טופ-10: מביינום עד פורטלנד
השבוע במדור סיכום השבוע ב-NBA: סנטר בעונת קריירה וסנטר ששיגע את הליגה, סיקסר שמתחיל לממש פוטנציאל ורוקי שנשאר עם הפוטנציאל, קבוצות שמנצלות הזדמנויות, שתי מערביות שמרימות דגל לבן ובעלים שחושבים רק על ירוקים
לאנדרו ביינום אין זכרונות טובים ממשחקים נגד ממפיס. ב-2008 הוא עבר פציעה מסיימת עונה, ב-2009 הוא קרע את ה-MCL בברך, חזר לפלייאוף, אבל היה מוגבל. השבוע הוא יכול סוף סוף לרשום ביומן חוויה מתקנת. 37 נקודות ו-16 ריבאונדים, כשהוא קולע ב-83 אחוז מהשדה. מאז שהקבוצה עברה ללוס אנג'לס, רק שאקיל אוניל הצליח להשיג מספרים טובים יותר, באחוזים כאלה.
שמו של ביינום הוזכר העונה בעיקר כמועמד לטרייד עבור דווייט הווארד. המספרים
9. אנדר-רייטד
ליד ההגדרה במילון צריכה להופיע תמונתו של קריס האמפריז. לאחר עונת דאבל-דאבל במדי ניו ג'רזי, האמפריז לא הצליח למצוא קונים לסחורה שהוא מוכר, ונאלץ לחתום בניו ג'רזי על חוזה לעונה אחת.
הוא חוזר על המספרים האלה גם העונה, כשהשבוע הוא מגיע לשיא עם 31 ו-18 בהפסד למילווקי ושובר בצורת של 1,190 משחקים שבהם אף שחקן נטס לא הגיע ל-30 ו-15, הבצורת הארוכה בליגה. הוא גיבה את המשחק הזה עם 16 ו-21 בניצחון על טורונטו. האמפריז רק 2.06 מ', אבל ריבאונדר בחסד ומגיע לו לקבל קצת יציבות, וגם כותרות שאינן קשורות למשפחת קרדשיאן.
8. ברוך הבא אוון
כבר שנה וחצי שאוון טרנר מדשדש בפילדלפיה. לפני דראפט 2010 דיברו על טרנר במונחי כוכב על, אבל בעונה וחצי שעברו מאז, לא ממש ראו את זה. הוא עלה מהספסל בסיקסרס ולא הצליח להביא את הפוטנציאל שלו לידי מיצוי. דאג קולינס העביר אותו לחמישיה, ופתאום טרנר פורח.
המשחק הראשון היה קצת טראומטי עם 1 מ-12 מהשדה, אבל בארבעת משחקים מאז טרנר קולע כמעט 22 נקודות למשחק ב-64 אחוז מהשדה, עם יותר מ-10 ריב'. סגנון המשחק של טרנר דומה מאוד לזה של אנדרה איגודאלה, והפחד היה שאחד ישתק את השני, אבל המשחק ביחד עושה טוב גם לאיגודאלה שמוסר כמעט 9 אסיסטים למשחק בארבעת האחרונים. עם שניים כאלה בכנפיים, וסקוררים כמו לו וויליאמס ות'אד יאנג מהספסל, פילי יכולים להפתיע.
7. מנצלים הזדמנויות
אם יש קבוצות שמתפרקות, יש קבוצות שמנצלות את זה. הלייקרס והספרס, בתפקיד החשודים המידיים, עשו שינויים מינוריים, אבל חיזקו בדיוק את הנקודות הכואבות, במחיר מינימלי. הקליפרס הוכיחו שוב שהשנה הם שייכים למועדון העילית כשעשו אותו דבר, השיגו סקורר (ניק יאנג) שיפתח ליד כריס פול, במחיר שולי ביותר.
אינדיאנה השיגה שני שחקנים בלי לוותר על כלום, ומילווקי
6. עונת נדנדה
דיברנו על עונת הנדנדה של אורלנדו, ועכשיו הווארד מציג נדנדה משלו. אחרי שעונה שלמה החזיק את המג'יק באיבר גברי רגיש, כשהגיע הרגע הווארד פתאום נבהל, והפגין בלבול וחוסר החלטיות.
הביקורות קצת מוגזמות לדעתי, אבל קצת קשה להתייחס לאדם בגובה 2.13 שבנוי כמו הר, באותה דרך בה מתייחסים לאדם רגיל בן 26. בסך הכל זה קרה לרבים מאיתנו שרצו שינוי, אבל כשהגיע הרגע המכריע עשינו אחורה פנה. המחיר שהמג'יק שילמו יקר, כיוון שאם לא היו עסוקים כל כך עם הווארד, אולי היו מחזקים את הקבוצה. הטרייד דדליין עבר, ועכשיו אורלנדו הולכת לפלייאוף עם מה שיש, ולעונה נוספת של שמועות והתעסקויות באיפה הווארד ישחק בעוד שנה.
5. רוקי ריקי
עונת הרוקי של ריקי רוביו נגמרה בפציעה אכזרית. התגובות של אנשי הכדורסל ושחקנים יריבים רק מעצימות את העונה הנפלאה שרוביו נתן במדי מינסוטה. הוא יפסיד את שארית העונה, ולא ישחק גם באולימפיאדה הקרובה.
הקרב על רוקי העונה היה צמוד למדי בין רוביו וקיירי אירווינג, כשרוביו מחזיק בהייפ וקיירי בניצחונות הקלאץ'. כעת קיירי נשאר מועמד כמעט יחיד לתואר. רוביו מסיים את העונה עם 10.6 נק', 8.2 אס', 2.2 חטיפות (טופ-5 בליגה בשתי הקטגוריות האחרונות) והמון טעם לעוד. אנחנו כבר מתגעגעים למסירות הנפלאות, לחטיפות, ולאנרגיה שהביא לפרקט.
4. ניקסאניטי
אחרי שנגמר הלינסאניטי, חזרנו שוב לחוסר השפיות השגרתית בניקס. דאנטוני אהב לשים את הכדור בידיים של הגארד הדומיננטי שלו, ג'רמי לין, ולתת לו להחליט את כל ההחלטות. בהנהלה פחות אהבו. יש להם שני שחקנים עם חוזי מקסימום, ואת ההחלטות עושה שחקן עם משכורת מינימום.
גם כרמלו לא אהב את זה, והשמועות מניו יורק רגע לפני הפיטורים היו מכוערות כתמיד. בדיעבד אפשר לומר שההגעה של כרמלו לקבוצה של דאנטוני לא עשתה טוב לשני הצדדים. הפרידה הזו היתה צריכה לבוא מוקדם יותר, ואחרי שהניקס הפכו עולמות בשביל להביא את כרמלו, היה ברור מי יהיה זה שיילך ראשון. הבעלים ניסו לשנות את מאזן הכוחות עם השינויים בפגרה, אבל נראה שאין חדש תחת השמש.
3. ליגת הנאמנות
כאוהדים, אחד הדברים שאנחנו דורשים מהקבוצה שלנו זה נאמנות. זה קצת קשה בליגה כמו ה-NBA, שבה אתה נאמן לקבוצה, אבל היא שוכחת לך את זה לעת זקנה, או כשמגיעה הזדמנות טובה יותר. כך היה עם דרק פישר שנשלח בטרייד ליוסטון עם חמש טבעות וזכרונות נהדרים, וכך היה עם ננה שנשלח לוושינגטון תמורת ג'אוויל מקגי הצעיר והאתלטי.
התשובה של המנהלים היא שזה עסק שצריך לנהל, אבל את התשובה הזו הם רוצים שתשכחו כשאתם קונים את המרצ'נדייז ובאים לעודד את הקבוצה. את התשובה הזו הם רוצים שתשכחו כשאתם שחקנים שבאים לנהל משא ומתן על חוזה חדש. זה עסק, והיחידים שנשארים נאמנים זה האוהדים.
2.התפרקות 1
רק לפני מספר שבועות מרק ג'קסון הצהיר שהמטרה היא להגיע לפלייאוף כבר העונה. מצב הקבוצה לא היה טוב, ולא הרבה השתנה מאז. כעת המעשים של הווריירס מעבירים הצהרה אחרת. שליחת הכוכב אליס תמורת שחקן שכבר גמר את העונה (בוגוט), ופתאום יש דיבורים על השבתתו של סטפן קארי לצרכי החלמה. בנוסף, ללוחמים יש מטרה חדשה, לסיים את הליגה במקום ה-26 ומטה, כדי להבטיח את בחירת הדראפט שלהם.
הווריירס כבר חושבים על השנה הבאה. כמו ב-20 העונות האחרונות באיזור ינואר-פברואר, וההנהלה החדשה הולכת בעקבות הישנה. העתיד של הווריירס נראה ורוד, אבל ההווה אפרפר, כרגיל.
1.התפרקות 2
לא ברור מה קרה העונה בפורטלנד. הקבוצה החלה את העונה היטב ובשבועות האחרונים התרסקה על הפרקט, וכעת התפרקה בפועל. פורטלנד שלחה שני שחקני חמישייה בתמורה לשני שחקנים פצועים, שני צעירים שאף אחד כבר לא זוכר את הפוטנציאל שלהם, ובחירת דראפט גבוהה. כל זה בנוסף לפיטורי המאמן נייט מקמילן.
העתיד בפורטלנד נראה ורוד מאוד אחרי דראפט 2007, ושחקן אחרי שחקן הוא מתנפץ ברעש. רוי כבר בפרישה, אודן בדרך לשם ושוחרר מהקבוצה אתמול. זה נראה כמו עיכוב זמני, כיוון שלקבוצה יש בסיס טוב מאוד עם אולדריג', באטום ומת'יוז, אבל השנים האחרונות היו שרשרת של עיכובים זמניים, והמציאות מלמדת שאין דבר יותר קבוע מהזמני.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם