ראשי » ספורט » כדורסל » כדורסל עולמי

בית השיטה: פנאתינייקוס של אוברדוביץ'

בעונתו ה-13 באתונה רוצה הסרבי להוביל את הירוקים לגביע תשיעי ביורוליג, משחק מול הצהובים לא זר לו. מהנפילה מול מגי וסימס ועד להשתוללות בגמר 2001, היסטוריית מפגשיו עם היריבה מישראל

מלך אתונה, הגנרל הסרבי, יוצר משברים מתוחכם ופסיכולוג בחסד עליון. מדובר רק באחוז זעיר ממגוון מהכינויים והדימויים, שהודבקו במהלך הקריירה למאמנה של פנאתינייקוס, ז'לימיר (ז'ליקו) אוברדוביץ', שיוביל הערב (22:00, ישיר בערוץ 10) את אלופת אירופה למשחק הראשון בסדרת ההצלבה של היורוליג מול מכבי ת"א.

"אנחנו חושבים שאנחנו יודעים הכל על מכבי"

המאמן המעוטר בתולדות הכדורסל האירופי, המקפיד על קטן כגדול וידוע גם כשועל קרבות לא קטן, ישלים בעוד חודשיים את עונתו ה-13 במועדון היווני, אותו הפך לשם דבר ביבשת. עם אהובת נפשו הספיק הגנרל להניף גביע ב-2000, 2002, 2007, 2009 ו-2011, ועוד לפני הקדנציה בירוק, השלים את המשימה עם עוד שלוש קבוצות קטנות (על הנייר) - פרטיזן בלגרד (1992), חובנטוד בדאלונה (1994) וריאל מדריד (1995).

עפר שלח: מכבי חייבת לרוץ

זה לא סוד כי הסרבי הוותיק (51), שמחזיק כבר בשמונה גביעי אירופה, לא בדיוק נוהג להתחמק ממפגשים פיקנטיים מול הקבוצות של שמעון מזרחי לדורותיהן. תאמינו או לא, אוברדוביץ' הספיק כבר להיפגש 15 פעמים מול הצהובים. המאזן: 7:8 לטובתו.

ההכרות בין הצדדים החלה בתור שחקן על סף פרישה (28), שהגיע בתחילת אפריל 1988 למפגש קריטי מול הצהובים במסגרת חצי גמר הפיינל-פור בגנט. אוברדוביץ' אומנם קלע שמונה נקודות, אבל זה לא הספיק מול מגי וסימס, שקברו יחדיו 52 בדרך ל-82:87 על פרטיזן בלגרד ומקום בגמר מול מילאנו.

שלוש שנים לאחר המפגש מול מיקי ומוטי, החליט הרכז של פרטיזן בלגרד לפרוש מכדורסל. אוברדוביץ' קיבל את המפתחות וכבר בעונתו הראשונה על הקווים זכה עם פרדראג דנילוביץ'

ואלכסנדר ג'ורג'ביץ' בדאבל היוגוסלבי ובגביע אירופה. לאחר שמיצה את העניין עם פרטיזן החליט לעבור לחובנטוד בדאלונה וגם איתה הדהים עם זכייה בתואר, דווקא בת"א, על הפרקט של שמעון ביד אליהו.

אחרי קדנציה מוצלחת בריאל והרפתקה מספקת בבנטון טרוויזו (גביע ספורטה), החליט אוברדוביץ' בסוף המילניום הקודם לחתום בפאו. בעונה הראשונה שלו הסרבי שוב נאלץ להיפגש מול התל-אביבים, הפעם בגמר הפיינל-פור בסלוניקי. מארק בריסקר ונייט האפמן השתדלו, אבל עודד קטש קבר את השלשה המנצחת, דווקא על הראש של החבר הטוב, דורון שפר. פיני גרשון עוד הספיק לבכות על השופטים, אך זה לא שינה את התוצאה הסופית - 67:73 לפאו וגביע ראשון בשושלת של ז'ליקו באתונה.

שנה מאוחר יותר (2001), שוב גמר הפיינל-פור (של הסופרוליג) ושוב אותה מכבי ת"א, הפעם עם 8,000 אוהדים, שנדחסו לאולם בברסי. כבר מהפתיחה מקדולנד והאפמן היו קצת גדולים על אוברדוביץ', שהחליט לתת שואו עצבני ממש עם הירידה להפסקה. מה כללה ההצגה? השתוללות אופיינית של הסרבי וניסיון תקיפה יומרני של שלושת השופטים, שנסו על נפשם ומצאו מחסה רק מאחורי שולחן המזכירות. בסוף זה נגמר רק עם עבירה טכנית וגביע שלישי בארון הצהוב (67:81).

הגענו ל-2002, הפעם המפגש היה כבר בחצי הגמר בבולוניה ונערך במסגרת האיחוד המרגש של היול"ב והיורוליג. ז'ליקו ובודירוגה (26 נק') הגיעו הרבה יותר מוכנים והגביע חזר לאתונה בפעם השנייה תוך שלוש שנים. דאבל-דאבל של נייט האפמן והרבה אכפתיות של חוסיין בשוק לא הועילו - אלופת הסופרוליג נפרדה מהתואר.

אחרי שלוש שנות בצורת נמשכה הנדנדה, הפעם בחצי הגמר במוסקבה (2005). יכולת טובה של דיאמנטידיס ושצ'פנוביץ' לא הספיקה לאוברדוביץ', שנאלץ להרים ידיים בעקבות ערב יוצא דופן של דרק שארפ (20 נק'). יומיים מאוחר יותר ידאגו כבר שאראס ופארקר לנצח את טאו ויטוריה ולהביא עוד גביע לת"א.

ב-2007 הגיעה פאו החזקה לנוקיה למשחק מותח מול מכבי בשלב הבתים של היורוליג. המשחק אמנם הסתיים בניצחון צהוב (73:76), אבל ז'ילוקו שוב רתח מעצבים. הסיבה: מטבע שנזרק מאחד היציעים בנוקיה פגע דווקא בראשו של דימטריו דיאמנטידיס ההמום. "זו בושה איך שהשופטים התנהגו וזו בושה איך שהאוהדים התנהגו. הגעתי לישראל פעמים רבות, זו לא הפעם הראשונה שלי כאן, ומה שקרה היה בלתי ספורטיבי", סיכם אוברדוביץ' עוד ביקור מתוח בת"א.

7,000 אוהדים של מכבי ת"א, שנכחו לפני שנה (8.5) באולם ה"פלאו סנט ג'ורדי" בברצלונה לא בדיוק הצליחו למנוע מאוברדוביץ' להוסיף את התואר השמיני שלו כמאמן ביורוליג. היוונים זכו בתואר בפעם השישית בהיסטוריה (והחמישית מתחילת המילניום) אחרי 70:78 על מכבי ת"א של דייויד בלאט, במשחק שהוקדם לשעות אחר הצהריים בגלל כניסת יום הזיכרון בישראל. מסתבר שלגנרל הסרבי לא בדיוק משנה השעה, כל עוד השיטה היא אותה שיטה.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...