מגזינים online

רעד קל בענף: י-ם מחכה למכבי ת"א

פעם מלחה היה הר געש, היום הוא עוד אולם בליגת העל. פעם הקהל היה בטירוף, היום הוא אדיש. פעם ביקור של מכבי ת"א בירושלים גרם לרעידת אדמה בבירה, ומה הערב?

גלעד צוויק | 19/2/2012 11:55 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"פעם קבוצות היו רועדות מפחד כבר בשער הגיא. היום, אפילו כשהאוטובוס כבר
אוהדי הפועל ירושלים. חלק הורסים הכל
אוהדי הפועל ירושלים. חלק הורסים הכל צילום: דני מרון
מגיע למלחה, הם מרגישים שאפשר לנצח. האמת? המצב כל-כך מייאש שאפילו אם נקבל הערב 40 הפרש, אני כבר לא אקח ללב." מאשקה ליטבק, 64, ה"אמא" של אוהדי הפועל ירושלים ואוהדת הקבוצה מזה כ-50 שנה, ממשיכה לחלום על אליפות. הערב (ראשון, 20:05) היא תסתפק בהפסד מכובד למכבי ת"א.
  
בשנתיים וחצי האחרונות אולם מלחה ידע בעיקר אכזבות: 12 הפסדי ליגה ופלייאוף, שתי הדחות בגביע, ומפלות באירופה. הערב, כשבבירה סופרים 39 חודשים ללא ניצחון ביתי על מכבי ת"א, תגיע מחזיקת הגביע הטרייה לאולם שפעם היה "מבצר", והיום הוא עוד מקום שניצחון בו מתקבל על הדעת.
  
בעונה האחרונה מכרה ירושלים כ-1,500 מנויים בלבד, ירידה של 300-200 מנויים לעומת העונה שעברה. "הקהל מביע דעתו ברגליים", טוענת ליטבק. "קו השבר היה שהשאירו העונה את קטש. אנשים מוחים על הניהול, חוסר ההצלחה ועל מחירי הכרטיסים". הכרטיס הזול ביותר למשחק הערב עולה 110 שקל.  

דן שמיר, שב-2008 התפטר אחרי כשנתיים במועדון, חושב שסף הריגוש של הקהל במלחה פשוט גבוה. "הקהל בירושלים הפך לתובעני הרבה יותר", מנתח מאמן הפועל חולון. "קשה לרצות קהל שרגיל להצלחות, במיוחד כשהן לא מגיעות".
מחאת הקהל, אדישות השחקן

לעומת שמיר, עידו קוז'יקרו לא מהסס לבקר את האוהדים בבירה. "מלחה נהנה מתדמית של אולם מאיים יותר ממה שהוא באמת", טוען הפורוורד ששיחק שלוש שנים בירושלים, ולפני כחודש ניצח במלחה עם גלבוע/גליל .67:79 "אם קצת לא הולך, לפעמים האווירה משחקת דווקא לטובת היריבה.
  
"אוהדים של חולון או הפועל ת"א, למשל, מעודדים גם כשקשה, אבל בירושלים יש הרגל מגונה לשרוק בוז לשחקנים או למאמנים. הבעיה היא שאנשים בקבוצה מעבירים ביקורת אנונימית, האוהדים שומעים, ומגיעים למשחק כבר מחוממים".

קוז'יקרו מסייג ומבדיל בין "האוהדים מאחורי הסלים שתומכים בכל מצב, לבין היתר שהורסים להם".
  
אורי מנדלקורן, 29, הוא אולי אחד מאותם אוהדים נגדם יוצא קוז'יקרו. מנדלקורן היה אותו אוהד שבסוף אוקטובר האחרון, הניף במהלך ההפסד הביתי לאשקלון (95:93) שלט בו נכתב "קטש הביתה!".

"הרבה אנשים חשבו כמוני",

משחזר מנדלקורן. "הבעיה היא שלהפועל אין סמלים. מצד אחד, מביאים יוצאי מכבי כמו גודס או קטש לאמן, ומצד שני, הדבר הכי קרוב שיש לנו לעדי גורדון או פפי תורג'מן זה יובל נעימי. עם כל הכבוד זה לא מספיק".
  
תורג'מן, שבתקופתו נוצר אתוס ה"מבצר", מסכים כי מחאת הקהל היא יותר על אדישות השחקנים. "הקהל בירושלים רוצה קבוצה שתילחם", הוא טוען. "הבעיה היא שאם מביאים שחקנים לא מחויבים, זה לא יקרה".
  
דבריו של פפי נופל על אוזן קשבת. "אני זוכר שכל סל שלנו היה כמו רעידת אדמה, ואני רוצה להחזיר את זה", מסמן מאמן ירושלים, שרון דרוקר, את אחד היעדים המרכזיים שלו. "קהל לא אוהב לראות שחקנים אפאטיים, טירוף זו הדרך שתביא ניצחונות ותחזיר את הקהל".
  
דרוקר גם לא יוצא בטענות. "הקהל כן דוחף אותנו כשקשה", הוא מסביר. "אם הקהל רואה דרך ושיטה, קל לו יותר לעמוד מאחורי המועדון".

בואו להמשיך לדבר על זה ב-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''כדורסל ישראלי''

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים