פיינגולד לאיש שהציל אותה: זה בזכותך
החותרת, שכמעט קיפחה את חייה לפני כשלוש שנים, זכתה במדליית הזהב. על קו הזינוק חיכה לה אבי טויבין, מי שהציל אותה מטביעה. "רציתי להראות לו את גודל ההישג שלו", אמרה. אמה הנרגשת: "בחלומות הכי ורודים לא הרשינו לעצמנו לדמיין שתחזור לחתור"
עפר שלח: רק ככה הופכים לאלופים
פיינגולד התרגשה לזהות עד גדות הנחל, לצד נקודת הזינוק, את פניו של אבי טויבין,

פיינגולד מסבירה שהיא חשה חוב גדול לטויבין, כזה שהיא לא חושבת שתוכל אי פעם להחזיר. "אבל כל דבר קטן שאני עושה, כל הישג, אני מקווה שמחזיר לו עוד קצת", אמרה אתמול לאחר ההישג המרשים שבו זכתה במקום הראשון באליפות בחתירת נשים.
טויבין הוא אב לשלושה ושניים מילדיו מתחרים בעצמם, האחד רץ מרתונים והשני טריאתלט, ולדבריו התרגשותו כשהוא צופה בפיינגולד מתחרה, זהה
"זאת היתה הרגשה של אושר עילאי", סיפרה אליזבת, אמה של פיינגולד. "אחרי כל כך הרבה דמעות של כאב מאז המקרה ולאורך כל תהליך השיקום הארוך, זאת הרגשה מצוינת שסוף סוף אפשר להזיל גם דמעות של אושר".

האם המתרגשת סיפרה על שלוש השנים שעברו על המשפחה: "בהתחלה המשאלה היחידה שלנו היתה שיסמים תצא מכלל סכנה. בחלומות הכי ורודים לא הרשינו לעצמנו לדמיין שהיא חוזרת לחתור, ובטח שלא זוכה במדליית זהב, אבל יסמין הצליחה לחזור לעצמה שלב אחר שלב והוכיחה שהכל אפשרי בחיים".
הקאמבק של החותרת החל באליפות ישראל הקודמת לפני כשנה וחצי (זכתה בזהב בתחרות הקבוצתית לרביעיות), התחרות הראשונה שלה מאז התאונה. אתמול היא כבר לא נזקקה לעזרה של אף אחת.
במקביל לחתירה, פיינגולד היא סטודנטית למתמטיקה ומתכוונת לנסות ולהגשים את החלום להיות האסטרונאוטית הישראלית הראשונה. לפני שנפצעה היא התקבלה ללימודי הנדסת חלל בלונדון, אך התאונה מנעה ממנה לטוס. כעת, בכוונתה לנסות ולהתקבל שוב ללימודי התואר היוקרתי. "זה לא איזה חלום ילדות שלי", אמרה , "אבל אני יודעת שאני רוצה לעשות משהו חריג, לשבור עוד מסגרת, אז אמרתי לעצמי מה יכול להיות קיצוני ורחוק יותר מהחלל ולזה אני שואפת".