
קולינס יודע שלפילי אין כוכב בוהק, ושהיא לא שוק גדול או אטרקטיבי במיוחד לסטארים. הוא מעדיף את שיטת הבנייה ומקווה שהשיפור יתחיל מבפנים. יש לו חזון מגובש, ועכשיו רק צריך לבצע.
רגע שנזכור מההשבתה: הקבוצה עוברת לידיו של בעלים חדש, ג'וש האריס, כאשר אחד ממחזיקי המניות בקבוצה הוא לא אחר מאשר "In west Philadelphia born and raied" - וויל סמית'! רגע, מי אמר שאין שם כוכבים?
אופטימי: מאמן העונה, דאג קולינס, מתעקש בעקביות בכל ראיון להעביר את הקרדיט לשחקנים.
פסימי: הנסיך המדליק משתעמם מהר / את הפלייאוף הקרוב הוא יעביר בבל-אייר.
בעונה שעברה: 58:24 (מקום 12 במזרח). אולם: פרודנשיאל סנטר, ניוארק. מאמן: אייברי ג'ונסון (46, עונה שנייה בתפקיד). באו: שלדן וויליאמס ושוני וויליאמס (ניקס), הרוקיס מרשון ברוקס וג'ורדן וויליאמס. שחקני מפתח שנשארו: דרן וויליאמס, ברוק לופס, אנתוני מורו. עזבו: סשה וויאצ'יץ' (אנאדולו אפס), ברנדן רייט (דאלאס), טרוויס אאוטלו (אמנסטי, סקרמנטו). אליפויות: 0.
הנה הנושאים הבוערים על סדר יומו של אחד המועמדים לנשיאות רוסיה: טיפול בבעיית האבטלה, טיפול בבעיית הריבאונד, איך לשפר את מערכת המיסוי, איך להשאיר את דרן וויליאמס. כן, ל-NBA ממש לא בוער שמיכאיל פרוחורוב הכריז על התמודדותו נגד ולדימיר פוטין. רק קצת חבל, כי יש לו נושאים בוערים יותר על האש כבעלים הזר היחיד, והראשון, של קבוצת NBA.
קיץ 2012 אמור להיות יומם הגדול של הנטס, שאחרי שנים של חוסר רלוונטיות, יחצו את ההדסון מזרחה ויתמקמו בברוקלין. משם הם אמורים להתמודד על הבכורה בתפוח הגדול. רק שעדיין לא ברור איך הם יעשו זאת.
את וויליאמס הם הביאו מיוטה בטרייד בו ויתרו על דווין האריס ועל הרוקי המבטיח דריק פייברס, רק שאף אחד - כולל וויליאמס עצמו - לא הבטיח להם כי יישאר במועדון גם אחרי שחוזהו מסתיים ב-2012. הימור גדול, שהתבסס על האפשרות שעונה טובה, או צירוף של סופרסטאר נוסף כמו דווייט הווארד, ישכנעו את וויליאמס להפוך את ברוקלין לביתו הקבוע.
ועכשיו, תעיפו מבט על רשימת השחקנים שהגיעו. חוץ מהנטייה הלא מובנת של המאמן ג'ונסון לאסוף שחקנים בשם וויליאמס - יש לו ארבעה בסגל - אין שם כמעט כלום. שלדן יעזור בריבאונד, שוני בקליעה מבחוץ. הרוקי מרשון ברוקס יכול להיות אחלה סקורר מהספסל. הנטס ממש ממש רוצים את הווארד. המג'יק, וזו בעיה מסוימת, רוצים תמורה.
ברוק לופס, סנטר שבעונה האחרונה ברח מריבאונדים כמו מאש ואיפשר לקריס האמפריס לקחת את כל מה שנפל מהטבעת, לא יספיק כפיצוי, למרות היכולת ההתקפית הטובה שלו. עוד כמה בחירות דראפט לא ירככו את ראשי אורלנדו. מה שאומר שיש סיכוי גבוה שהנטס תקועים עם הסגל הזה, אולי עם עוד כמה שפצורים, לעונה הקרובה.
אנדריי קירילנקו הוזכר כאופציה, ויכול בהחלט לשדרג את ההגנה הרכה. כמה רכה? בואו נגיד שכאשר שחקן הפנים הקשוח ביותר שלך בעונה שעברה חטף, על פי השמועות, אגרוף מקים קרדשיאן בעקבות ויכוח על שבר בציפורן - המסקנות עליכם.
רגע שנזכור מההשבתה: בשיקטאש תולה את גופייתו של דרן וויליאמס - אולי המקרה הראשון אי פעם בו קבוצה תולה גופיה של שחקן שהיה אצלה פחות מחודשיים.
אופטימי: הנטס מגייסים עוד שלוש קבוצות לטרייד שמשביע את רצונה של אורלנדו, ובפברואר-מארס המג'יק המיואשים מעונה בינונית משחררים את סופרמן לחופשי.
פסימי: ההגנה ממשיכה לדשדש, וויליאמס מתגעגע לבשיקטאש, ובקיץ פרוחורוב נשאר בלי הווארד, בלי וויליאמס, ועם תבוסה מול ולדימיר פוטין.
בעונה שעברה: 60:22 (מקום 14 במזרח). אולם: אייר קנדה סנטר. מאמן: דוויין קייסי (54, עונה ראשונה בתפקיד לאחר שנתיים במינסוטה בין 2005 ל-2007). באו: גארי פורבס (דנבר), ראסול באטלר (שיקאגו), אנתוני קרטר (ניו יורק), ארון גריי (ניו אורלינס), ג'מאל מגלור (מיאמי).
שחקני מפתח שנשארו: אנדראה ברניאני, דמאר דרוזן, אד דייויס, אמיר ג'ונסון, חוסה קלדרון, ליאנדרו ברבוסה, ג'יימס ג'ונסון, ג'ריד ביילס. עזבו: סוני ווימס (ז'לגיריס), ג'ואי דורסי (קאחה לבוראל). אליפויות: 0.
ג'יי טריאנו הביא לרפטורס גאווה מקומית, כמאמן יליד קנדה, אבל שום פטריוטיות לא תעזור כשאתה לא מסוגל לגרום לחבר'ה שלך לשחק הגנה, או אפילו לעשות את עצמם מתאמצים. דוויין קייסי נחשב לאחד המומחים בתחום, עשה זאת היטב בדאלאס, והוא צריך לקחת סגל שאיפשר ליריבות 48.2 אחוז שדה בעונה שעברה (לפני אחרונים בליגה) וללמד אותו לשמור. על פניו, משימה לא פשוטה, כשהיא כוללת אנשים כמו ברניאני. מצד שני, אין לחץ וציפיות, קייסי מצא סיטואציה אידיאלית.
יש לו עם מה לעבוד. לרפטורס יש ליבה צעירה, ברובה, עם שתי אבני יסוד טובות בדמות אד דייויס ודמאר דרוזן. הראשון יכול לקבע את עצמו העונה כמכונת דאבל-דאבל, השני הוא אחד המסיימים המרהיבים בליגה, מכונת דאנקים משומנת. לשניהם יש משחק התקפי לא מאוד מלוטש, ודרוזן חלש גם בצד השני. בשוק השחקנים החופשיים לא נמצאה ישועה, אם כי ארון גריי שהובא מההורנטס עשוי להתגלות כשיחוק, כמו גם גארי פורבס שהראה בדנבר, ועוד קודם בזיסמן, שיש לו לא מעט כדורסל.
בגדול, הסגל של הרפטורס בינוני כמעט לכל רוחבו, עם הרבה עומק ולא מעט תקוות לעתיד. המהפכה בקנדה תצטרך להתחיל ממחויבות הגנתית ומסגירה לריבאונד, ולעבור במשחק ריצה אותו יוכלו לתרגם ברבוסה ודרוזן לנקודות קלות. זו קבוצה שיכולה להיות מהנה מאוד עבור האוהדים שלה, וצריכה להיות הרבה פחות מהנה מבחינת היריבות.
רגע שנזכור מההשבתה: בעלים של אתר אינטרנט המעודד רומנים מחוץ לנישואים מציע לממן את חוזהו של אנדראה ברניאני בווירטוס רומא, שמתאמנת ומשחקת בסמוך לוותיקן. כצפוי, זה לא הסתייע.
אופטימי: גם אנשים שלא צופים בערוץ "הופ" מגלים שדינוזאורים עדיין חיים ובועטים סביבנו. הרפטורס מנפקים לפחות מועמד אחד לתואר השחקן המשתפר של העונה.
פסימי: לא משנה כמה קייסי מדבר על הגנה, הדברים נכנסים לשחקנים שלו מאוזן אחת ויוצאים מהשנייה במהירות של ליאנדרו ברבוסה. אולי המאמן הבא יצליח יותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם