
סובב מחזור: לא נעימי
התקרית שהייתה אמש בין שחקנה של הפועל ירושלים לדן שמיר, הייתה מכוונת, לא הייתה צריכה לקרות, ואסור שתדליק את האווירה המתוחה גם ככה בין המועדונים. ועוד טפיחה על השכם של בלאט

לא מתאים לשחקן ברמתו. יובל נעימי, אתמול צילום: עודד קרני
גרסת נעימי מעמידה את הדברים באור אחר: אין דרך בעולם שהוא תקע את הפרצוף שלו 20 סנטימטרים מזה של שמיר ואז דיבר לעצמו. באולם, הכל נראה לי חלק מלהט הרגע, וחשבתי ששמיר טועה: נקמה על טראש טוק באה על המגרש, ומאמן שרוצה להחזיר לשחקן יודע איך.
עכשיו אני חושב שנעימי צריך להתנצל, ובעיקר להפסיק. הוא שחקן נהדר ובחור חביב. אם ייקח את התקרית הזו כנקודת מפנה, כולם ירוויחו.
02. ועדיין, הדבר החשוב באמת הוא להוריד את מפלס הלהבות בגזרת חולון - ירושלים. כמות האלימות המילולית כששתי הקבוצות האלה נפגשות עוברת את הסף.
כבר היינו בסרט הזה, והוא נגמר רע. ההנהלות, המאמנים והשחקנים צריכים להכיר בזה שהפוטנציאל כאן הוא מאיים באמת, ולהרגיע את העניינים לפני המפגשים הבאים.
03. חלק מקבוצות הליגה נגועות בתבוסתנות, אבל צריך להגיד גם את המובן מאליו: הדרך שבה דייויד בלאט מחזיק את מכבי ת"א בעונה המטורפת
שכפתה על עצמה, מרשימה לא פחות מבניית הקבוצה שעשה אשתקד. מה שעדיין לא עושה את ההחלטה על הליגה האדריאטית לנכונה, בשום צורה.

רוצים רק תמונות כאלה. אוהדי הפועל חולון, אתמול
צילום: עודד קרני