
עם ארבע כוכביות: איזה אליפות מרשימה
מרקם קבוצתי נטול כוכבים, עבודת צוות, שיטת משחק וכוח הרתעה. קרית-שמונה היתה זוכה באליפות גם בעונה פנטסטית של הגדולות

העיסוק האובססיבי בגורלה של בית"ר, במעללי טביב, בפקאקטה מנהל ספורטיבי של מכבי ת"א, ואפילו בסכסוך ההזוי בין איזי שירצקי לרן בן-שמעון גונב את התהילה מאחת האליפויות המרשימות שהיו כאן.
עוד על האליפות ההיסטורית:
הגדולה בהיסטוריה: חלום הגליל של ק"ש
בדלת האחורית: הדאון של ק"ש עוד יגיע
שלא כדרך הטבע: אליפות שלא היתה כאן
כמו באמריקה: האליפות של איזי שירצקי
עזבו לרגע את העובדה שלוקחת פה אליפות קבוצה עם התקציב החמישי-שישי בליגה, שזה חסר תקדים, ללא קהל דוחף, עם שחקני מפתח כמו אדריאן רוצ'ט, אלעד גבאי ושיר צדק, שספק אם 90 אחוז מאוהדי הכדורגל יזהו אותם ברחוב. זו היתה אליפות מרשימה מבחינה מקצועית.
קל לומר שקרית-שמונה לא היתה לוקחת אליפות בעונה מרשימה של ארבע הגדולות, אפילו רק שתיים מהן. תמיד אפשר להוסיף שלו חלק מהלגיונרים היה נותר בארץ, אף אחד מהם לא היה משחק בקרית-שמונה אלא אצל יריבותיה.
אבל יש גם עובדות אחרות: מול ארבע הגדולות זכתה קרית-שמונה ב17- מתוך 24 הנקודות האפשריות בליגה הסדירה. היא זכתה באליפות מול שחקנים כמו ברק יצחקי, אלירן עטר, גל אלברמן, טוטו תמוז, עומר דמארי, עידן ורד, יניב קטן או אפילו וויאם עמאשה ואלרואי כהן, בשר מבשרה. קרית-שמונה הציגה מרקם קבוצתי נטול כוכבים, עבודת צוות, שיטת משחק ובעיקר כוח הרתעה מרשים.

קחו את המשחק הקודם מול הפועל ת"א. ניצן שירזי הזרים לשטח כוחות בלימה מרשימים מול שמעון אבוחצירא מבית"ר נס טוברוק, שלומי אזולאי מתוכנית הריאליטי "מלך הכדורגל" וברק בדש ממכבי רמת עמידר. זה נראה מכאיב ומשפיל כאחד.
קרית-שמונה נראתה ברוב משחקי העונה כמו הקבוצות האירופיות הקשוחות האלה שהגיעו לארץ לפני 20 שנה, ובשתי מסירות פירקו את ערימת הכישרון המבולגנת שהיתה פה.
סודה של קרית-שמונה הוא ביכולת של רן בן-שמעון לבנות תיאום מושלם שמאפשר במינימום מסירות,
קבוצה כזו, שבה לא משנה מי עולה בהרכב, קשה מאוד להכנעה, אפילו לנטילת דומיננטיות בשדה. קרית שמונה שיחקה לאורך כל העונה כמועדון גדול, שמכתיב את הקצב ואת הנעשה במגרש. לכן אסתכן ואומר שגם אם כל ארבע הגדולות היו בעונה פנטסטית, קרית-שמונה היתה מתמודדת על האליפות, ואף זוכה בה.