כללי השוק: עתיד אפור צפוי למכבי ת"א
תחזית לקרבות העלייה בלאומית: אם יש מוכרים, תמיד יהיו קונים. תחזית לצהובים: הכסף שוב יישפך כמים על קבוצה יבשושית. לקח למילאן: לא מעבירים את הכוכב ליריבה הגדולה שלך
למרות הכסף הגדול שמיטש גולדהאר שפך, או יותר נכון בזבז, ומדויק יותר השליך, על מכבי ת"א, עושה רושם שאין שום בשורה לאוהדיה לעונה הבאה. מה שהיה הוא מה שהווה ולכן גם מה שיהיה. במונחי כדורגל מקצועני רציני, העונה הבאה כבר החלה לפני חודשיים. בוודאי עבור קבוצה חסרת בעיות תקציביות, שבעל הבית שלה מתנהל כאוליגרך רוסי שלא עושה חשבון.
הכישלון הקולוסאלי העונה הוא לא רק מקצועי אלא גם מנהלתי, וכך הם פני הדברים
בינתיים אין חיזוק, אין מאמן ובעיקר אין שקיפות. מועדון הכדורגל מספר אחת בישראל מרדים את מאות אלפי אוהדיו. אין הודעות מסודרות לתקשורת ואין קשר עם מועדוני
האגדות על כך שינצל את שמו כדי להביא למכבי שחקנים רק כי הוא הבן של יוהאן, מתגלות גם כבלוף אחד גדול. אין כדורגלן בעולם שיגיע לישראל בגלל יורדי קרויף. כל מי שיחתום במכבי יעשה זאת אך ורק בגלל כסף. ולהחתים שחקנים במכבי, בכסף הגדול של גולדהאר, יכול גם האפסנאי של המועדון. החוכמה היתה לבצע מהפכה ניהולית במכבי. להחזיר את המכביזם. את הווינריות. את רוח המועדון. מזה אין לנו שום דבר.
מרבים לדבר אצלנו על חשיבותם של אוהדי בית"ר ירושלים לכדורגל הישראלי. על הצבע והפולקלור שלהם. וזה נכון מאוד. אבל תארו לעצמכם גם את מכבי ת"א בעונה של ריצה לאליפות, מלווה בכדורגל הקלאסי של הפסים הקצרים שהוציאו משלוותם ומדעתם קבוצות יריבות. בלומפילד יהיה קטן על אוהדי מכבי. עכשיו נותרנו עם הספק, אם קרויף מבין לאן הגיע. מגולדהאר כבר מזמן היאוש גבר.
מינוי מאמן למכבי אמור להסתיים בימים הקרובים. שני המועמדים העיקריים הם מאמן הנוער של ברצלונה אוסקר גרסיה, ורן בן שמעון. אינני מזלזל בגרסיה. בכל זאת, הוא מגיע ממועדון ענק ומאסכולת כדורגל מרתקת במיוחד ובעברו גם קריירת אימון קצרה, ולא מזהירה במיוחד, באלבסטה, ולנסיה ואספניול.
חובה להודות שיש משהו מרתק באפשרות שגרסיה יאמן במכבי. גם מבחינת תשומת הלב העולמית. רק שיש כאן גם הימור לא קטן. מה לעשות, מהרבה בחינות ישראל היא מדינה מתקדמת. אתם יודעים, היי טק, חקלאות, פיזיקה, כימיה. יש לנו אפילו נובל בתורת המשחקים. אבל מה לעשות שבכל מה שקשור לתורת משחק הכדורגל אנחנו אפילו לא מדינת עולם שלישי וגם לא מדינה מתפתחת, אלא מדינה מפגרת ומקרטעת?
וחוץ מאשר לגולדהאר, למי מבין אוהדי מכבי יש זמן לעוד אקספרימנטים? עד מתי יכול אוהד מכבי לסבול אליפויות של מכבי חיפה, הפועל ת"א וק"ש? עד מתי הוא יחפש מסתור כאשר הפועל ת"א ומכבי חיפה מתמודדות בגמר הגביע, בני יהודה שוב באירופה ואיתו שוב מדברים על עוד שנה ועוד עונה שתהיה שנת המהפיכה, שתחזיר את מכבי שלהם למקום הטבעי כמועדון הכדורגל מספר אחת בישראל?
בן שמעון ימתין בימים הקרובים לקרויף. האבסורד הוא שההולנדי כלל לא מכיר את בן שמעון. אם הוא יחתים אותו, זה יהיה אך ורק בגלל האליפות וגם כי היו מי שלחשו על אוזנו. אם לא מכבי, לבן שמעון יש את אופציית הפועל ב"ש. שליחים כבר יצאו.
האתגר עצום. למרות שלב"ש קומץ אוהדים חשוך, ולך תדע מתי ינסה איזה חוליגן לתלוש לך אוזן. כמו כן צריך להמתין ולראות אם ב"ש תישאר, למרות שיש גם דיבור על חוזה ארוך טווח שכולל את חובת השיבה וזכות הבנייה לשנים הקרובות. אלונה ברקת די דלוקה על הרעיון, אם כי גם היא כוססת ציפורניים לקראת שבת.
סוף השבוע הקרוב אמור להיות חגם של הכדורגלנים והאוהדים בגין עוד עונה שהסתיימה. אבל במזרח התיכון הלבנטיני אנחנו חיים, ולכן זה אמור להיות גם סוף השבוע של אנשי ויצמן יער. לא רק המשחקים בליגת העל מחייבים תשומת לב מיוחדת ומוגברת. גם, ואולי בעיקר, המשחקים בלאומית על העלייה.
מוטל'ה שפיגלר אמר אי שם בשנות ה-60 משפט עצוב שהפך קאלט, ובעוונותיו הרבים של הכדורגל הישראלי, נותר רלוונטי גם 50 שנה אחרי. וכה אמר השפיגלר: בכדורגל הישראלי, אם יש קונים יש מוכרים. אם יש מוכרים, תמיד יהיו קונים.
ההפגנות מול ביתו של אלי טביב יסתיימו באסון. זה ברור. זה מה שקומץ אוהדי הפועל ת"א כנראה רוצה. זו כבר לא דמוקרטיה, זו אנרכיה. כשאתה רואה תמונותיו של הפשיסט האדום ואיש הדמים, הרוצח צ'ה גווארה, על חולצות הקומץ, הדברים עוד יותר ברורים. הכתובת כבר מזמן לא רק על החולצות אלא על כל הקירות.
ימי המשתה על תבוסות ברצלונה עדיין לא הסתיימו. הם בעיצומם. לפתע פתאום אתה מגלה שאתה לא לבד. שיש עוד רבים וטובים, ובעיקר מבינים, שחושבים שברצלונה היא בסך הכל עוד קבוצת כדורגל. שנה טובה יותר ושנה טובה פחות.
אם לסכם את האושר הבלתי ניתן לתיאור על האליפות של ריאל, והעובדה שבאיירן וצ'לסי ישחקו בגמר הצ'מפיונס בעוד הקטאלונים מדושני העונג יסתפקו בצפייה בטלוויזיה בגמר הגדול הזה: לעולם לא אסלח לברצלונה על שהפכה אותי לאדיש יחסית לתוצאותיה של מנצ'סטר יונייטד. אבל אני מאמין שגם זה יעבור, ואחזור ללגלג על האוהדים הישראלים של שני המועדונים הללו במידה שווה. CITYFORZA.
הכל הלך ליובנטוס השנה. זה היה ברור. מהרגע שאדריאנו גליאני שחרר את אנדראה פירלו, הבנתי שזה אבוד. נכון, ניסינו. אבל זה לא היה כוחות. פירלו עשה את ההבדל. זה לא רק שהוא לא אצלך, אלא שאתה מעביר אותו ליריבה הגדולה והשנואה שלך. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין את חשיבותו של פירלו שכזה. סוג של מרצה לכדורגל במרכז המגרש.
זה גם המקום לפרגן ליובה בגדול על חזרתה לחיים. זה לא רק פירלו, אלא גם קונטה ומרקיזיו ומאטרי ופפה ודל פיירו שלמרות שהוכרז כי זו שנתו האחרונה, אין ספק שאניילי, הבוס הכל יכול, לא יעמוד מול דרישת אוהדי יובה להחתים את הנסיך לעונה נוספת לפחות.
והאיצטדיון המדהים. ה"יובנטוס סטדיום", שנבנה על חורבות הדלה אלפי. גם לו חלק חשוב בהתעוררות. וכאשר יובה פורחת, אתם לא תאמינו מה קורה לאורך המגף. מקומו בצפון ועד קטאניה ופלרמו בסיציליה, דרך הקנטונים של לומברדיה, טוסקנה, אומבריה ופוליה. דגלי יובה מונפים שוב בגאווה בחלונות ובמרפסות.
כן, יש ערים ברחבי איטליה בהן ליובה יש יותר אוהדים מאשר לקבוצה המקומית, גם אם היא בליגה הראשונה. אלה היו אוהדים רדומים שחיכו להזדמנות שלהם. שנים הם הסתתרו בבתיהם בעיקר בגלל הקאלצ'יופולי. השבוע הם יצאו ממקומות המסתור וסיפקו תזכורת מה ומי זו יובה באיטליה, ובעיקר על מספר האוהדים הבלתי נגמר של הגברת הזקנה שהחזירה את עלומיה.
מסקנה: מילאן גדולה על מסימיליאנו אלגרי. כשילד בן 36 כמו אנדראה סטרמאצ'וני עושה לך בית ספר בדרבי, כאשר לך נותרו סיכויים לאליפות ואינטר גמרה את העונה, אין ברירה. צריך להגיד יפה תודה ולהיפרד. תתפלאו, אחרי לבטים רבים הייתי מאשר לקוואליירה לפתוח במו"מ אפילו עם פפ גוואדיולה. הייתי סולח לפפ על הכל, רק כי מילאן מעל הכל.
ברגע האחרון: שרת הספורט והתרבות, לימור לבנת, מינתה את הפרופסור ירון זליכה לעמוד בראש ועדה לבדיקת המבנה הניהולי של הכדורגל הישראלי. בוועדה יהיו חברים זאביק זלצר, יצחק שום, אלי דריקס ועוד כמה עורכי דין מהשורה הראשונה. כל הכבוד ואין ספק. האנשים ראויים. רק הוועדה היא שמיותרת.
אקו"ם