שכטר: "שער אחד ואתה שוב מלך העיר"
החלוץ מבין לגיונר שנשבר וחוזר הביתה, אבל אין לו כוונה להיכנס לסטטיסטיקה. אחרי פתיחה מוחצת, התמודדות עם ישיבה על הספסל והרחקה לקינוח, החופשה באה לישראלי של קייזרסלאוטרן בזמן: "עברנו חודשים מפרכים. מכיר בע"פ את היער הסמוך, כל שביל"
מה מצבו של שכטר במדד הליגיונרים המלא של nrg מעריב?
שלג כבד ירד אתמול בקייזרסלאוטרן בזמן ששכטר עשה את הדרך מביתו לשדה התעופה כדי להמריא עם הקבוצה למשחק גביע בברלין. על הדרך עשה תאונה קטנה עם המכונית

מאז הפתיחה החלומית, באיצטדיון פריץ וואלטר, חל פיחות במעמדו של החלוץ הישראלי. לא פעם מצא את עצמו על הספסל, מתפקד כאס שעולה בשביל לשנות מומנטום. בשבת האחרונה הופיעה תקלה חדשה בתוכניות. כרטיס אדום לא שגרתי מול האנובר והרחקה משני משחקים הזיזה את שכטר עוד כמה מטרים מתמונת ההרכב.
"אני בדרך כלל רגוע, אבל ראיתי את ההרחקה פעם נוספת", סיפר . "ניסיתי לתפוס את השחקן וזה נראה שרציתי לבעוט בו מאחור. לא שמו לב, אבל לפני זה הוא הכניס לי מכה לפנים. היה מאוד קר וזה הרגיז אותי. אמרתי לעצמי שאני חייב להגיע לכדור, ואיפשהו איבדתי את עצמי מרוב אמוציות".
- איך הרגשת?
"הייתי בהלם. חשבתי שמקסימום אקבל צהוב, אבל אמרו לי אחרי המשחק שפה אין דבר כזה, מיד מחמירים. שורקים מה שרואים".
- אתה מתרחק מההרכב?
"רק אני ועוד שני שחקנים השתתפנו בכל המשחקים עד עכשיו. אז נכון שבחמישה או שישה לא פתחתי, אבל גם אז נכנסתי במחצית או בדקה ה-60. הבקעתי עד עכשיו שלושה שערים. אם
- איך מתרגלים למעמד החדש?
"מאוד קשה להתרגל לסיטואציה. אני עובד באימונים, לא מנסה לתת לזה להיראות כאילו אני שחקן ספסל. זו חצי שנה ראשונה שלי מחוץ לבית. ככל שהזמן יעבור אראה יותר טוב, בזה אני בטוח".
- אתה מרגיש שמחזיקים ממך?
"המאמן מדבר איתי הרבה. בא, מחבק, אומר שאני שחקן מרכזי, צריך לחשוב חיובי. אחד שמסוגל ברגע לשנות את המשחק".
- כששיחקת בהפועל ת"א נגד שאלקה חשבת שיהיה כל כך קשה בגרמניה?
"זה שונה. במשחק אחד אתה יכול להוציא תוצאה טובה, אבל לאורך זמן התחרות פה מטורפת. חוץ מבאיירן מינכן ודורטמונד, כמעט כל אחת יכולה לנצח את השנייה. גם את הגדולות אתה לפעמים יכול לנצח. ליגה מאוד תובענית. ממקום אחרון ועד מקום שמיני זה הבדל של כמה נקודות".

רק שקייזרסלאוטרן בלחץ עצום. הקבוצה שהפתיעה בעונה שעברה משתרכת במעמקי המקום ה-16 המוביל לירידה. לא מעט עיניים מופנות כרגע להתקפה, שנחשבת לחלשה בליגה. שכטר הגיע תמורת 2.5 מיליון יורו, העברה רצינית מבחינת המועדון הצנוע. הוא היה אמור להיכנס לנעליו של סרדאן לאקיץ', שעבר לוולפסבורג אחרי עונה של 16 שערים.
בקבוצה כבר התחילו לדבר על הבעיה המסתמנת בחוד והעלו שמות של מועמדים לחיזוק. "במצבנו אנחנו לא יכולים להמשיך להחמיץ", אמר לאחרונה הקפטן כריסטיאן טיפרט, אחרי עוד יום רע במשרד. "עד שחלון ההעברות לא ייפתח לא נוכל להתחזק". גם קורץ המאמן הודה: "ההרגשה שלנו מזופתת".
שכטר מכיר את הטענות, אבל משתדל לא למלא את ראשו בלחץ מיותר. "למזלי הקהל אוהב אותי", הוא הסביר. "אני מרגיש שמעריכים אותי, רוצים שאהיה כל הזמן במגרש. גם כשאני נכנס במחצית, אני יודע שהאוהדים מרגישים שאני יכול לעזור. תבין, מאז שאני ילד חלמתי לשחק בבונדסליגה, ועכשיו אתה אומר לעצמך 'זה אמיתי, זה מה שרצית'. איצטדיונים מפוארים, קהל, קצב, רמה, מקצוענות. אני הכי מאושר במקום שאליו הגעתי".
- הקהל לא מתחיל להלחיץ?
"יש מאחורינו קהל מאוד חזק. אחד הטובים בגרמניה. קהל בית מדהים. גם עכשיו לא מקללים יותר מדי. יכולים לצעוק כשאתה לא טוב, אבל בדרך כלל דוחפים. איצטדיון מלא ואתה בתחתית. היו משחקים ששלטנו ויצרנו מצבים, ולרוע המזל לא ניצחנו".
- לא מדברים אצלכם על ירידה?
"מספרים שבעונה שעברה היו משחקים ששיחקו פחות טוב מהעונה, אבל בסוף הכל התחבר. יש תקופות כאלה, נצא מזה. אני מאמין שנישאר. הקהל יכול לעשות כאן את ההבדל".
- איך אתה מסתדר מבחינה פיזית?
"האימונים קשים. אני כל כך צריך עכשיו את החופש. בדיוק דיברתי על זה עם גילי ורמוט, עברנו חודשים מפרכים. את היער הסמוך אני כבר מכיר בעל פה, כל שביל. עם כל הכבוד לליגת העל, בגרמניה אתה עובד יותר. אתה הרבה יותר זמן במועדון. שלוש פעמים בשבוע אנחנו מגיעים שעה לפני רק לחדר כושר. פעמיים או שלוש אנחנו עוברים שני אימונים ביום, והם יותר ארוכים. האינטנסיביות שלהם יותר גדולה. לפני כל משחק, בית או חוץ, אתה יוצא למלון. אורח חיים שונה לגמרי".

- חשבת מה יהיה אם ורמוט יעזוב?
"חלון ינואר מתחיל ונראה מה יהיה. ברור שיהיה לי קשה בלעדיו, אבל יש לי פה עוד חברים. צריך לזכור שגילי לא היה איתנו בשבועיים הראשונים של מחנה אימונים, ובמשחקים שהוא לא היה בסגל ישנתי במלון עם חבר'ה אחרים".
- מי בן הזוג שלך לחדר?
"המאמן מחליט. אם אתה בהרכב אז החלוץ שלידך. אם אתה על הספסל אז שחקן ספסל".
- בארץ היית כוכב. מתגעגע להרגשה?
"בכלל לא. אני מתגעגע לחברים. אני מגיע עכשיו לארץ לחופשה, אז בטח אהיה במשחק של הפועל ת"א. אני וגילי רואים את כל המשחקים, לא שוכחים מאיפה באנו. וכן, זה קשה. יש עניינים כמו ביטחון, שקט מהמאמן להראות את היכולות שלך. יש כאן שישה-שבעה חלוצים בסגל ושניים שמתחרים איתך על המשבצת. בארץ יש לך את המקום ואת המעמד. גם אם תהיה פחות טוב תהיה בהרכב. כאן אין רגע דל".
- מכיר את הביטוי "ראש לשועלים"?
"תאמין לי שגם אם אני לא פותח בהרכב, אני מרגיש ראש לאריות. לא שאני אומר שאנחנו אריות, אבל אני מרגיש שייך. ככה גם חושבים מסביבי. אני שייך לרמות האלה. היתה לנו בדיקת סמים במשחק נגד שאלקה וחיכיתי בחוץ עם הונטלאר, בחור מאוד מעניין.
"בדיוק הייתי עם הפלאפון והקראתי לו בלייב תוצאות, הרי בכל ליגה היתה לו פעם קבוצה. ריאל מדריד, מילאן, אייאקס. הוא אמר שם שהוא מאוד מחזיק ממני, אבל באותה נשימה שקשה יותר בקבוצה קטנה שממעטת להגיע למצבים. אם הייתי במועדון גדול היה לי הרבה יותר קל להצליח".
- אגב, את הבדיקה עברת?
"אם הייתי נכשל הייתי יושב עכשיו לידך".

שכטר התרגל לקייזרסלאוטרן, עיר בת 100 אלף תושבים, שבה מתגוררים בין היתר לא מעט משפחות של חיילים אמריקאים המשרתים בגרמניה. המועדון מחייב אותו פעמיים בשבוע ללכת ללמוד גרמנית כדי שישתלב בסביבה. הוא יודע כבר להגיד "בוקר טוב", "מה שלומך", "איך עבר עליך היום?".
כדי להחדיר בו עוד יותר את משמעות המועדון למקום, הנשיא סטפן קונץ צייד את שחקני הרכש בספר עובדות על הקבוצה, כולל דגשים על פריץ וואלטר האגדי, והבטץ, הגבעה עליה בנוי האיצטדיון.
- מתי נראה אותך שוב איתנו בישראל, בגיל 35?
"לפני חודשיים היית מדבר איתי והייתי מספר על גבהים ושיאים, אבל כשטיפה לא הולך, אז אתה מבין כמה כדורגל הוא דבר נזיל. שבועיים-שלושה לא פוגע ואז שער אחד מחזיר לך את הביטחון, הכיף, ואתה חוזר להיות מלך העיר".