מטורפד: הכישלון של איאן ת'ורפ
הטורפדו האוסטרלי סיים לחפש את עצמו וחיפש כרטיס ללונדון. לא מצא. סיפור על התבגרות מוקדמת, פרישה בשיא וקאמבק מאוחר מדי
מייקל ג'ורדן בפרישה הראשונה חיכה שנה וחצי בחוץ. לאנס ארמסטרונג חלה וחזר
ההודעה הרשמית הגיעה ב-2006, אבל מעשית הטורפדו האוסטרלי אפסן סנפירים ועבר ליבשה אחרי אתונה. זו היתה ההגדרה המילונית של פרישה בשיא. רגע אחרי שניצח ב"מקצה המאה" ב-200 חתירה, את האלוף המכהן פיטר ואן דן הוגנבנד ואת מייקל פלפס. רגע לפני שהכריש האמריקאי ישלים את הפיכת החצר, ויירש אותו בעודו בחיים, ת'ורפ החליט לזוז הצדה.
במקור הוא רק יצא לשנה וחצי חופשה. כשחזר דיבר על הכושר הטוב בקריירה, אבל פציעות חירבו את התהליך והובילו לכינוס מסיבת עיתונאים מסכמת. "שמעתי הרבה הסברים על הקריירה שלי", הוא אמר, "אז החלטתי שאולי כדאי שאתן לכם את הגרסה שלי. זה קצת כמו להגיע לבליינד-דייט. פחות אינטימי, אבל לא בטוח שיודעים למה לצפות.
"הגעתי לכל הישג שיכולתי לחלום עליו, ואני אסיר תודה. לאחרונה התחלתי לשאול שאלות. להסתכל
"לראשונה בחיי, השחייה אינה בראש הרשימה שלי היום. כשזה המצב, יהיה לא הגון כלפי וכלפי אחרים שאמשיך להתחרות. אני יודע שהרבה אנשים היו רוצים שאמשיך. הלוואי שהייתי רוצה להמשיך לשחות, חצי ממה שאחרים רוצים שאמשיך".
הנאום העמוק, כאמור, הגיע בגיל 24. כדי להבין באמת את גודל הדרמה צריך להכיר את השחייה האוסטרלית. שם לא מתעוררים פעם בארבע שנים וקופצים ראש. למבחנים לנבחרת מגיעים 15 אלף איש. ת'ורפ, בחור כריזמטי וכובש גם כשהוא יבש, הוא אליל המונים במולדתו.
אחרי הפרישה הוא הגיש תוכניות אירוח בטלוויזיה, והמשיך לעסוק בקרן שהקים למען ילדים במצוקה. ואז, לפני שנה וחודש, אחרי שעלה במשקל, התנתק מהבריכה ויצא לחפש את האמת הפנימית, ת'ורפ השלים את הסיבוב והכריז על קאמבק.
חוץ מלרוץ עם ילדים על מדרגות המוזיאון בפילדלפיה, הרעיון עצמו היה יותר קיצוני מהגרסה של סטאלון. שחייה אינה איגרוף. כבר היו שחיינים שיצאו למנוחה, שחייניות שילדו וחזרו. אבל שמונה שנים, בעולם שמתוזמן באלפיות שנייה, הן חצי מטר אחרי האין סוף.
מרק ספיץ כבר התפדח בניסיון תמהוני (חסרו לו 2 שניות וחצי) לחזור לסגל האולימפי בגיל 41. אולי זו אחת הסיבות שהמלך במיל', המפורסם בנימוסיו, לא נשמע יותר מדי אוהד. "אני לא חושב שפלפס מודאג", הוא אמר, ורמז לאינטרסים כאלה ואחרים שהובילו להחלטה.
אבל ת'ורפ, ספורטאי-על בכל מקרה, לא נשבר. הוא המשיך לעבוד גם כשהיה ברור שהאגדה המלאה כבר לא תושלם, ושסיכוייו לשחזר את הקרב עם פלפס בלונדון נעלמו. כמקובל אצל אלה שסובלים ממחסור באימונים, הוא קיצר מרחקים והתמקד ב-100 ו-200 חתירה. בחודשים האחרונים גם כריש העל הבין שלאחד משני הכרטיסים האוסטרלים למשחים אישיים אין לו סיכוי להגיע.
לניסיון הבא קוראים באמריקאית "הייל מרי". כשהוא מודע ומודה בסיכוייו הקלושים, היעד עבר למשחה השליחים. שם האוסטרלים יכולים לרשום שישה נציגים. השבוע, במבחני האולימפיים, ת'ורפ, לא היה ביניהם. "חסרו לי כמה חודשי אימונים", הוא סיכם. הפער שבין סרט הוליוודי לעוד שורת טריוויה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם