מבין ההריסות: הנבחרת שהרימה את יפן
לתושבי המדינה היתה כל סיבה אפשרית להאמין שסוף העולם הגיע. נבחרת הנשים בכדורגל נפלה עליהם מהשמיים עם זכייה במונדיאל
נבחרת יפן חוגגת זכייה במונדיאל הנשים צילום: אי-פי
לשאר כתבות סיכום השנה
ב-17 ביולי, ארבעה חודשים בלבד אחרי האסון, הסתיים המסע של נאדשיקו - סוג של פרח ורוד וריחני - לעבר התואר העולמי. יפן ניצחה את המארחת והאלופה המכהנת, גרמניה, ברבע הגמר והפתיעה את שבדיה בחצי הגמר.
שתי האירופיות היו פייבוריטיות, שתיהן לא הפסידו ליפניות עד אז. גם בגמר פגשה יפן משוכה בלתי עבירה, את ארה"ב אותה לא ניצחה ב-25 מפגשים קודמים. האמריקאיות עלו פעמיים ליתרון, במחצית השנייה ובהארכה, ופעמיים יפן השוותה. 2:2, ובבעיטות ההכרעה זה כבר לא היה קרוב. יפן ניצחה 1:3, יפן על גג העולם.
המדינה הפכה את הכדורגלניות שלה לגיבורות. דיווחים מאזור האסון סיפרו על ניצולים שהתאספו באמצע הלילה כדי לצפות בשידורים החיים מגרמניה. בכל רחבי המדינה ראו את קרינה מרוימה כובשת את שער הניצחון בהארכה ברבע הגמר.
כמה שעות לפני כן החלוצה פרצה בבכי כשמאמן הנבחרת נוריו ססאקי הציג לשחקניות שלו תמונות של הקורבנות. הם גם ראו את שחקנית ההגנה איה סמשימה, ששיחקה בקבוצת חברת החשמל של טוקיו ועבדה במשרה חלקית בכור הגרעיני בפוקושימה, אחד מהכורים שדלפו.
האסון גזל לה את מקום העבודה, את הקבוצה, את הבית.
"המשחק שלנו יכול לתת כוח לניצולי האסון", אמר המאמן ססאקי לחניכות שלו. "כשאתן נתקלות בקשיים חישבו על הניצולים, ובצעו את ה'גנברה' - המשיכו והילחמו עד הסוף". בחודש יולי השחקניות שאף אחד לא ספר הראו שגם אחרי סוף העולם יש חיים, יש חברה, יש למה לשאוף ודרך להשיג את המטרות. מי יודע, זה אולי אפילו עבד הפוך: האסון עזר להוציא מהיפניות את מה שיש להן, ולנו לקבל את הסיפור הספורטיבי הגדול של השנה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם