טופ-10: מהטופ של הפופ עד הדווייטמר
היום במדור סיכום השבוע ב-NBA של nrg: סן אנטוניו מראה איך עושים זאת נכון, קובי מראה לאידיוטים, אינדיאנה במחווה לרג'י, סטיב נאש במחווה לעצמו, טורונטו במחווה לספורטיביות, ופילדלפיה ואורלנדו בקונצ'רטו לקריסה קבוצתית
הניצחון של סן אנטוניו בבוסטון, על פי Elias, היה הראשון של הספרס מאז 2004 בו אף שחקן שלהם לא קלע יותר מ-15 נקודות. אין דרך טובה יותר להסביר את הספרס העונה: הם חתיכת קבוצה. מי שקלע את הנקודות הכי חשובות שלהם באותו משחק בגארדן היה מאט בונר, שלילה קודם לא קלע אפילו נקודה מתוך ה-125 שהפגיזה קבוצתו בקליבלנד. מי שהוביל אותם בגארדן הירוק בנקודות היה, כמה הולם, דני גרין, שבשנה שעברה נחתך מקליבלנד. לילה קודם? פאטי מילס, שהגיע לאחרונה מהליגה בסין.
הספרס נחשבו בעבר לקבוצה עם עקרונות
אפשר לא לאהוב את קובי בראיינט. יש הרבה אנשים שאפילו נהנים לכתוב על זה, וקשה להאשים אותם. כשקובי מדבר על כך ש"יש הרבה אידיוטים שם בחוץ" ומתייחס לאנשים שהספידו אותו ב-0 מ-15 איתו התחיל את המשחק מול ניו אורלינס, קל לקבל את התנהגותו כשחצנית ויהירה. אבל המשחק הזה היווה חדשות רעות מאוד ליריבות של הלייקרס, מכיוון שהוא הכניס את בראיינט לפוקוס, מה שנגמר בסלי ניצחון או הכרעה באותו ערב ובשני המשחקים הבאים.
על הדרך נזכיר שאנדרו ביינום נותן את עונתו הטובה בקריירה, למרות פציעה בקרסול והתנהגות מרגיזה מחוץ למגרש, ונספר שעם רמון סשנס פתאום יש ללייקרס עוד אופציה לדקות ההכרעה. במלים אחרות, זה כבר לא רק קובי. אבל בסוף גם למעריצים וגם ל"אידיוטים" ששם בחוץ אין ברירה, ותמיד חוזרים אליו.
לא רוצים ללכלך, כן? אבל היה מי שמיהר להכתיר את הקליפרס בסוף השבוע הקודם כלוזרים. אז חבר'ה – כאשר יש לך את אחד הקלוזרים הטובים בליגה, כריס פול, יכול להיות שההערכה ההיא היתה מוקדמת. האדומים מאל.איי ניצחו בשבעה משמונת המשחקים האחרונים, כולל 19 הפרש בדאלאס וניצחון של קור רוח בסקרמנטו השאפתנית. למרות ההפסד בדרבי, המקום הרביעי במערב נראה שלהם כמעט בטאבו.
כאשר פיטוריו של ויני דל נגרו עמדו על הפרק, תיאר קווין ארנוביץ מ-ESPN את הבעיה שלו בפשטות: "הוא אולי קורע את התחת ויש לו כישורים ייצוגים מרשימים, ויש קבוצות בליגה שזקוקות להן כדי להוביל מועדון צעיר למעמד מכובד, אבל הקליפרס במצבם הנוכחי הם כבר לא אחת הקבוצות האלה". אבל כנראה שבכל זאת יש לו גב מהשחקנים שאוהבים אותו, ובליגה של היום, זה הישג לא רע בכלל.
אינדיאנה פייסרס נותנת עונה מוצלחת, והשבוע הנוכחי היה בוודאי אחד הטובים שבה: רג'י מילר נכנס להיכל התהילה, דני גריינג'ר עושה רג'י מילר עם 14 נקודות ברבע אחרון של קאמבק מטורף נגד הניקס ("זו המחווה שלי לרג'י", הסביר), קאמבק נדיר אחר מביא להם ניצחון ביוסטון.
בארבעת המשחקים השבוע היו להם 107 נקודות ב-50.4 אחוז שדה, וכל זה בקבוצה שההתקפה שלה היתה מאוד לא אסתטית בתחילת העונה. עם גריינג'ר בכושר משופר ועוד כוח אש שמספק ברבוסה, הפייסרס מעלים את עצמם כמועמדת לגיטימית, לצד בוסטון, שרצף מצוין שלה נעצר השבוע בשני הפסדים לספרס ולבולס, לתואר "הקבוצה השלישית בטיבה במזרח". בטבלה, האמת, הם כבר כאלה.
על פניו, לא ברור למה שבוע של 0:3 על שלוש קבוצות שמחוץ לפלייאוף צריך להכניס מישהו לרשימה הזו. מעשית, הסיפור של הסאנס מאז הפגרה פשוט נהדר, ולמרות שבטופ-10 של ה-NBA התעלמו לחלוטין מסל ניצחון של סטיב נאש ביוטה, זה היה אולי הסל החשוב ביותר של הסאנס העונה. אם יצליחו לנצח בעוד כמה משחקי חוץ בשלושת השבועות שנותרו, ייתכן שנוכל לראות את הרכז בן ה-38 – שאמר השבוע שהחוזה הבא שלו יהיה לשלוש שנים – מגיע לעוד הופעת פלייאוף.
אם יש צדק פואטי, טורונטו רפטורס תזכה בבחירה הראשונה בדראפט. בזמן שכל קבוצה אחרת נותנת מנוחה לכל שחקן שמתעטש פעמיים בלילה, החבורה של דוויין קייסי מתעקשת לשמור על ספורטיביות ולהציק לקבוצות פלייאוף. בשבוע שעבר הם ניצחו את דנבר, הפעם הביסו בחוץ את פילדלפיה.
אולי זו הידיעה שבכל מקרה עומד להגיע חיזוק בדמותו של יונאס ואלנצ'ונאס, אולי גאווה של מאמן שזכה באליפות שנה קודם בדאלאס, אבל בכל מקרה, גם אם נראה שהרפטורס מועלים בתפקידם כקבוצה שמקטינה לעצמה את הסיכוי לזכות באלוף המכללות אנתוני דייויס, הם ראויים לצל"ש.
תשעה הפסדים רצופים, מאזן 45:7, תוצאה ממוצעת של 101:88, אחד מהפרשי הסלים הגרועים ביותר בהיסטוריה (12.8) – חבר'ה, העונה תכף נגמרת, המאזן הגרוע בליגה יהיה שלכם, אתם לא באמת חייבים לשלוח את מעט האוהדים שנותרו לכם הביתה עם תחושות אובדניות בכל ערב. בנוסף עלו שמועות על ייאוש של מייקל ג'ורדן מהקבוצה, עד כדי אפשרות שימכור אותה. נכון שג'ורדן הכחיש, אבל אין לו ברירה – הוא הביא את הקבוצה במו ידיו לתחתית הזו, וכדאי לו גם להוציא אותה משם.
מה קורה לפילדלפיה? דווקא אחרי שספנסר הוס חזר לתלם, הסיקסרס איבדו שליטה על הבית האטלנטי ויתחילו את הפלייאוף, קרוב לוודאי, ללא יתרון ביתיות. השמועות בבלוגוספירה המקומית גורסות שהשחקנים קצת מתעייפים מדאג קולינס ומפסיקים להקשיב לו. על פניו לא ברור איך אפשר להפסיק להקשיב למאמן מצוין ואינטליגנטי כמו קולינס, אבל הפסדים לוושינגטון ולטורונטו ב-21 הפרש תוך שבוע, כשנגד הרפטורס נקבעים שיאים שליליים לנקודות ברבע (7) ובחצי (22), מראים שכנראה יש בזה משהו.
בראיון ל"ספורטס אילוסטרייטד" סיפר אנדרה איגודאלה בגילוי לב על האוהדים בעיר אחוות האחים: "בפילי לא משנה מי אתה, אלא מה עשית עבורנו. אתה יכול להיות האדם הגרוע בעולם, אבל אם תקלע הרבה או תביא אליפות, אתה יכול לרצוח מישהו". בהתחשב ביכולת מהזמן האחרון, אולי לא מומלץ לאף אחד שם לשקול הסבה לרוצח סדרתי. לפחות לא כרגע.
לא חשבנו שה"טנקינג" יגיע כל כך מהר מצד הקאבס, אבל השבוע הם הפכו לקבוצה הראשונה בתולדות הליגה (!) שמפסידה בבית בשני משחקים רצופים ב-35 הפרש ומעלה, איבדו את הרכז הפותח קיירי אירווינג שנפצע בכתף ומעלים עכשיו בחמישייה במקומו את דונלד סלואן שהגיע מליגת ההתפתחות. הדבר היחיד שמחזיק את ביירון סקוט בחיים זו התקווה שאנדרסון ורז'או יחזור בקרוב והרצון לצוות אותו עם טריסטן תומפסון כדי לראות האם, פרט לאירווינג, הקאבס יוצאים מ-2011/12 עם משהו שאפשר לבנות עליו גם לעונה הבאה.
דווייט הווארד מוכיח העונה, משבוע לשבוע, שגם תדמית חיובית – ובהחלט היתה לו כזו, לפחות מבחינת מקצוענות – אפשר להרוס די מהר. שני המשחקים שישב בחוץ הריחו רע, למרות שמאמנו ניסה להגן עליו וטען לאגרוף של ברנדן היווד, ולבסוף גם המאמן עצמו הפסיק להגן עליו והכניס את הקבוצה למערבולת שרק התעצמה עם הפסד חמישי ברצף, לניקס.
מעבר להצפת האינטרנט והטוויטר בתדהמה בעקבות ה"DwightMare", דבר אחד חיובי ומשעשע במיוחד יצא ממסיבת העיתונאים של סטן ואן גאנדי: דווייט הווארד מרוויח העונה 220,631 דולר למשחק, אבל כל ילד שהיה מחובר לטוויטר ידע לפניו שואן גאנדי אישר כי הסנטר ביקש מההנהלה להיפטר מהמאמן. בזמן שהווארד ביקש מהכתבים לדעת מי המקור שלהם, נוספה הגדרה חדשה למונח "Priceless".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם