נחמדים: מכבי חיפה בצלמו של אלישע
מתחשבת, אדיבה ויודעת להפסיד בכבוד. הירוקים הפכו לצלם המאמן הצנוע, כשהפועל ת"א, לעומתם, הגיעה לר"ג כדי לנצח ולא כדי לשחק פייר-פליי. לקראת העונה הבאה כדאי לראובן עטר להביא איתו לקרית אליעזר גם רעב, תשוקה ועוד כמה מצרכים שבשבילם לא צריך סקאוט
אך דבר אחד מבדיל בכל זאת בין שתי הקבוצות, והוא טביעת האצבע. מכבי חיפה של אלישע היא קבוצה שמזכירה מאוד את האופי של המאמן שלה, בדומה לאופן שבו כלבים נראים פתאום דומים לבעלים שלהם. מכבי חיפה מודל 2012 היא קבוצה נחמדה, אדיבה, מתחשבת. ובעיקר יודעת להפסיד בכבוד.
בפעם השלישית ברציפות: גביע אדום
אין גבול לסבל של מכבי חיפה
אביעד פוהורילס חושב שטביב הוא חוצן תלוש
הפועל ת"א, לעומתה, לא נחמדה בכלל. אין סיכוי שהיית רוצה לפגוש את טועמה או איגייבור בסמטה אפלה. בטח לא כשהמגן הימני שלך שוכב פצוע ברחבה. הפועל ת"א לא הגיעה לאיצטדיון ר"ג כדי לשחק פייר-פליי. היא באה כדי לנצח. זו השורה התחתונה, וזו גם הסיבה לכך שהגביע יישאר בארון שלה לצמיתות, ומכבי חיפה - כמו תמיד - תחכה לשנה הבאה.
חיפה שאלישע לוי עוזב היא קבוצה עם בעיות מקצועיות לא מעטות. שני הבלמים הם בעצם אחד (צוצאליץ'), המגן השמאלי לא בנוי פיזית לתפקיד, הקישור האחורי רך ועדין,
אבל יותר מהבעיות המקצועיות שמקבל ראובן עטר בירושה, הכישלון הגדול הוא בעיקר מנטלי. ההתרסקות מול בני יהודה בבלומפילד לפני שנתיים, חוסר היכולת להבקיע ולו שער אחד בשישה משחקי ליגת האלופות, ההדחה מול גנק בפנדלים ושלושה הפסדים בגמר גביע בארבע שנים - כל אלה מעידים על כך שמשהו בביטחון ובהערכה העצמית של הירוקים נפגם ובגדול.
וכך, בדיוק שנתיים לאחר היום בו הרוש הדף לרגליים של ורמוט, שוב מצא את עצמו אלישע לוי עובר אחד אחד ומרים את השחקנים השבורים מהדשא. מאוחר יותר, באולפן ערוץ הספורט, הוא לא יתייחס ולו במילה לשער השנוי במחלוקת מבחינה ספורטיבית שהובקע בתוספת הזמן.
אלישע לוי: "בנינו קבוצה לא מספיק טובה"
צודק אלישע. צריך לדעת להפסיד בכבוד ולא לחפש תירוצים עלובים להפסד. אבל תארו לעצמכם מה היה קורה אם הפועל ת"א של אלי גוטמן, למשל, היתה סופגת שער כזה. המאמן - היום כבר לאומי - לא היה נח עד שלכל ילד במדינה היה ברור שצריך לקחת לקבוצה היריבה את הגביע, או לפחות לערוך משחק חוזר. כי אלי גוטמן הוא מאמן שמגיע כדי לנצח. ולא כדי שיכתבו עליו למחרת מילים יפות בעיתון.
לא במכבי חיפה. שם המטרה לעולם אינה מקדשת את האמצעים. שם לא מגיעים לגמר גביע עם קילר אינסטינקט ורעב של קבוצה שלא זכתה להרים גביע במשך 14 שנה. שם נותנים להפועל ת"א להניע כדור בחופשיות, ומקבלים כרטיס צהוב אחד במשך כל המשחק. שם מרשה לעצמו המגן הימני לשכב ברחבה בדקה ה-92, כי הוא באמת חושב שהקבוצה שמולו תוציא את הכדור החוצה, 25 מטר מהשער. אמרנו, נחמדים.
הרבה עבודה, אם כן, ממתינה לרובן לקראת העונה הבאה בקרית אליעזר. אבל לצד רשימת הקניות שכנראה עומדת להיות מכובדת למדי, כדאי לו להוסיף כמה מצרכים שבשבילם לא צריך סקאוט. רעב, תשוקה, חדוות משחק, תאווה לניצחון. בלי כל אלה - יהיו שחקני הרכש אשר יהיו - מכבי חיפה תמשיך להגיע למרחק של שני סנטימטר מהבאר, ושוב, כמו תמיד, לחכות לשנה הבאה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם