"מה שקרה לי זו ברכה משמיים"
משפחת לנגפורד מודה לחימקי על שני מיליון הדולרים. קית' לנגפורד נזרק מחימקי עם שובל ארוך של השמצות. במכבי ת"א גילו אדם אחר, ואחרי חבלי קליטה קשים וממושכים, הביטחון חזר. בנוקיה מקווים שהמגמה תימשך גם נגד ברצלונה (21:45, ערוץ 10)
שלח: מכבי צריכה לגלח ברזילאי
פחות משתי נקודות למשחק, זו היתה התפוקה של הסקורר בחמש הופעות היורוליג

"לא נעים", הוא משחזר חודשיים אחרי. "זו היתה הפעם הראשונה בקריירה שדבר כזה קרה לי, וכמובן שרצות מחשבות. ידעתי שבכדורסל האירופי, כשאתה נראה כמו שאני נראיתי בחודש הראשון במכבי, זורקים אותך. ידעתי שיהיה קשה. קודם כל, הגעתי לקבוצה הרבה יותר טובה מאלה ששחקתי בהן עד היום. מעבר לזה, הצטרפתי אחרי תחילת העונה, כשהקבוצה רצה ומתואמת, ואני אחרי פציעה קשה וכמעט חצי שנה בלי לשחק".
בין הלחץ ביורוליג, לחוקי הליגה שמושיבים בכל משחק שלושה זרים ביציע, תהליך הקליטה המשיך לקרטע. הזדמנויות הוא קיבל, אבל קלעי שלא קולע זו סוג של בעיה. ולנגפורד לא קלע. הזריקות היו קצרות. האיש נראה מהוסס, על סף אובד עצות.
עם מי מדברים בתקופות כאלה, אני מחטט בעדינות. "עם כולם", הוא עונה בשיא הטבעיות. מבחינתו, כמו בסרטים הכי דביקים, דווקא התקופה הרעה היא זו שחיברה אותו. לשחקנים שאיתו, למאמנים.
"כולם היו מאוד חיוביים, אפילו הפתיעו אותי. אחרי כל החטאת עונשין, באו לעודד. אני מפספס לייאפ, וקואץ' בלאט אומר שיהיה בסדר ושאמשיך לזרוק. אני זורק איירבול, וגודס ושארפ מוחאים לי כפיים, אומרים שהכדורים עוד ייכנסו. היתה להם סבלנות מדהימה. זה נראה לי כמעט לא נורמלי, ביחס למה שהכרתי בכדורסל האירופי. ואתה יודע, הגעתי כי זרקו אותי מהקבוצה הקודמת".
לא במקרה לנגפורד מדבר על היחס ברוסיה. מן הסתם, היה מי שתרגם עבורו את ההשמצות שליוו את דרכו לת"א. רימאס קורטינאיטיס, מאמנו לשעבר, אפילו לא ניסה לצנזר. לנגפורד וקורטינאיטיס, אם נגדיר זאת בעדינות, לא היו סיפור אהבה גדול.
"הרגשתי שאני צריך להשגיח עליו כמו תינוק", הוא אמר בראיון ל-nrg מעריב, כשניסינו להבין מדוע החליט לשחרר את הגארד שהצטיין בעונה שעברה. המאמן ענה שלנגפורד צריך לשנות את הגישה כאדם. טען שהאמריקאי סירב ליישר קו, זלזל, לא התאמץ באימונים ופגע בכימיה הקבוצתית.
"האם הייתי 100 אחוז בסדר בחימקי?", לנגפורד אומר בכנות לא שגרתית. "התשובה היא לא. אבל אם
- אתה יודע, דייויד בלאט אולי טיפוס הרבה יותר נוח, אבל כמאמן גם אצלו משחק כדורסל רחוק מלהיות שיעור חופשי.
"יש הבדל עצום ביניהם. אולי קורטינאיטיס עוד חושב שמשחקים בברית המועצות הקומוניסטית. בלאט מבין ששחקני כדורסל אינם רובוטים. שלפעמים כולנו עושים טעויות. הוא מצוין ביכולת לשלב בין הפרטים שמאוד חשובים לו, לבין האפשרות לתת לכל שחקן להתבטא ולהיות הוא עצמו".
במכבי , ייאמר לזכותו של לנגפורד, לא מבינים על מה קורטינאיטיס דיבר. גם בהצהרות המנומסות וגם בשיחות יותר דיסקרטיות, מספרים שהאיש נקלט נהדר. עובד קשה, מחובר היטב חברתית. "הוא שחקן ובחור מצוין", מסכם גיא גודס. "הרבה פעמים זו שאלה של סיטואציה. של חיבור עם הקבוצה, של מנטליות, אפילו של שפה. אצלנו יותר קל לו. יש מאמן אמריקאי, צוות, שחקנים ומערכת עוטפת עם אנרגיות טובות שחיה בסגנון שיותר מתאים לו. מתקשרת, פתוחה יותר".

הספין בעלילה, כמו שקורה בסיפורים כאלה, נולד דווקא כשמסביב דברים החלו להשתבש. השבתת ה-NBA הסתיימה, ג'ורדן פארמר חזר לניוג'רזי, ובלאט, שהרגיש שפפאלוקאס אינו יכול להעמיס את הקבוצה על הגב ברחבי היורוליג, לקח את לנגפורד לשיחה.
הוא הסביר לו את המציאות החדשה. אמר שעבר מספיק זמן כדי להוציא מהמערכת שלו את התקופה הרעה והמשחקים החלשים. ביקש שייקח יותר אחריות. שיבוא אגרסיבי, וירגיש חופשי לשחק את המשחק שלו. במילים אחרות, העביר פיקוד.
הדרך לא היתה חלקה. משרת הנווט אינה המשבצת הטבעית של הגארד, שבנוי הרבה יותר על יכולת אישית מאשר לתפקיד מנהל העבודה. ומכבי פחות בנויה להפקיד עצמה בידיים של קלעי יוצר. מראש לנגפורד הגיע לארץ כשבלאט חיפש סקורר.
רק שבינתיים, בין השאר בהיעדר אפשרויות אחרות, לנגפורד התאושש והפך לאחד הכלים המובילים ברוטציה. תקראו לזה רכז, תקראו לזה גארד שעוזר (הרבה) בהובלת הכדור. מראש, הסגנון של מכבי לא בנוי על רכז אחד, ולידו קלעי שרק רץ מאחורי חסימות. בשבוע שעבר הוא שיחק 36 דקות בקובנה. קלע 12 נקודות, מסר 7 אסיסטים, אסף 5 ריבאונדים וגם שמר מצוין. סעיף שנחשב במקור לנקודה פחות חזקה שלו.

"כשמכירים אנשים מקרוב", הוא מסביר, "רואים דברים אחרת. אני יודע שהביאו אותי כקלעי, אבל האמת, לא הספקנו לדבר על הגדרת התפקיד. לא היה זמן. דייויד ביקש שאדביק פערים ואהיה מוכן לשחק כמה שיותר מהר. אולי הוא ראה שאני יכול להוביל את הכדור קצת יותר טוב ממה שהוא חשב לפני שנפגשנו. אולי למסור קצת יותר טוב. בוא נעשה סדר, אני לא הרכז של מכבי.
"אני הרבה יותר מוצלח כסקורר מאשר כפוינט גארד. אני מאמין שיש לי IQ כדורסל גבוה, ואני יודע לקרוא את המשחק. הקליעה ויכולת החדירה עוזרות לי למסור יותר טוב, אבל אני יותר גיבוי מאשר רכז. בינתיים הגיע דמונד מאלט, והאחריות חוזרת אליו, אל יוגב ופפאלוקאס".
הערב (חמישי, 21:45, ישיר בערוץ 10), אחרי חודש קבוצתי מצוין נגד יריבות בינוניות משהו, הרף אמור לטפס לא מעט מדרגות לקראת ברצלונה. "קשה לי לדבר היום על פיינל-פור, או לא. מעולם לא הייתי שם. אני יכול להגיד שאני בתחושה טובה. כמובן שברצלונה יותר חזקה מהיריבות שפגשנו לאחרונה, אבל אני חושב שהחודש האחרון קידם אותנו כקבוצה. מבחינתי גם העומס לא בעייתי. אני מעדיף לשחק מאשר להתאמן, לדעתי רוב השחקנים מרגישים ככה.
"ברמה האישית, מה שקרה לי העונה זו ברכה משמיים. יש לי זכרונות טובים מחימקי. אני מודה להם על שני מיליון דולר שהם שילמו לי. המשפחה שלי מודה להם. אבל קיבלתי הזדמנות לעבור למועדון גדול יותר. היום טוב לי, ואני לומד במכבי כל יום. לומד לעמוד בציפיות, לומד להיות ווינר".
