כדורסל ישראלי: צעירים חסרי מנוע
מספר הזרים בליגת העל צומצם. הירידות הוקפאו. ועדיין, הכדורסל הישראלי זה בעיקר מאיר טפירו ומורן רוט. תוצרי מחלקת הנוער של מכבי ת"א, להוציא הפתעות, עמוק בתוך הוואקום
אבל אחרי שכבר עבר הסמן אל החצי השני של העונה, השמות הישראליים הבולטים

"למרות שאין ירידות כולם רוצים לנצח, ויש לחץ על המאמנים ועל המקום שלהם", מעיד אחד השחקנים הצעירים שציפו מהם לפרוץ כבר העונה. "אפשר להבין את המאמנים שדואגים מהגיל שלנו ומחפשים קודם את השחקנים עם הוותק, אבל אני חושב שמי שטוב צריך לשחק, בלי קשר לגיל". המציאות מראה שיש אמת בדברים. בני השרון החליפה שלושה מאמנים העונה, וגם מכבי חיפה והפועל ירושלים נפרדו מהמאמן שפתח איתן את השנה.
"זו קבוצה שהיתה רגילה להצלחות ונוצר שם לחץ של הציפיות", מאשר כרמל בוכמן (21), יוצא מחלקת הנוער של מכבי ת"א, שפתח את העונה בבני השרון. "זה מתסכל, אבל הבנתי שזה לא יעזור". בוכמן בינתיים המשיך למכבי ראשל"צ, שמציגה קו שונה ממרבית הקבוצות העונה ומנסה לקדם כמה שיותר שחקנים צעירים, בעיקר מבית. והנה, אותה ראשל"צ דווקא בצמרת, ובשבוע הבא גם תתמודד בחצי גמר הגביע.
"אור סולומון או איגור נסטרנקו הם שחקנים שאנחנו מאמינים בהם מתחילת השנה, ולא צריך לפחד לתת להם לשחק", מספר חרוש. "החלטנו שהם יהיו ברוטציה שלנו, אבל לא ידענו לכמה דקות. עצם המחשבה הזו היא מערכתית - לקדם צעירים. בעמדות הגבוהים למשל החלטנו לבנות לנו את הישראלי הגבוה, ולא להביא ישראלי בכיר גבוה או הרבה זרים בעמדה".
חרוש
"אם החליטו שאין ירידות, המהלך המלווה של זה היה צריך להיות גם הורדה נוספת של מספר הזרים. ראינו שזה גם לא פוגע בקבוצות", קובע רועי חגאי, שהתחיל את העונה בבני השרון ופוטר. "הלחץ על המאמנים תמיד קיים, וברגע שיש לך זר על הספסל מצפים שתשחק איתו. אם יגידו לך מההנהלה לקדם שחקן כזה או אחר גם על חשבון הפסד, היו מתקדמים יותר שחקנים. אבל מרבית המאמנים לא יפסידו משחק בשביל שחקן, ואם יפסידו בדרך כלל יקבלו נזיפות מהבוסים".
גם לשחקנים עצמם כבר לא ברור איזה חוק עבד יותר לטובתם, הירידה לארבעה זרים או החוק הרוסי, שהבטיח בכל זמן מקום לשני ישראלים על הפרקט. "רוב הזמן יש רק ישראלי אחד על המגרש וברור שהניסיון משחק תפקיד", מעיד יחזקאל סקוורר (23), עוד תוצר של מחלקת הנוער הצהובה, שדווקא כן זוכה לדקות משמעותיות העונה.
במקרה שלו זו היתה פציעה של הישראלי הבכיר של הבקעה שמוליק ברנר, שפתחה לו את הדלת. "אני לא יודע אם מלכתחילה חשבו שאני אקבל הרבה דקות. כל אחד צריך גם מזל כדי לקבל הזדמנות. אני לא יודע מה היה קורה בסיטואציה אחרת, אבל אני יודע שדוחפים אותי וזו כן החלטה של הקבוצה".

מזל או הזדמנות וגם ההחלטה מערכתית חשובים לשחקן צעיר כדי להיכנס לסגל, אבל נראה שיש אלמנט נוסף. סקוורר, ביחד עם עמית שמחון מאשקלון, ושלומי הרוש מחולון, כולם בוגרים מוצלחים של הליגה השנייה. הניסיון שהם צוברים שם כנראה קורץ בכל זאת למאמנים בליגת העל ומאפשר להם יותר קרדיט. אלה שעובדים יותר קשה הם השחקנים שמנסים לתפוס את מקומם ישירות מהנוער.
בוכמן ונמרוד טישמן (20), עוד יוצא מכבי נוער, עברו שנה במכללות, שנה צנועה בלאומית ומנסים השנה לפלס את דרכם בליגת העל. "אני לא בא בטענות לאף אחד כי יש לי דברים לתקן בעצמי", קובע בוכמן. "אני מתרכז במה אני יכול לעשות יותר טוב, ולא באם מגיע או לא מגיע לי. אני מבין איך הדברים עובדים".
גם טישמן מרוצה ממעמדו בינתיים. "אני חושב שאצלנו ליובין מאמין בישראלים, והוא תמיד ילך עם מי שהיה הכי טוב באותו הערב, גם איתי. כמובן שזה לא מגיע רק מליאור, זה גם עמית גל וחיים אוחיון, שמאוד מאמינים בטיפוח ישראלים, ואני מרגיש שהם עושים את זה איתי ולטווח ארוך".

שון דניאל (22), הבן של מוטי ועוד תוצר צהוב, אופטימי: "המצב טוב יותר מאשר עם החוק הרוסי. מסינה פעם הסביר שהחוק הרוסי לא דואג לצעירים, אלא רק לשחקנים שביססו כבר את מעמדם. הירידה לארבעה זרים הכריחה את הקבוצות להחתים יותר ישראלים בסגל. יכול להיות שסטטיסטית הישראלים משחקים פחות, אבל יש השנה יותר פנים חדשות במגרשים בלי קשר לכמות הדקות שהם מקבלים".
השחקנים אולי עדיין אופטימיים, אבל לא כולם רואים עתיד ורוד. "לא הייתי שמח אם הייתי אבא של ילד בנוער. הייתי מודאג", מסכם חגאי. "יש מעט הזדמנויות וצריך להיות ממש עילוי כדי לקבל אותן. צריך להוריד את מספר הזרים כמו שהיה בעבר. אין הרבה שחקנים כמו מורן או ניצן חנוכי, שלא עניין אותם איזה שחקנים הביאו להם על העמדה, והם המשיכו להילחם, הרבה אחרים נשברים בדרך".
