ארץ האש: ארגנטינה ופוקלנד לנצח?
הפרלמנט הארגנטינאי החליט לקרוא לליגת הקלאוסורה על שם אוניית מלחמה שטובעה על-ידי הבריטים באיי פוקלנד. באפריל ימלאו 30 שנה למלחמה ההיא, והדרום-אמריקאים מסרבים לנטוש את הספינה
העיתונאי הישראלי לא הבין מה ההתרגשות הגדולה - שוב עניין יד האלוהים של מראדונה מ?'86- בשביל זה 900 שוטרים שהולכים חמושים מכף רגל עד ראש?
ואז הוא נתקל בפטריק ווטס, שדר רדיו ועיתונאי מה"פינגווין ניוז," עיתון היוצא מדי יום באיי פוקלנד. הבחור החביב נתן הסבר קצר וממצה ליחסי הכוחות. "הלוואי שהאנגלים ינצחו, ואם לא, שההולנדים יעיפו את ארגנטינה ברבע הגמר," ביקש. "זה אמנם רק ספורט, אבל הם חושבים שהאי שלנו שייך להם ואני בריטי בלב."
ארגנטינה ניצחה אז את אנגליה בפנדלים, שער נפלא של מייקל אואן, בקהאם הורחק, אבל נציגת דרום-אמריקה אכן עפה ברבע הגמר מול הולנד של דניס ברגקאמפ, למשאלת לבו של מיסטר ווטס. זמן רב עבר מאותו יום לוהט בפריפריה הצרפתית, אבל המתח והאיבה לא נעלמו מהקשר החם בין הממלכה הבריטית לנציגת דרום-אמריקה.
323 מלחים ולוחמים מצאו את מותם במימיו הקרים של האוקיאנוס האטלנטי, והנשיאה כריסטינה קירשנר ביקשה לדאוג שאף אחד לא ישכח את המחיר הכבד.
מהם איי פוקלנד? נקודת חן מיניאטורית כשארבע מדינות טענו לבעלות עליה. ספרד, צרפת, ארגנטינה ואנגליה. ב1820- האיים הפכו לחלק מהרפובליקה החדשה של בואנוס איירס - יותר מאוחר ארגנטינה - ו13- שנים לאחר מכן האנגלים השתלטו במלוא הכוח. היום מתגוררים באיים 3,100 תושבים, לבירה קוראים סטנלי, ההמנון הרשמי הוא "אלוהים שמור על המלכה." השפה היא אנגלית ולמושל קוראים נייג'ל הייווד, במקרה שהתכוונתם לבקש אזרחות.
במשך שנים היה שקט במקום, אבל בסוף שנות ה,70- תחת השלטון הצבאי של החונטה, המצב הכלכלי בארגנטינה החל להידרדר. 300 אלף איש איבדו את מקום עבודתם, והשליטים הבינו שאם לא יהיה מעשה דרמטי, העם עוד יכול לקום על רגליו. ב2- באפריל החלה הפלישה מהים לאיי פוקלנד, הנקראים על-ידי הארגנטינאים המלווינאס.
הדרום-אמריקאים קיוו לניצחון חסר התנגדות שיעלה את מדד הפטריוטיות בבית, אבל ראש ממשלת בריטניה, מרגרט תאצ'ר, חשבה אחרת. אשת הברזל שלחה 27 אלף חיילים ו100- ספינות מלחמה. 900 הרוגים גבו הקרבות, 649 מהם ארגנטינאים. אחרי 74 ימים של עימות האנגלים דיווחו על ניצחון.
באותם ימים, יוני ,1982
ארגנטינה לא פגשה אז את אנגליה במסגרת המשחקים, אבל מספרים שחוזה מריה מוניוס, שדר רדיו שתמך בשלטון, תיאר את משחקיהם של הבריטים. "הכדור עכשיו אצל השחקן באדום," סירב בתוקף לומר את השם המפורש של המדינה והכוכב.
שנים לאחר מכן דייגו מראדונה סיפר שהם לא הבינו במחנה למה בעיתונות הספרדית כותבים שהם מפסידים במלחמה, בעוד שמהבית הם מקבלים ידיעות על ניצחון שהולך ובא. דניאל פסארלה הקפטן הודה. "אסור היה לי לשחק בגביע העולם ההוא. הרבה נערים נהרגו אז במלווינאס, וכקפטן הייתי צריך למנוע מהנבחרת לעלות על הדשא. זה הזיכרון הרע ביותר שלי כשחקן."
באותן שנים כיכב בטוטנהאם אוסי ארדילס, מי שאימן לפני מספר שנים את בית"ר ירושלים. יום אחרי הפלישה הארגנטינאית לאיים הוא ביקש לעבור בהשאלה לפ.ס.ז' ויותר מאוחר התברר שבן דודו, ז'וזה ארדילס, הופל עם מטוסו באחד הקרבות האוויריים מעל האי. ארדילס חזר שנה לאחר מכן ללונדון ועזר לספרס לזכות בגביע אופ"א ב.1984-
למרות סיום המלחמה היה ברור שהיחסים בין האנגלים לארגנטינאים לא יחזרו להיות כמו פעם, וכל המתח אכן התפרץ במונדיאל 1986 בקרב ראש בראש על הכרטיס לחצי הגמר.
13 שנים אחרי יד האלוהים, מראדונה התראיין למהדורה הארגנטינאית של המגזין "רולינג סטון" ונתן מונולוג על אותו משחק מפורסם. "זה לא היה סתם לנצח קבוצת כדורגל, זה היה לנצח מדינה שלמה. לפני המשחק אמרנו לעצמנו שזה רק ספורט ואין קשר למה שקרה באיי פוקלנד, אבל ארגנטינאים נהרגו שם. הם הרגו אותנו כמו ציפורים. זה שקר להגיד שלא מערבים בין הדברים. האשמנו את השחקנים האנגלים בכל מה שקרה. אני יודע שזה טיפשי, אבל זה היה חזק."
האנגלים רכבו שנים על השער של מראדונה ביד וניסו להתעלם משערו השני במשחק, שנחשב לאחד היפים בהיסטוריה. פביאן קינטיירו, אחד המוזיקאים הארגנטינאים, הקניט את המפסידים. "האנגלים מתבכיינים על השער ההוא, אבל ההטבעה של הבלגראנו היתה השער ביד שלהם."
רק שבפוקלנד לא שכחו מהר את מראדונה. כשביקש בזמנו להגיע עם משפחתו לחופשה קצרה, הם הודיעו שהוא לא רצוי. מי שמשתמש בסמים אינו יכול לשמש דוגמה לתושבים, הסבירו.
הקשר בין הכדורגל הארגנטינאי לאנגלי הוא היסטורי. עד היום נותנים לאנגלים את הקרדיט כמי שהביאו את הכדורגל למגרשיהם. מלחים בריטים שהגיעו לנמל בבואנוס איירס, הקימו בתי ספר, וככה גם קבוצות. עד היום יש שם את באנפילד וניואלס אולד בויס בעלות השמות הבריטים, אבל שום דבר לא יכול לכבות את האש של המלוויאנס.
השחקן המושמץ היום באנגליה הוא קרלוס טבס, כמעט בלי מתחרים. כל יום שלו בצפון אנגליה גורר אש חדשה. לפני העונה, כשהגיע למשחק הוקרה למרטין פאלרמו, כל היציעים של בוקה ג'וניורס קמו וקראו לו "עזוב את האנגלים ותחזור לכאן."
עכשיו, 30 שנה למלחמה, נראה שטבס יצטרך לעזוב ולא רק בגלל עניינים מקצועיים. הגזרה רק הולכת ומתחממת. לאנוס מהליגה הבכירה החליטה שעל שרוולי החולצות שלה תהיה מעתה מפה של האיים. נשיא המועדון, ניקולאס רוסו, הסביר את הבחירה כסמל שכל הארגנטינאים מחויבים אליו.
אם זו היתה רק לאנוס זה עוד היה יכול לעבור בשקט, אבל ליגה שלמה על שם הבלגראנו זה כבר יותר מדי. פיפ"א שלחה להתאחדות הארגנטינאית מכתב ובו בקשה להבהיר את המהלך. לפי התקנון, פיפ"א אוסרת אפליה של עמים, אנשים, קבוצות אתניות, דת ופוליטיקה. אם יימצא שההתאחדות תעבור על אחד הכללים, היא יכולה להיענש.
נשיא ההתאחדות הארגנטינאית, חוליו גרונדונה, משמש גם כסגן נשיא פיפ"א ולא מרגיש בנוח לגבי העימות עם ארגון הגג. הוא רק אמר בתגובה שאינו יודע אם ההתאחדות שלו יכולה להיענש בגלל הצעדים הצפויים. אבל בארגנטינה ממשיכים לחגוג עם הלאומנות לקראת יום השנה. התקשורת מספרת שבנוסף לליגה, יש גם כוונה לקרוא לגביע הליגה הראשונה "גאוצ'ו ריברו."
אנטוניו ריברו הוא גיבור עם בארגנטינה. קאובוי שהתגורר באיי פוקלנד וב,1833- כשהאימפריה הבריטית באה לכבוש, אסף כמה מקומיים ומטעמים אידיאולוגים הרג חמישה בריטים. יש היסטוריונים שאומרים שהוא סתם היה רוצח מעניינים כספיים.
לכו תדעו לאן יתפתח העימות ההולך ונבנה בהלמות תופים ובצחצוח חרבות. הר שיוליד עכבר, או שלא נדע מצרות. מה שהכי מעודד, זה שבקיץ תתקיים אליפות אירופה. תארו לכם שהיינו צריכים להפריד כוחות בין השתיים, במסגרת גביע העולם?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם