
עולה באש: סוף הסיפור של הפועל
הפועל ת"א סיימה רשמית את תור הזהב. הסיום הזכיר את מלחמות האזרחים בבלקן. והבשורות הרעות באמת נופלות על ניצן שירזי: הוא עלול להמשיך בתפקיד

אוהדת הפועל בלב המהומה, אתמול בבלומפילד צילום: דני מרון
ידין למשיח: "לא תדרוך יותר בבלומפילד"
אבק הכוכבים האחרון עף לו ברוח של החורף הזה, ומשאיר עכשיו את שתי הקבוצות התל-אביביות בערך באותו מקום, על הגחון. הניצחון של מכבי אחרי ארבע שנים יבטיח אולי עלייה לפלייאוף העליון ומצב רוח משופר, אבל הפועל כבר לא תהיה השנה הסגנית של קרית-שמונה. התנהלותה לא שווה מקום שני, והיא בכלל נמצאת בקו קריסה מובהק.
על הקווים יש לה מאמן ועוזר שכל החוויה הלא פשוטה הזאת גדולה עליהם בכמה מספרים, והם לא באמת מסוגלים להפריד בין העבודה על הדשא למלחמת העולם עם בעל הבית. טביב הצהיר השבוע ששירזי ימשיך גם בעונה הבאה, ואיך שהדברים מתגלגלים, זו כמעט בשורת איוב לשירזי עצמו.
אבל אפילו כל אלו מתגמדים מול הדרך בה סיימו שחקני הפועל את הדרבי הזה, שהזכיר לקראת סופו משחקים מלפני 20 שנה בבלקן הבוער, ערב התפרקותה של יוגוסלביה, כשקרואטים רדפו אחרי סרבים באמצע המגרש בבלגרד עם מקלות, וכוכבים אגדיים בעטו בשוטרים ובסוסים.
אפילו שיפוט עלוב ואיבוד עשתונות של טירון מסוגו של מנשה משיח (מי הגולם שנתן לו את המפתחות ,( לא יכול להצדיק התנהגות פרימיטיבית, שלא לומר פראחית, של טועמה, ידין, עבאס ולמעשה כמעט כולם.

משיח מרחיק את טועמה. כאוס בבלומפילד
דני מרון
ככה מתנהגים שחקנים במועדון שבו הסוסים נמלטו מהאורווה, שאין בו דין ואין דיין, ויש בו בעיקר אסופה של חובבנים, חאפרים ושרלטנים. הזעם המצטבר של הקהל על החוצן ממיאמי, התערבב בתסכול על משיח, במציאות המשתנה ובעיקר על כך שמכבי חזרה לנצח בדרבי. זה הוציא מהקהל של הפועל מפגן אלים ומכוער שבסופו הושלך מכל הבא ליד.
בחורף
הזה של ,2012 אם אני אוהד מכבי, בכל זאת יש לי אופק אופטימי, כי גולדהאר, קנדי הגון שלא מבין איך נקלע לטירוף כאן, משתדל עדיין ללמוד מטעויות הענק שלו. אם אני אוהד הפועל, מוטב לי להיכנס לשנת דובים ולהימלט מהחלום הרע הזה. כי טביב, להבדיל מגולדהאר, עדיין לא הגיע להכרה שהוא הטעות הכי גדולה של עצמו.