איבוד כדור: כשהכדורסל כולו מפסיד
הגיע הזמן שהכדורסל יחזור להיות המשחק שכולנו מכירים מהשכונה, לא ערימת מונחים לפרופסורים בלבד. עפר שלח, לתשומת לבך

עוד על הפיינל פור
עפר שלח על עייפות הפיינל פור
יוגב אוחיון נבחר לשחקן העונה
טפירו: מרוב זרים אני לא זוכר שמות
זאת היתה תוכנית הפעולה של כל העפר שלחים והאלי סהרים. היא הצליחה. הכדורסל כבר מזמן אינו נגיש לציבור הרחב, אלא רק לאלו המדברים בצורה שוטפת בשפת הפיקנ'רול והמאצ'-אפ זון.
כבר אי אפשר לצפות בעשרה שחקנים או שחקניות המנסים להכניס את הכדור הכתום לסל סתם כך. מאחורי זה, כך לפחות דואגים להבהיר לנו בכל שידור וכתבה, יש תורה שלמה של שיטות משחק, ניתוחי סטטיסטיקה ברמה של חמש יחידות מתמטיקה ושלל מושגים באנגלית מעוברתת ושבורה.
שלא תבינו אותי לא נכון, אין פה ניסיון להתכחש למורכבות של המשחק. חלק מיופיו של הכדורסל הוא המורכבות שלו, היכולת של המאמנים להשפיע על המשחק כמעט בכל רגע עם שינוי קטן בהגנה או תרגיל חדש בהתקפה. אני גם מוריד את הכובע בפני סם פרסטי, הג'נרל מנג'ר של אוקלהומה סיטי, שהתבסס על ניתוחי סטטיסטיקה מתקדמים בדרך לבניית הקבוצה המדהימה של הת'נדר.
אבל מה

קחו לדוגמה את הכדורגל. נכון שמדובר במשחק פשוט יותר, אבל השדרנים והפרשנים השונים דואגים שיישאר כך. לא מעמיסים עלינו יותר מדי מושגים מעולם המשמש כגן סגור למי שלא גדל בתוך הענף. מקסימום יזרקו לכם איזו "סגירה אלכסונית" פה ו"קשר 50-50" מדי פעם.
בואו נרגיע עם כל הממבו-ג'מבו המסובך הזה, לפני שצפייה בשידור תצריך שיעור מקדים על הלפטופ של דן שמיר.