טופ-10: מהדרבי לפיאסקו באורלנדו
מדור ה-NBA השבועי של nrg מעריב חוזר, והפעם מעניק ציונים לעשרה שחקנים, קבוצות ותופעות מרחבי הליגה. כרמלו אנתוני מוזמן להדפיס את המדור, לקווצ'ץ' את הנייר ולזרוק גם אותו
קובי התעורר ברבע הרביעי עם 12 נקודות, אבל מי שניצח את המשחק היה וורלד פיס. חטיפה מגריפין, שלשה (הנקודות היחידות שלו במשחק), חטיפה ואסיסט לביינום, ולקינוח גג על פול. פול לא שיחק מאז הדרבי הקודם, ולא ממש פגע, אז הקליפרס יכולים להתעודד על שהגיעו לסיום צמוד. מי שהעדיף לישון ייאלץ לחכות לאפריל.
9. קבוצה של מאמן. שיקאגו מובילה את המזרח במאזן מעולה של 4:16. בשלוש הפעמים הקודמות שהיא הגיעה ל-15 נצחונות עם לא יותר משלושה הפסדים, זה נגמר באליפות. היא עושה את זה למרות גל פציעות: דריק רוז פצוע בבוהן, וחזר לשחק בשני לאחר שכבר הפסיד 5 משחקים העונה, המילטון הפסיד 10, ווטסון 9, ונואה 1.
כרגע ברשימה דנג וגיבסון, ששניהם עלולים להיעדר תקופה ממושכת. תום ת'יבודו הוא כנראה האחראי העיקרי על ההישג, בקבוצה שמשחקת הגנה חזקה, לא משנה מי על הפרקט. העובדה שווטסון ואפילו ג'ון לוקאס מצליחים להחליף את ה-MVP של העונה החולפת ביעילות היא עוד טביעת אצבע של המאמן.
8. סוגרים חשבון. סופשבוע של הפצצות עבר על הניקס. זה התחיל עם ברנדון ג'נינגס, שכנראה לעולם לא ישכח לניקס את הדילוג עליו בדראפט, והפציץ 36 נקודות בגארדן, כולל 6 שלשות ו-57% מהשדה. ואז הגיע דנילו גלינארי, השחקן המרכזי בחבילה שדנבר קיבלו עבור כרמלו, והפציץ 37 נקודות עם 11 ריבאונדים.
גם מוזגוב שהיה חלק מהטרייד התעלה עם 16 נק' ו-7 ריב' ואפילו אל הארינגטון, עוד אקס בלי קשר לטרייד, אמר שהוא אוהב את כרמלו כמו אח, אבל לא עשה חשבון למשפחה, עם 24 נק' ו-11 ריב'. ואולי זו בכלל לא המוטיבציה, אלא סתם ההגנה הרעה של הניקס.
7. פורצי דרכים. למרקוס אולדריג' הוא אחד מהפאוורים הטובים בליגה, אבל עם דירק נוביצקי, פאו גאסול, טים דאנקן, קווין לאב ובלייק גריפין באותה עמדה רק במערב, הוא לא מקבל את ההכרה לה הוא ראוי.
אולדריג' עשה משהו בכיוון השבוע: 33 נקודות, 23 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו-2 חטיפות היו לו מול טורונטו, והוא השחקן השני בלבד שרושם שורה של מעל 30 נק', 20 ריב', 5 אס' ו-2 חט' מאז טים דאנקן ב-2003. גם מרקוס קמבי בלט השבוע: בזמן שסנטרים בגילו (37) יושבים בבית ומלטפים את הברכיים הדואבות, קמבי נתן משחק של 22 ריבאונדים ו-5 חסימות. מרשים.
6. זה כל הקסם. דוויט הווארד הפך השבוע לשחקן שקלע הכי הרבה נקודות במדי המג'יק. בנוסף הוא מחזיק בשיאי פרנצ'ייז למשחקים רצופים, קליעות עונשין, הליכות לקו, ריבאונדים (סה"כ וממוצע), חסימות ועבירות. קצת עצוב כשזה מגיע בזמן שמדברים בעיקר על העזיבה הקרובה שלו.
הווארד בינתיים בעונה מעולה עם 19.7 נקודות, 15.6 ריבאונדים למשחק, ו-2.2 חסימות נותן את כל כולו למג'יק. יחד עם ריאן אנדרסון הנפלא הם מובילים את המג'יק למאזן 6:12. המג'יק יכולים לאבד אותו בקיץ בלי שום תמורה, אבל ויתור עליו עכשיו אומר ויתור על העונה הנוכחית, והם מהמרים בינתיים על נסיון ריצה אחרון.
5. סוס שחור. הרבה הימרו על הפייסרס כסוס השחור של המזרח, ואינדיאנה עומדת בהבטחה. הם הסבו לשיקאגו את הפסד הבית הראשון שלה, ובתחילת השבוע, ניצחו גם את הלייקרס בלוס אנג'לס, כשהם עוצרים את קובי ברבע רביעי צמוד על שתי נקודות בלבד.
הפייסרס מאפשרים ליריבות לקלוע ב-41.2% מהשדה בלבד, ומובילים את הליגה בנתון זה. הם קוטפים 45.1
4. לא מסתגלים. אין ספק שעומס המשחקים הופך את העונה לעמוסת פציעות, אבל לא נראה שמישהו למעלה ישנה משהו ויתחשב. השחקנים לא ממש יכולים לעבוד על הגוף שלהם, ולנסות להסתגל למצב הקיים תוך כדי תנועה. הגורם היחיד שיש לו גמישות במערכת הזו הם המאמנים שיכולים לשחק עם הדקות של הכוכבים שלהם כדי לנסות למנוע פציעות מיותרות, אבל לא נראה שזה קורה.
אנדריאה ברניאני מטורונטו, למשל, חזר השבוע מפציעה בשוק לשני משחקים רצופים, בק טו בק. בראשון שיחק 42 דקות ובשני 40, עד שנפצע במהלך הרבע הרביעי באותו מקום. דוויין קייסי לא היה מוכן לתת לו לנוח במשחק, ועכשיו יתגעגע אליו מספר שבועות. לא כולם יכולים להיות קובי, ולשחק למרות הפציעות (גם אם לואל דנג מתכוון לנסות).
3. לא פוגע. לא ברור מה עובר על כרמלו אנתוני ועל ניו יורק ניקס. מלו נפצע במשחק מול ממפיס, שהתחיל רצף של שישה הפסדים, נעדר ממשחק אחד, ומאז שחזר קלע ב-31% מהשדה. זה לא הפריע לו לקחת מעל 22 זריקות למשחק.
והנה מגיע המשחק בשארלוט, הניקס מביסים את הבובקאטס ב-33 הפרש, קולעים ב-50% מהשדה (לראשונה העונה), וכל זאת, כשכרמלו מסתפק בשבע זריקות בלבד (שאת כולן, הפתעה, הוא החטיא), ובנקודה אחת ב-30 דקות על הפרקט.
האם הזריקות הרבות שכרמלו לוקח פוגעות בניקס? באמארי ובצ'נדלר בפרט? התשובה לא ברורה עדיין. אין ספק לגבי היכולות של מלו, לגבי העובדה שהוא יחזור לכושר קליעה ולגבי העובדה שעם רכז אמיתי הניקס ייראו טוב יותר, אבל השבוע הזה העלה עוד סימן שאלה.
2. פרשן מול מאמן. זה מה שהיה למארק ג'קסון המאמן להגיד על גולדן סטייט : "לדעתי יש לנו את הקו האחורי הכי טוב בעסק, יש לנו פאוור פורוורד ברמת אולסטאר, שחקני משנה סולידיים, ואנחנו קבוצה עם חשיבה הגנתית". ג'קסון מתעקש שהוא יביא את הקבוצה לפלייאוף עוד השנה, וטוען שב-8 מ-10 ההפסדים של הקבוצה (נאמר לפני ההפסד לממפיס) הקבוצה היתה בשליטה ולא הצליחה לסגור את המשחק.
מעניין מה היה לג'קסון הפרשן להגיד על גולדן סטייט; אני בטוח שהדברים היו שונים. בפועל הווריירס הפסידו בחמישה משחקים בדקה האחרונה, ועם כל הכבוד לאליס ולקרי, יכולת קלאץ' מהם והלאה. תשאלו את אינדיאנה, יוטה, אורלנדו וממפיס, שסגרה 18 הפרש ברבע האחרון.
1. מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך. כבר שבועיים שאני כותב על ההתקפה הרעה של הסלטיקס בפתיחת העונה, אז הסלטיקס החליטו שהגיע הזמן לשלוח לכאן קבוצה אחרת, ועשו זאת למג'יק. 56 נקודות קלעו המג'יק ב-48 דקות מול הסלטיקס. 16 סלי שדה ב-24.6% מהשדה, כולם שיאים שליליים של המועדון.
לא ברור מה קרה למג'יק במשחק הזה. הווארד היה היחיד ששיחק סביר עם 18 נקודות ו14 ריבאונדים. מלבדו אף שחקן לא קלע יותר מ7 נקודות או 2 סלי שדה. מה שמפתיע זה שדווקא בוסטון הגיעו יום אחרי משחק וללא חמישה שחקני רוטציה כולל שני הרכזים והשוטינג גארדס הבכירים, ואורלנדו הגיעו אחרי יומיים מנוחה. אז אולי צריך לבטל את ימי המנוחה?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם