אחריי: סמדג'ה נותן פייט לשייט
"נתגלתה נבחרת נשמה," מכריז אורן סמדג'ה, המאמן הלאומי בג'ודו, לקראת אליפות ישראל בת"א. את המדליה האולימפית הוא גרף בחמש דקות, אבל כיום, כשהענף בשפל, הוא מבקש סבלנות עם ההישגים, מבטיח לתת פייט לשייט וגם זהב ב.2016- בכדור אחר עם מורשת קרב
מצד שני, אורן בן ה41- גם מרגיש גאווה. אחרי הכל, הוא היה הראשון, כספורטאי, שזכה במדליה באליפות אירופה ג'וניור, אליפות עולם ג'וניור, אליפות אירופה בוגרים, אליפות עולם בוגרים, וכמובן באולימפיאדה - מדליית ארד בברצלונה .1992
לפני שנתיים הוא קיבל את המשרה הלאומית בנבחרת הגברים, ומלפני שנה הוא עובד תחת המפרק, עו"ד נמרוד טפר, בעידן בו הספורטאים משתתפים בתשלום על נסיעות לתחרויות בחו"ל ולאחר שהענף עבר זעזוע וההישגים פחתו. אז לאורן קשה, אבל הוא גאה בכמה חניכים שזכו השנה, למרות הכל, במדליות באליפות אירופה עד גיל 17 ועד גיל ,20 כולל חניכו האישי, שגיא מוקי, שגם סיים חמישי באליפות העולם עד גיל .20
רק סמדג'ה ואודי וקס זכו במדליות במפעל זה, ושניהם עשו זאת בשנות התשעים. בבוגרים, לצד אריק זאבי ואליס שלזינגר\ ירדן ג'רבי, שהבטיחו מקומם בלונדון, מצויים כרגע סוסו פללשוילי וגולן פולק בתוך הקריטריון, והם צריכים לגלות יכולת טובה ב2012- כדי להבטיח סופית כרטיס אולימפי. בנשים, רוני שוורץ מדגדגת את המינימום.
"הצבתי לעצמי שלוש מטרות: שהנבחרות לא יתפרקו, לבנות סגל לריו 2016 ולהכניס ללונדון 2012 ג'ודאי אחד. עמדתי בשתי המטרות הראשונות ויש כיום תשעה ג'ודאים בסגל היחידה לספורט הישגי עם מגורים בוינגייט, כלכלה מלאה ותקציב לטיסות, וכל זה בזכות ההישגים שלהם. יש אופק."
- ועדיין, אף מדליה השנה באליפות העולם ובאליפות אירופה לבוגרים. זה לא כמו פעם.
"נכון, אבל אמרתי מראש שלא יהיו שם מדליות. עבודה מסיבית לאורך זמן תניב פירות. עד 2014 נעשה תוצאות, אבל עד אז לא יהיו זכיות. לא כי הנבחרת לא טובה, אלא בגלל שבשנים האחרונות לא עסקו באופן ממוקד במטרות האלה."
- ומה שונה אצלך?
"כיום, ספורטאי שלא זוכה במדליות בטורנירים הקטנים, לא בונים עליו כעל המדליסט הבא. בעבר היה נהוג שכל אחד נוסע לאליפות אירופה והעולם. השאיפה שלי היא להביא ספורטאי לזכייה במדליית זהב ב.2016-
אגב, גם באליפות העולם היו צעירים שעמדו ממש יפה מול תותחים עולמיים, כמו טומי ארשנסקי, שהחזיק את כל חמש דקות הקרב מול הקוריאני, או פולק, שניצח את הרביעי בעולם. אורי ששון
סמדג'ה לא הגיע לאטלנטה 1996 בגלל פציעה, ולאחר מכן פרש. הוא הקים רשת מכוני ג'ודו והפך לכוח פוליטי בהתאחדות הג'ודו כשהוא עומד בראש עמותת הלה"ב (העמותה למען הגינות בספורט), ששיחקה את תפקיד לשון המאזניים בין ג'ודוקאן השלטת של אדי קואז לבין מיטב של משה פונטי מהאופוזיציה, ולבסוף הוא בחר בפונטי.
- אתה הש"ס של הג'ודו?
"כן, אנחנו חלק מהמהפיכה. אם היינו מצביעים לג'ודוקאן, קואז היה עדיין יו"ר. פונטי יהיה היו"ר הבא ב100- אחוז," הוא מכריז לקראת הבחירות הראשונות מאז הפירוק, שאמורות להערך בינואר. לא כל כך מפתיע בהתחשב בעובדה שפונטי הוא מאמנו בימי התהילה של ברצלונה, וגם חניכו של אביו, מוריס סמדג'ה, ממייסדי הג'ודו בישראל.
לא נלאה אתכם בכל פרטי פרשיות העשור שעבר, רק נזכיר בקצרה שג'ודוקאן שלטה ביד רמה, אולי אפילו בעצמה חזקה מדי, עד שגרמה לכל היתר להתקומם, כשכל תחרות הפכה לשדה קרב גם מחוץ למזרן. לבסוף, השלטון הלך הביתה בעקבות בדיקת רשם העמותות, שמצא אי סדרים רבים בניהול, והנה לכם הפיכה, כשסמדג'ה, יעל ארד ופונטי בצד השולט כיום, או יותר נכון, בצד המנסה לעשות רה ארגון.
"עם הזמן נתגלתה נבחרת, שאני קורא לה 'נבחרת נשמה.' יש לי צוות עוזרים חזק, שמורכב מגיא פוגל, שלא נסע לאולימפיאדה בגלל פוליטיקה, וגיל עופר, שהתחרה בסידני. אנחנו בדרך הנכונה. כשנקראתי לדגל לפני שנתיים, לא רציתי בהתחלה לבוא כי הייתי עסוק בטיפוח הקבוצה שלי."
- ולאיזה מצב נכנסת בדיוק?
"בין אריק זאבי, שהוא בן ,34 לבין הצעירים של היום, מפרידים בערך 14-15 שנה, שזה כמעט ארבע אולימפיאדות. בכל הטווח הזה שבאמצע לא נוצרו ספורטאים חדשים ומצליחים בשנים האחרונות. הקריטריונים לא היו ברורים. כיום, הם חייבים לעמוד קודם כל על דוכן המנצחים כדי לנסוע לחו"ל. יש כיום, בנוסף לתשעה הג'ודאים שבסגל היחידה לספורט הישגי עוד 6-5 אחרים. הם צמאים ורוצים. כשבאתי לנבחרת, אתה יודע מה אמרתי לספורטאים? דבר ראשון אתם צריכים לדאוג לקבל שכר. שתקבלו כסף עבור מה שאתם אוהבים לעשות."
- ובינתיים, השייט מככב ברמות הכי גבוהות, והג'ודו, שתמיד הוזכר יחד אתו, בצלילה.
"הג'ודו איבד קצת מהיוקרה שלו, אבל אנחנו בונים אותו לאט-לאט מחדש. קשה להגיד שהוא הענף המוביל כיום בארץ, אבל בארבע השנים הקרובות נוביל אותו חזרה למעלה. גם בשייט יש מלחמות ותככים, אבל הוא לא איבד את הדרך. אצלנו, אנשים סטו מהדרך הישרה."
- ופונטי יציל את המצב?
"יש פה סגירת מעגל בכך שהוא היה חניך של אבי. אני מאמין שהוא האדם הנכון בזמן הנכון. אבא הוא זה שהחדיר בי את חיידק הג'ודו וזה מה שגורם לי להמשיך ולטפח את הג'ודו בישראל. הוא גם זה שאמר לי כי אני אזכה במדליה אולימפית, שנים לפני שזה קרה."
זו היתה הפתעה מוחלטת, הזכייה שלך. תמיד נראה שהיא הגיעה משום מקום, מה גם שיום לפני זה יעל ארד זכתה והיא נחשבת תמיד כמדליסטית האולימפית הראשונה שלנו.
"התקשורת אז לא היתה כמו היום, ולכן ההפתעה. אחרי 20 שנה זה פחות מעניין מי היה יום לפני מי. אני ויעל באנו לברצלונה במטרה לעשות היסטוריה לעם ישראל. אם ספורטאי כלשהו היה זוכה במדליה בסיאול ,1988 אני לא בטוח שהייתי זוכה בברצלונה. הגעתי לשם כדי לעשות משהו שיזכרו אותו לעולמים. אני מתייחס אל עצמי כמדליסט האולימפי הראשון ואם מישהו רוצה לקרוא לזה 'השני,' אז בסדר. אני חתום על היסטוריה ישראלית."
אורן, ששב השבוע עם הנבחרת מטורניר טוקיו היוקרתי, מספר בגאווה כי גם במדינת הג'ודו זוכרים אותו, במיוחד לאחר שדמותו עיטרה את הפוסטר הרשמי של תחרויות הג'ודו באטלנטה, כשהוא מבצע תרגיל איפון ייחודי הקרוי על שמו.
"אני מקבל שם כבוד גדול. הם זוכרים את הדרך שלי, את ההתנהלות על המזרן, שאינה משתמעת לשתי פנים: ספורטאי אחד מנצח, ספורטאי שני על הגב. בלי החלטות שופטים. כשאני נזכר ביום הקרבות שלי בברצלונה, אני כמו שומע מוזיקה מרגשת מתנגנת ברקע."
ואכן, זו היתה שירה. פרט להפסד לקוריאני, אורן העיף באיפונים את כל חמשת יריביו, כשאף קרב לא ארך אפילו דקה. במקום לנצל את כל 30 הדקות המוקצבות לששה קרבות, מדובר בחמש דקות נטו של הופעה אולימפית, כולל הקרב על מדליית הארד בו הוא ניצח אחרי 46 שניות יריב גרמני. ולסיום, אנחנו חוזרים לשיחה עם הרעיה, ליאת. אז אמנם קשה, הסבירה לו ליאת, אבל ככה זה כשפורצים דרך ושוברים מוסכמות, כספורטאי וכמאמן, כך היא הסבירה לו.
"הייתי פורץ דרך כספורטאי, והיום הספורטאים כבר מקבלים יותר בונוסים ותמיכות. גם כמאמן אני רוצה לשבור מוסכמות למען הדורות הבאים. עוד אין הצלחה כמו שאני מייחל, אבל יש סוג של הצלחה. בהתחלת העבודה שלי ליקטתי שאריות מהנבחרת. ישבתי כל שני וחמישי עם גילי לוסטיג (מנהל היחידה לספורט הישגי) ועם המפרק טפר, כי לא היו כלים.
הכל קשה. מישהו בכיר בספורט אמר לי כי אני נכנס לתפקיד בו הרבה אנשים ירצו לנקום בי, אבל אני מרגיש אהבה מסביב. אני מקריב ה ר ב ה למען הג'ודו, ו ה ס פ ו ר ט א י ם והמאמנים מרגישים את זה."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם