פאוור סנטר: הילדים עושים היסטוריה
הם מתאמנים בפינה שהוקצתה להם בחדר כושר צנוע בחיפה, מממנים לעצמם את הנסיעות לאליפויות ולא זוכים לשום הכרה. עכשיו רק נותר שמישהו במדינה יבין איזה נכס גדל פה
לימריק, אירלנד 2011-2012. היסטוריה. ארבעה מרימי משקולות ישראליים בסגנון "פאוור ליפטינג", מוכתרים כל אחד מהם כאלוף עולם, רובם אפילו שוברים שיאי העולם. המדינה לא נרעשת, המדינה לא נרגשת ושערה משערות ראשו של הספורט הישראלי אפילו לא זזה מילימטר.
אבל כנראה שככה זה. בטח כשמדובר בספורט שהוא לא אולימפי. הרי סייף וטקוואנדו מעניינים הרבה פחות מהרמת משקולות, אבל כולנו התגודדנו סביב הטלוויזיה בזמן אולימפיאדת בייג'ין , כדי לראות את ההוא הישראלי מפקשש מדליה.
אבל למה להתעסק בעניינים עצובים שכאלה, כשאפשר להסתכל בגאון על ארבעת אלופי העולם שיצאו לנו בחודש האחרון מחיפה? תכירו את אופק בן ציון, מאור שומינוב, האחים חן ושי זוננרייך ומאמנם יוסי קלמנוביץ'.
במועדון כושר "אקטיב", אי שם בקומה מינוס 1 בבית אבא חושי, הקצו להם פינה שיוכלו להתאמן ולהתכונן לאליפות העולם בהרמת משקולות. בישראל, מקצוע ה"פאוור ליפטינג" לא מפותח, בעיקר בגלל שאינו אולימפי.
סביר להניח שכמו במקרה של ג'ודו, גם פה, כאשר יוכר המקצוע ברמה האולימפית, יקומו פה מועדונים מיוחדים לזה, וילדים בני 10 יסתובבו עם חגורות גב של פאוור ליפטרים מקצועניים.
החמישייה הזו,
"אני הגעתי לשם רק יומיים אחרי, וביומיים האלה ראיתי תמונות בפייסבוק וזה ממש עושה טוב על הלב. זאת חתיכת התרגשות". ב"פאוור ליפטינג" ישנן שלוש הרמות: סקווט, בנצ' פרס ו-דד ליפט.
כל מתחרה באליפות צריך לבצע את כל שלוש ההרמות, כשלכל אחת מהן יש לו שלוש אפשרויות. כמובן שהתוצאה הטובה מבין השלוש בכל אחת מהקטגוריות היא זו שנספרת, ואותה משקללים עם הקטגוריות האחרות.
מבין ארבע הזוכים באליפות העולם, ישנם שני אחים. חן ושי זוננרייך. הם התחילו להתאמן אחרי שאחיהם הבכור, גיל, עסק בזה ומשך אותם לשם. הוא היה תחילה המאמן שלהם, אבל אז התגייס לצבא והשאיר אותם להתאמן תחת קלמנוביץ'.
חן, הגדול מבין השניים, רק בן 16. הוא תלמיד כיתה י"א בתיכון עירוני ג', שם גם חיכתה לו קבלת פנים חמה ומיוחדת. חן התחרה בקטגוריית הג'וניור, כלומר עד גיל 23, במשקל של עד 90 קילו.
הוא שבר לא פחות מארבעה שיאי עולם! מעבר לזה הוא גם זכה בגביע של ה-בסט ליפטר של כל האליפות, שזה שקלול של גיל והתוצאות. "שברתי שיא עולם בכל אחד מהתרגילים וגם שיא עולם בטוטאל", הוא מסביר בצניעות.
בשלוש הקטגוריות הרים חן 230, 130 ו-260 קילו. אם תסכמו את ההרמות הללו תגיעו למשקל שעובר את ה-600 קילו. ילד בן 16, כן? "אני יודע שזה מטורף לילד בן 16, אין ספק", הוא אומר, "זה הרבה אימונים קשים והתמדה לכל אורך הדרך. עם אימונים קשים יש תוצאות".
איך זה להיות אלוף העולם?
"האמת זה כיף להיות אלוף עולם. זו הרגשה טובה לדעת שאני הכי טוב בעולם במה שאני מתעסק בו. אני ממשיך בתחום ומקווה להתקדם בזה. זה אומר לי שאני עושה את זה נכון".
עוד שנתיים אתה אמור להתגייס לצבא, אתה יודע לאן אתה הולך?
"מכיוון שזה לא ספורט אולימפי, אז לא יכירו בי כספורטאי מצטיין, אין מה לעשות, צריך לקבל את זה. אני עדיין לא יודע לאן אלך. אמור להיות לי צו שני ואז ייקבעו את הפרופיל שלי".
סביר להניח שהפרופיל שלך יהיה איזה 110 עם איך שאתה נראה?
(הוא צוחק) "לא משנה לאן אני אלך, אני רוצה לתרום למדינה כמו כל אחד אחר".
איך מתחזקים גוף ברמה הזאת?
"צריך לאכול והרבה וכל הזמן. אני אוכל הרבה, יותר ממה שאתה יכול לחשוב. אוכל הרבה מהכל. חייב לבנות את השרירים".
האח של חן, שי, הוא מקרה מטורף אפילו יותר. הוא רק בן 14, ותאמינו לנו, אתם ממש לא רוצים להיתקל בו בסמטה חשוכה. גם הוא שבר ארבעה שיאי עולם. הוא התחרה בקטגוריה של עד 18 במשקל של עד 82 קילו.
הוא הרים בסיכום למעלה מחצי טון והוא רק בן 14. גם שי זכה במדליית זהב והוכתר כאלוף העולם. "לעמוד שם על הפודיום, לשמוע את התקווה מתנגנת, לראות את דגל ישראל, זה מאוד מאוד מרגש".
איך קיבלו את זה מסביב?
"קודם כל מתחרים ומאמנים ממדינות אחרות מאוד פרגנו לי על מה שהצגתי שם. וכמובן בבית ספר היתה חגיגה".
אתה בכיתה ט', בן 14 וחצי ואתה אלוף עולם. מה השאיפות?
"זה מצחיק כי כבר עכשיו שברתי ארבעה שיאי עולם, כך שכל מה שאני רוצה זה להתקדם עם זה ולהשיג עוד ועוד שיאים".
להורים שלכם היתה חתיכת הוצאה, להוציא שני ילדים לתחרות.
"כן, אבל הם הסתדרו. כל מה שאני יכול לקוות זה שבעתיד יהיה מימון מהמדינה לדברים האלה, כדי שנוכל לייצג את המדינה בכבוד".
לאליפות הזו, יצאו ארבעת אלופי העולם אחרי שעברו עשרה שבועות של אימונים מאסיביים, שכללו ארבע שעות חדר כושר בכל פעם. האלוף השלישי שנספר עליו הוא מאור שומינוב, חייל באחד מהבסיסים באזור, המתגורר בנווה שאנן, ומנצל כל רגע פנוי מהצבא כדי להגיע לחדר הכושר בבית אבא חושי.
מאור התחרה גם בקטגוריית הג'וניור בקבוצת המשקל של עד 90. וגם הוא, כמובן, זכה במדליית זהב. "תשמע אני אלוף עולם", הוא אומר בנסיון להיות צנוע, מה שלא ממש מצליח לו, "זה נחמד. אני הבנאדם הכי טוב בקבוצה שלי. יש רק אחד כזה.
לעמוד שם עם ההמנון על הפודיום זה מרגש, זה כיף, זה משהו שאני לא יכול לתאר. לא חלמתי בעבר שאני אהיה אלוף עולם במשהו, אבל זה קרה. זו חוויה מאוד עוצמתית. עכשיו המטרה שלי היא לשבור באליפות הבאה את שיא העולם", הוא אומר.
איך מגיבים בצבא לזה שיש להם אלוף, בלי דרגות על הכתפיים?
"האמת שקיבלו אותי ממש מדהים, אפילו סגן מפקד הבסיס הגיע אליי ובירך אותי".
לא היית רוצה שאליפות עולם שכזאת, שהישג שכזה, יקבל קצת יותר הכרה?
"הייתי רוצה שיכירו אותנו. זה לא שאני עושה את זה בשביל לקבל הכרה, כי אני פה כדי להרים ולהשיג יותר, אבל זה יכול להיות נחמד לקבל הכרה".
אתה רואה את העתיד שלך בזה?
"אני לא אתפרנס מזה, אבל זה הכיף שלי".
מועדון הכושר "אקטיב", הוא כאמור המועדון היחיד באזור שניתן להתאמן בו לפאוור ליפטינג. אמנם שלושת האלופים והמאמן עליהם דיברנו עד כה גרים ממש בסמוך לבית אבא חושי, אבל היד הרביעית של שולחן האלופים הזה, הוא אופק בן ציון שמגיע לאימונים מעתלית.
הבחור בן 22 ומתאמן רק שנתיים וחצי בבפאוור ליפטינג. הסיפור המדהים עם בן ציון הוא העובדה שהתחרות בה השתתף באירלנד, היתה התחרות הראשונה בחיים שלו. בעוד חבריו השתתפו באליפויות הארץ ותחרויות אחרות, לאופק היה מפגש בכורה עם תחרות במה שנקראה ה-אימאמא של הפריים טיים.
ושם הוא הביא את אליפות העולם ואת מדליית הזהב. אופק התחרה גם עם הג'וניורים, בקטגוריה של עד 110 קילו. "היתה שם הרגשה מטורפת" מספר אופק על הרגע בו שבר את שיא העולם והוכתר כאלוף, "זרקתי את כל הציוד מעלי והתחלתי לצעוק בטירוף. כמובן שאחרי זה לשמוע את התקווה. היה מדהים".
וכשהבחור אומר שהוא שבר את השיא, הכוונה שהוא שבר אותו שלוש פעמים באותה תחרות. בהרמת הסקווט השניה שלו הוא הרים 272.5 קילו ושבר את השיא, בשלישית 280 ואז נתנו לו לבצע הרמה רביעית כדי לנסות ולשבור את השיא שוב. ואז הוא הרים 290 קילו.
איך מתייחסים בעולם למקצוע הזה?
"תשמע, באירלנד זו היתה אליפות עולם. הגיעו מ-24 מדינות. ברוב המדינות היו תחרויות העפלה עם קריטריונים. זה משהו רציני. אצלנו זה לא מפותח. ראו אותנו מתאמנים ולפי זה החליטו שאנחנו ראויים".
אתה תוכל לעבור להרמת משקולות אולימפית?
"האפשרות לעבור להרמת משקולות אולימפית קיימת, אבל זה שונה לגמרי. זה תרגילים אחרים לחלוטין".
למרות שקשה לקיים מקצוע כזה מבחינה כלכלית.
"אני מועמד למילגה ממועצת חוף כרמל ומקווה מאוד לקבל אותה. האליפות הזאת באירלנד היתה במימון שלנו לגמרי. לא נורא היה כיף".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם