מגזינים online

ניצחתי: יום השואה של חן פומרנץ

הכדורידן הישראלי בליגה הגרמנית החליט לא להיכנע לחוסר האכפתיות, ולהשתתף באחד ממשחקי העונה בליגה. ההצטניינות, השערים והקהל שקרא בשמו היו הניצחון הפרטי שלו. טור מיוחד

חן פומרנץ | 19/4/2012 14:11 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
סינטזה בין תרבותית גורמת לעתים קרובות למיני קונפליקטים. ישראלי שגר
חן פומרנץ.
חן פומרנץ. "האמירה שלי ליום השואה" צילום: דוד פליגל
בגרמניה – קונפליקט. נצר למשפחה שחלקה נספתה על אדמת גרמניה – קונפליקט. להופיע בפני קהל גרמני – קונפליקט. משנה תוקף מקבלים הקונפליקטים הללו ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. יום שבארץ ישראל נחשב לקדוש אך בחו"ל רק מוזכר כידיעה קטנה. על הדרך.

בדרך קבע כשמתעורר הדיון על מה שקרה אז, עם אזרח גרמני, אני חש שהעם שלהם מצוי במצוקה גדולה. כתם גדול מאוד על אימפריה אירופאית. רגשי אשמה גדולים מאוד שהותירו צלקות רבות גם היום אצל הדור השלישי ומשפיעים פוליטית וחברתית על אומה שלמה.

בדרך כלל, אני מנסה להמעיט בדיבור לגבי הנושאים הללו, מכיוון שיש פער גדול מאוד בין מה שאני מרגיש לבין מה שניתן להגיד, במיוחד לאור העובדה שאני בחרתי לחיות ולעבוד על אדמת גרמניה. אני מסכם את הנושא בגישה מאוד ליברלית ופוליטית: זה נמצא תמיד בראש ובלב אך החיים צריכים להימשך. הדור השלישי שנולד בשנים האחרונות לא היה יכול להשפיע על המצב שהוא נולד לתוכו. החובה היחידה היא ללמוד את הנושא, לדעת, להרגיש את האשמה – אך להמשיך הלאה.

לצערי, הקשר היומיומי שלי לאקטואליה הישראלית היא דרך אתרי האינטרנט והרדיו. מאוד חסרה לי ההוויה היומיומית של הלך הרוחות בתל אביב אך זה משהו שויתרתי עליו בדרכי לחלום אישי, לשחק ברמה הגבוהה בעולם. במקורות המדיה לא מכינים אותך מראש ליום השואה. נודע לי לראשונה בבוקר ערב יום השואה שהוא אכן מתקיים היום כשהכתבות הראשונות על גיבורי יום השואה החלו לצוץ באתרי החדשות. באופן סימבולי ביותר, ערב יום השואה חפף לאחד ממשחקי העונה בליגה. בוקר המשחק, נודע לי על קונפליקט רציני ביותר.

בישראל מאוד קל לשמור על יום הקודש הזה מכיוון שמלכתחילה לא נקבעים משחקים. בגרמניה, מתעלמים. כעת עמדתי בפני שתי אופציות, לוותר על המשחק או לשחק. המשמעות של האפשרות הראשונה

היא להיכנע לחוסר האכפתיות של הגרמנים ליום קדוש כזה. לעודד את ההתעלמות.

המשמעות של השנייה היא לאמור אמירה. אמירה שהעם היהודי חזק, ולהביע נצחון קטן. כי 70 שנה אחרי, זהו נצחון לעם היהודי. לשחק על אדמת גרמניה, בליגה הגרמנית, במשחק דרבי עם קהל של 2500 צופים. לנצח את המשחק. להיות המבקיע המצטיין על המגרש. ש-2,500 יצעקו את השם שלי שמונה פעמים לאחר כל שער – זהו הנצחון הקטן והאישי שלי והינצחון של עם ישראל. על אדמת גרמניה. ניצחון.

בעזרת הספורט ניתן להביע אמירות שונות בתחומים רבים. הרבה זמן לא הרגשתי כל כך נכון לעשות את מה שאני עושה הכי טוב, איפה שאני נהנה לשחק ולעבוד, ובעזרתו לחזק את עם ישראל. האמירה שלי אתמול נאמרה דרך הספורט.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים