די: לקראת סיום ליגת לוטו העונה
האירוע שיכריע את האליפות יהווה הזדמנות להודות למאיר טפירו, ולהודות לאל על סיום פסטיבלאט והפיינל-פור
הפיינל פור הוא לא פשע מלחמה. דייויד בלאט צילום: דני מרון
דייויד בלאט הצטיין העונה כמאמן. במקביל, הצטיין גם כמי שתלונתו אומנותו - רק על הליגה הישראלית, כמובן. האדריאטית הרי "הצילה את מכבי," והבוס שירד עליו בעיתון הוא בכלל "חבר, ואני אוהב אותו."
בימים האחרונים הצטרפו שחקניו למקהלה: אליהו, אוחיון, ואפילו דייויד בלו, שקונן שהזרים של מכבי לא מקבלים כבוד. כך הפכה השיטה המועדפת להכריע אליפות, עניין אסתטי שכל דעה בו לגיטימית (אני מעדיף סדרות, אבל זוכר היטב למה התחיל הפיינל-פור) לדיון ברמה של האשמות בפשע מלחמה.
ותיקי מכבי נזכרים: "היו תקופות שהפועל ניצחה. קורה"
וחבל, כי היה כיף שלשום, וצריך להיות כיף הערב. כן, מכבי אמורה לנצח בהפרש גדול. ראוי להזכיר, שבעונות שבהן מכבי היתה טובה היא ניצחה בקלות גם בפיינל פור.
כשהפסידה, היתה לה יריבה עדיפה (חולון, שניצחה באותה עונה את מכבי בשלושה מארבעה מפגשים,( או שהגיעה לסיום מפורקת וכמעט הפסידה בסידרה לבני השרון, מקום .8 יהיה אולם מלא, האלופה תשמח בחלקה, ולכולנו תהיה הזדמנות להגיד תודה, גם אם לא שלום, לאיש כובש הלב ביותר שידע הענף ב15-
השנים האחרונות.
מאיר טפירו עשה משהו נדיר במקומותינו: הוא צמח לנגד עינינו כשחקן ואדם, החזיק את נבחרת ישראל על הכתפיים כמעט עשור, לא הרכין ראש גם כשהפסיד, היה גבר גם כשבכה.
למעמד השיא הערב הוא מגיע עם המאמן הראוי: "לייפר" של כדורסל, עכבר ליגה שגם אם ידהים הערב, לא יקראו לו למכבי. אם בלאט, אליהו ואוחיון עוד זוכרים מאיפה באו, ולא רק איפה הם היום, הם יכבדו אותם ואותנו לא רק במה שיעשו על המגרש, אלא גם במה שיגידו אחר כך.
דני קליין נוטה לא להמשיך בירושלים
מאיר טפירו בודק את הצלחת. סביר להניח שלא יניף אותה
צילום: דני מרון
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם