יצאו מדה בור: אייאקס חוזרת
בליגה עם סגנון המשחק הפתוח ביותר באירופה, גם זה יכול לקרות: פרנק דה בור הוליך את אייאקס חזרה מפיגור 11 נקודות והתמקם בראשות הצמרת הצפופה. בשביל גוד טיים, סעו להולנד
בוס מוצהר אין באייאקס. ההנהלה הקודמת, בראשות היו"ר אורי קורונל, התפטרה

מאז החלטת בית המשפט, דה בור ואייאקס עם 8 מ-8. אלו לא רק התוצאות, זו גם הדרך- 3-27 בשערים במשחקים אלו. בעל הבית השתגע, וכנראה שקוראים לו ורנון אניטה. אותו בחור בן 22, מגן בתעודת הזהות, הוסט אז לקישור האחורי. בהולנד מספרים שזה היה עקב מכת הפציעות, באתר הרשמי של אייאקס מדברים על גאונות של דה בור. הסיבה לא משנה, התוצאה - דופקת. חפשו ביוטיוב את ה-0-6 על היראקלס. כל גול טוטאל.
"זה פשוט נס", אומר כתב האתר NU.NL ריפקה באקר. "בכל הכאוס הזה, והעובדה שקרויף בכלל בברצלונה ופה אין אף אחד. זה מראה על דבר אחד - העבודה המדהימה של דה בור. צריך להבין את המרקם של אייאקס. זה מקום שבו אין אף בוס וכולם בוסים. ובג'ונגל הזה, דה בור הוא הרבה יותר ממאמן".
בנובמבר זה נראה אחרת, וכנראה שבאייאקס לא האמינו שבאפריל המקום הראשון יהיה שלהם. אבל בכל זאת, מדובר באייאקס, וסגירת מינוס זה משהו שבאמסטרדם יודעים לעשות.
העתיד
"אני מאמן גאה", אמר דה בור לאתר הרשמי. "אני רואה את אייאקס שאני רוצה לראות. באיכות הזו ובתשוקה הזו, כך אנחנו צריכים לבוא לכל משחק. אם נשחק כך נגד היריבות שלנו, נהיה אלופים. אני משוכנע בזה".

יש עוד סיבה לקאמבק, וקוראים לה ה"ארדיויזי". הליגה ההולנדית, בשבילכם. מבט בטבלה ימחיש - בין אייאקס הראשונה להירנביין השישית מפרידות ארבע נקודות. המסקנה: הכל יכול לקרות. באקר מנתח: "בעשורים האחרונים היו פה רק שלוש קבוצות - אייאקס, פיינורד ופ.ס.ו - והפתעה פה ושם. עכשיו, בגלל המשבר הכלכלי, בגלל האיצטדיונים, בגלל הקהל - קבוצות צמחו מהבינוניות ונוצרה פה מיני-ליגה. לכן, קבוצה שמחברת כמה ניצחונות מטפסת מהר למעלה".
עוד נקודה, גם אם לא רשמית, היא שבליגה ההולנדית משחקים בשביל הכיף, עובדים בשביל העין. רוב הקבוצות משחקות 3-3-4. לא משנה כמה חשוב המשחק, ולא משנה המקום בטבלה. אלקמאר מהצמרת ודה חראפסחאפ מהתחתית ישחקו התקפי באותה המידה, והסיבה לכך היא חומר הגלם באחת הליגות הצעירות ביבשת. הולנדי טוב כבר לא נמצא שם בגיל 22-21. הוא באנגליה, בספרד, בגרמניה.

וכשיש צעירים, המשחק מהנה. משחק מהנה זה יותר גולים (3.19 למשחק , הכי הרבה באירופה הנחשבת), ויותר גולים זה יותר קהל (במחזור האחרון צפו 245 אלף איש- 27 אלף בממוצע למשחק). "כמות הקהל בהולנד הוכפלה בעשור האחרון", מאשר באקר. "אצל קבוצות מסוימות, אפילו יותר. בטוונטה היו באים 10,000 איש למשחק לפני עשר שנים. עכשיו בכל משחק שם יש 30 אלף".
לא צריך לחיות באשליות על הארלם גלובטרוטרס של כדורגל. הרמה בהולנד לא מהמשובחות - לא יחסית לשאר היבשת, אפילו לא להולנד של פעם. אבל הפוריות, ההנאה, וכפי שאתם רואים, גם המתח, מהווים תחליף ראוי.
ועכשיו ליישורת האחרונה. במחזור הבא, ברביעי הבא, טוונטה מגיעה לאלקמאר ואייאקס יוצאת להירנביין. שלושה ימים אחר כך, אלקמאר יוצאת לאיינדהובן ותתמודד מול פ.ס.ו. מאז ועד 6 במאי, המחזור האחרון, כמעט כל מפגש רלוונטי בליגת שש הקבוצות הזו. זו אולי לא הליגה השישית באירופה, אבל שם לפחות יודעים ליהנות.
