ניחוח אישה: קטאר פורצת גבולות
תשכחו את כל מה שידעתם על מדינות ערב השמרניות: בקטאר החליטו להשתמש בשיתוף נשים באירועי ספורט כאמצעי לקידום מועמדותם לאירוח המשחקים האולימפיים ב.2020- בערב הסעודית השכנה מביטים בדאגה וחוששים שהשינוי אצלם הוא עניין של זמן
בעבר שתי המדינות הללו וגם ברוניי שלחו לאולימפיאדות ספורטאים גברים בלבד, אולם לאחר קריאות מצד ארגונים מובילים לזכויות אדם, הוועד האולימפי הבינלאומי ביקש משלוש המדינות לכלול לפחות ספורטאית אחת במשלחות הרשמיות.
נשיא הוועד האולימפי הסעודי, הנסיך נוואף בין פייסל, בן משפחת המלוכה ושר הספורט, אמר מיד שהוא "לא מסכים" לשלוח ספורטאיות מסעודיה למשחקים האולימפיים בלונדון. פקידים רשמיים בקטאר, לעומת זאת, עושים כל שביכולתם לביטול אפליית הנשים בספורט.
"קטאר מציגה מקבילה מעניינת למה שקורה בערב הסעודית," מסביר כריסטופר דווידסון, מומחה למזרח התיכון. "לאט לאט קטאר מציבה את עצמה כישות שונה מסעודיה, וזה משחק קצת מסוכן כי סעודיה נמצאת ממש מעבר לדלת. נושא הספורטאיות הוא עוד הזדמנות לקטאר להתרחק מהחברה ומהתרבות הפוליטית בסעודיה."
המדינה הזעירה במפרץ משתמשת בסוגיית השתתפות נשים באירועי ספורט כאמצעי לקידום מועמדותה לארח את המשחקים האולימפיים בשנת .2020
"לאירוח המשחקים בדוחא יהיו השלכות עצומות וחיוביות באזור שבו השגת שוויון בין המינים היא עדיין משימה קשה," נאמר בהצעה הרשמית של קטאר שהוגשה בפברואר לארח את האולימפיאדה. "הסרת מחסומים ויצירת הזדמנויות חדשות לנשים הן דברים שסוללים דרך להשגת שוויון גם באספקטים אחרים של החיים. האולימפיאדה בדוחא בשנת 2020 תטפח, תקדם ותאיץ את הנושא הזה."
זהו ניסיונה השני של המדינה העשירה בנפט לארח את האולימפיאדה, אחרי שנכשלה במטרה לארח את המשחקים ב.2016- בינתיים קטאר משקיעה בתוכניות לחינוך גופני לבנות בבתי ספר רבים במדינה והיא מספקת מלגות לספורטאיות מבטיחות כדי שיתאמנו באירופה ובארצות הברית. הממשלה גם מתכוונת להקים מרכז אימונים מתקדם לספורטאיות בדוחא.
הוועד האולימפי הבינלאומי יכריז בחודש הבא על המועמדות הסופיות לאירוח אולימפיאדת .2020 דווידסון אמנם לא מאמין שלקטאר סיכויים גדולים לזכות באירוח, אבל הגשת ההצעה לארח מאפשרת לה להמשיך למצב את עצמה על הבמה הבינלאומית. "אני סבור שההצעה של קטאר היא קודם כול
הוועד האולימפי הבינלאומי כבר העניק אישורים מיוחדים לשלוש ספורטאיות מקטאר להשתתף באולימפיאדה השנה, גם אם לא יעמדו בסטנדרטים הבינלאומיים. כך יזכו להשתתף באירוע היוקרתי השחיינית נאדה ארקג'י, הקלעית בחיה אל חאמד והאצנית נור אל מלכי.
שלוש אלה יצטרפו לספורטאיות מהשכנות כווית, בחריין ואיחוד האמירויות, שכבר שלחו נציגות לאולימפיאדות קודמות. בניגוד לעמדת ערב הסעודית, מדינות המפרץ האלה מובילות את המאמץ במזרח התיכון לעודד השתתפות נשים באירועי ספורט.
בחודש פברואר השתתפו נציגות מ11- מדינות באזור בטורניר הראשון לספורט נשים שהתקיים באיחוד האמירויות. "לא ידענו שהטורניר הזה היה חלום של נשים ערביות רבות," אומרת נורה נומאן, נשיאת ארגון הגג של מועדוני ספורט נשים באיחוד האמירויות.
בעקבות הצלחת האירוע אומרת אל נומאן שהטורניר ייערך פעם בשנתיים ויכלול חמישה ענפי ספורט - כדורסל, כדורעף, אתלטיקה, קליעה למטרה וטניס שולחן.
משחקי אסיה בשנת 2006 סיפקו את ההזדמנות האמיתית הראשונה לנשות המפרץ להשתתף באירוע ספורט גדול, ומאז מספר הספורטאיות המשתתפות בתחרויות עלה. במקביל נרשמה השתתפות נאה במשחקי ערב בדוחא בדצמבר האחרון.
אלא שהאירועים הגדולים האלה עלולים לעתים להאפיל על המכשולים האישיים שניצבים בפני כל ספורטאית. פעמים רבות הן זוכות ליותר תמיכה מהממשלה שלהן מאשר ממשפחותיהן השמרניות ומהחברה בכלל.
"אפילו בקרב הגברים תרבות הספורט היא עדיין לא עניין מושרש," אומרת לולווה אל איוב, סייפת מכווית, "אבל אין זה אומר שהנשים צריכות לשבת ולהמתין לגברים. זה רק אומר שהחברה זקוקה ליותר בגרות בנושא הזה. החברה בכללותה זקוקה ליותר זמן כדי לקבל את התפקיד של הספורט בחיי בנותיה כמשהו שהוא יותר מתחביב או סתם בזבוז זמן."
כאשר לולווה ואחותה בלסם החלו להתאמן בסיף בשנת ,1975 הן לא יכלו להעלות בדעתן לאן זה ייקח אותן. מאז לולווה כבר זכתה במדליית ארד בגביע העולם בסיף, ובלסם חזרה עם מדליית כסף ממשחקי אסיה.
שתי האחיות ארגנו את תחרות הסיף הראשונה לחובבות בכווית, והן גם מאמנות ומדריכות נערות וילדות כדי שילכו בעקבותיהן.
"כשהתחלתי לשחק כדורסל בגיל צעיר לא נתקלתי בבעיות מיוחדות," מספרת דנה דדארי, סטודנטית בשלוחה לשירות חוץ של אוניברסיטת ג'ורג'טאון בקטאר, "אולם זה נעשה קשה יותר בתיכון, כאשר בית הספר לא אישר לנבחרת הבנות בכדורסל לצאת לחו"ל כדי להשתתף בטורנירים 'מסיבות דתיות.' גם כמה מבני משפחתי התנגדו לעיסוק שלי בכדורסל כי הם סברו שזה לא יסייע לי באופן ישיר בתחום האקדמי."
המאבק של דדארי משקף קונפליקט גדול יותר שפקידים רשמיים בקטאר מנסים להצניע. "דבר אחד שחסר בכל הדיווחים על קטאר זה המאבק הפנימי במדינה, לדוגמה על שתיית אלכוהול ונושאים אחרים," אומר דווידסון. "האיסור החלקי על צריכת אלכוהול שהוטל באחרונה איננו סימן מבשר טובות, אם אתה הולך לארח את גביע העולם ב.2022-
וזה גם לא טוב לתיירות בטווח הקצר. כך שמפעם לפעם אנו מקבלים רמזים לנסיונותיו של האמיר למצוא את האיזון בין הכוחות השונים במדינתו, אבל אני סבור שהשמרנים בקטאר אינם קיצוניים כמו עמיתיהם בערב הסעודית. הם פשוט אזרחי קטאר שלא רוצים שהמדינה שלהם תגמור כמו דובאי."
וכאשר קטאר ושכנות נוספות דוחפות לשינוי בתחום, זה רק עניין של זמן עד שגם סעודיה תסכים להשתתפות נשים באירועי ספורט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם