חידות גדולות: טיפים לרן בן-שמעון
לא חסרים סיפורים על מועדונים שהביאו לקווים משיח בקידום מהיר והתרסקו יחד איתו. קירוש, בארנס, וילאש-בואש ורן בן-שמעון במהדורה העברית. טיפים לרב"ש לפני החזרה לקבוצה גדולה? רק ממוריניו או מאברם
משהו בשפת הגוף, בקדנציה ההיא במכבי, שידר פאניקה לא אופיינית. בן-שמעון לא הסתדר עם הקהל, לא עם הממונים, ואחרי שמונה מחזורים ראה את הדלת החוצה. היום, אחרי אליפות היסטורית בצפון, הוא יגיע למועדון גדול כשהוא הרבה יותר חזק. רק שהפעם הוא חייב להבהיר שעושים את המסלול בדרכו. אם לא, מצייד הוא שוב יהפוך לניצוד.
בן-שמעון צריך ללמוד ממורו ורבו אברהם גרנט, שהשנה ימלאו עשרים לאליפות הראשונה והמתוקה שהשיג עם מכבי ת"א. כשדני לאופר בא לשלוף אותו מציפורניו של גברי לוי והבית החם בהפועל פ"ת, זו היתה תקופה לא פחות מייאשת בקריתשלום. כמה חודשים בלבד אחרי שהמאמן הקודם צבי רוזן אסף את העיתונאים בביתו והודיע שהקבוצה חולת סרטן.
המאמן החדש ניקה את המכביזם הישן ובנה מונומנטים חדשים. הוציא את נועם שוהם מההקפאה ברמת עמידר, אטם אוזניים כששורה אובארוב השמיט כדורים על קו השער, וסירב לפניית גורמים בכירים להחזיר את בוני גינצבורג לרחבת החמש. המאמן מהפרברים זכה בשתי אליפויות אחרי 13 שנות בצורת.
רק שההיסטוריה רצופה בסיפורי הצלחה ולצדם כישלונות. לא מעט מועדונים היו משוכנעים שהנה הם הולכים על הימור שיוציא אותם מחושך לאור, ובמקום שילמו מחיר כבד. אותו דבר לגבי מאמנים שהמריאו והתרסקו לתוך תהום.
קחו למשל את המינוי של קרלוס קירוש למאמן ריאל מדריד ב.2003- איש מקצוע מעולה. אני זוכר שהגיע לארץ בסוף שנות השמונים עם נבחרת הנוער הפורטוגלית וכולם דיברו עליו כמשיח.
אלכס פרגוסון בחר בו כיד ימינו במנצ'סטר יונייטד ונתן לו קרדיט כמוח מאחורי ההצלחות. אבל כשהגלאקטיקוס של ריאל בחרו להוציא אותו מהספסל של הקבוצה האנגלית היו גבות שהורמו. בכל זאת, משקל כבד מדי מניחים על כתפיו.
הספרדים ניסו לעשות הקשרים. אמרו שבגלל שדייויד בקהאם הגיע שבוע קודם לכן יהיה לו יותר קל עם קירוש ברקע, ובטח ללואיס פיגו שהתאמן אצל הפורטוגלי בספורטינג ליסבון.
אבל מהר מאוד קירוש גילה כמה קשה להיות מספר 1 במועדון כמו ריאל. כשביקש להביא את פפה הבלם, במחיר מציאה של שני מיליון יורו, דחו אותו. בהנהלה אמרו שבלמים לא מוכרים חולצות. פפה נקנה אחרי שקירוש עזב בשלושים מיליון יורו.
התערבו למאמן בבחירת ההרכבים, ברכש, בהחלטות הטקטיות, ובסיום העונה נתנו לו בעיטה בתחת, ישר לספסל של יונייטד, מאחורי גבו של פרגוסון. "עשיתי טעות,"? הנשיא פרס שאל אחרי המהלך, ומיד ענה. "כן, עשיתי."
קירוש הנעלב החזיר בראיון רדיו: "רק פרס מחליט במדריד, אפילו בניגוד לדעתו של המאמן, ובהכל הוא האשים אותי. זה נחמד להחתים את השחקנים הטובים בעולם, אבל אי אפשר לייצר מוזיקה נפלאה רק עם כנרים." קירוש משמש היום כמאמנה הראשי של איראן, וכלל לא בטוח אם אחמדינג'אד עדיף על פרס.
אנשי מקצוע לפעמים מגיעים למקומות גדולים עם ביטחון מופרז, משוכנעים שמגע הכסף שלהם ימשיך לעשות נסים. בטח מעטים זוכרים איך סלטיק מינתה ב1999- את קני דאלגליש כמנהל המקצועי וג'ון בארנס כמאמן. הצמד באי הבריטי הוא כמו ברקוביץ' ורביבו.
לבארנס, הכוכב של ליברפול, זו היתה הקבוצה הראשונה שאימן. היה נלהב ומשוכנע שהוא יודע בדיוק מה צריך לעשות. זאת אומרת, להחתים את אייל ברקוביץ.' בארנס זכר את הכוכב הישראלי ממשחק של ליברפול נגד סאותהמפטון. הוא החליט שכשיהיה מנג'ר, ברקוביץ' יעמוד בראש רשימת הקניות ויוביל את המועדון לתוך שנות האלפיים.
אני זוכר שישבתי עם בארנס בבית מלון בקונגסווינגר, נורבגיה, במהלך מחנה האימונים של סלטיק. חצי מהדברים שהפגיז התקשיתי להבין. הדיבור שלו מהיר יותר ממוחמד גדיר, ומתברר שלא רק אני, גם שחקניו לא הבינו.
בארנס פוטר מספר חודשים לאחר תחילת העונה, בסיום הפסד מביך לאינברנס קלדוניאן בגביע הליגה, שזה בערך כמו שברצלונה תודח על-ידי נס-ציונה. טוב, בערך.
לפני כמה שנים, כשטוני מוובריי נכשל על הקווים במועדון הסקוטי, אוהדי ריינג'רס צעקו מהיציע: "אתה אפילו יותר גרוע מבארנס, הוא לפחות ידע לשיר ראפ."
סלטיק היא דוגמה טובה לסיפורנו, כי באותם ימים שבארנס פוטר ודאלגליש עזב ראשי המועדון היו בלחץ. ריינג'רס שלטה ללא עוררין והיה צריך למצוא פתרון. שוב הימור - מרטין אוניל הצפון אירי. אוניל הגיע לגלזגו מלסטר סיטי, המידלנדס של אנגליה. צריך לראות אותו כדי להבין מה זה מנג'ר שלא דופק חשבון לסביבה.
בעוד המנג'רים בוחרים חליפה של הוגו בוס, הוא עמד על הקווים של סלטיק בטרנינג שחור שקונים שניים במאה בתחנה המרכזית. קופצני, כריזמטי. אם בארנס דיבר על כדורגל התקפי ואטרקטיבי, אוניל בנה קבוצה סביב המוטו של מלחמה. משמעות הדבר: ברקוביץ' מחוץ לתוכניות.
אוניל ניצח את ריינג'רס בדרבי הראשון ,2-6 ומשם המשיך לשלוש אליפויות, שלושה גביעים וגמר גביע אופ"א, בו הסקוטים נכנעו אחרי קרב עיקש, 3-2 לפורטו של מוריניו.
אף אחד לא מצפה מבן-שמעון להיות מוריניו או אוניל, אבל מדברים על הדרך. לכל מקום שמוריניו הולך הוא מתווה את המסלול. ואם לא הוא עוזב.
בניגוד לקירוש שנכנע ללחצי ההנהלה, ז'וזה מיהר להוציא לגמלאות את חורחה ולדאנו, המנהל הספורטיבי של ריאל. באינטר הגעגועים מופנים לתקופה המופלאה עם הקוסם הפורטוגלי. רק שמוריניו יש אחד, וגם כשרומן אברמוביץ' חשב שיש שניים וניסה את מזלו עם אנדרה וילאש-בואש, שהגיע גם הוא מפורטו, התברר שהוא טעה בזיהוי.
וילאש-בואש רהוט, אלגנטי בלבושו, רק בן ,34 עתידו לפניו, אבל כנראה גם שכר הלימוד. לא מזמן, אחרי שפוטר מסטמפורד ברידג,' אלכס הברזילאי, שעבר בחורף לפ.ס.ז,' אמר עליו: "מאמן נפלא, מדהים איך הוא יורד לפרטים הקטנים, אבל צ'לסי מועדון שיש בו לחץ אדיר לזכות בליגת האלופות. אתה לא יכול להגיד כל יום שהלחץ משפיע על השחקנים, אולי הוא משפיע גם על המאמנים."
כשוילאש-בואש ניסה לארגן את המועדון, הוא לא הצליח להתמודד עם המוני העיתונאים ולא עם הכוכבים. כל מה שהלך בקטן בפורטו התמוטט בכרך הגדול, לא השאיר לו סיכוי.
בן-שמעון אינטליגנט, ידען, בעל טאץ' מיוחד ביחסי אנוש. השאלה אם יידע לחבר את המרכיבים הנחוצים כדי להצליח במועדון גדול, או שבעוד שנה הוא שוב ידפוק על דלת ביתו של איזי שירצקי ויברר אם נשארה עבודה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם