מה אתה שח: מיליון דולר גלפנד
ניתוק מודע מרגשות, משטר אימונים יומיומי קשוח וצוות רפואי צמוד. כך עשה בוריס גלפנד את הדרך מראשון לציון לתואר סגן אלוף העולם בשחמט. כשהוא מעודד מגלי האהדה ששטפו אותו השבוע, הוא מבקש שתפנימו: שחמט זה כן מקצוע
כעבור ארבעה משחקי דו קרב "שוברי שוויון“ מותחים התברר: למרות התמיכה של האם, של המשפחה ושל מדינה שלמה שגילתה לפתע את ענף השחמט ואת נציגו הבכיר בישראל, בוריס גלפנד, הוא לא הצליח להכריע את אלוף העולם המכהן וישוואנתן אנאנד מהודו.
את ההתפרצויות הרגשיות אפשר בכל מקרה לשמור למגרשי הכדורגל או הכדורסל. גלפנד המנוצח לחץ את ידו של יריבו, העניק חתימות למעריצים שהמתינו לו, ובפנים חתומות התפנה לנתח בקור רוח את שעבר עליו. "זו הייתה התמודדות שקולה ואף היה לי יתרון במהלכה. בעייתי הגדולה במשחק הייתה שחלוקת הזמנים לא הייתה נכונה.“
זכית השבוע לתמיכה אדירה בארץ.
"תמיד נחמד לקבל תמיכה במדינה שלך, אבל מה שחשוב באמת הוא לשמר את המומנטום, ושמשחק השחמט ישוב ויתפוס מקום חשוב בחברה. הפופולריות של השחמט נמוכה מדי בישראל, למרות שיש לא מעט כוכבים.
"יש כאלה בחברה הטוענים כי שחמטאי אינו מקצוע וכי זהו בזבוז זמן, וכך איבדנו דור אחרי דור. ישנם מעט מדי מועדוני שחמט מקצועיים במדינה. אני מקווה שהמומנטום יישמר ושמאות אלפי ילדים ילמדו לשחק שחמט.“
איך אתה מרגיש אחרי הקרב הארוך?
"הרגשות אינם הדבר הכי חשוב בחיים. זה היה דו קרב נהדר, ואיני מבין את העיסוק ברגשות. בציבור מדברים יותר מדי על רגשות. הדו קרב היה מעניין, רגשות אינם דבר מעניין. היו משחקים נהדרים, האתגר היה ענק וזה מה שמעניין.“
ובכל זאת?
"אני חושב שזה החודש הכי נהדר בחיים שלי ואני מרוצה מאוד. מה יכול להיות יותר מעניין מאשר לשחק על תואר אלוף העולם.“?
"בוריס גלפנד הוא לא השחמטאי המבריק בעולם,“ אמר השבוע הרב אמן הישראלי בשח, רם סופר. "הוא עובד קשה. אחד הפרשנים, שהוא סגן אלוף העולם לשעבר, סיפר שפעם היה צריך לשחק מול גלפנד והיו לו שלושה שבועות להתכונן. במהלך ההכנה אבד החשק אז הוא ישב במשך ימים מול הטלוויזיה עד שהרצון חזר. לגלפנד אין דבר כזה. הוא 365 יום בשנה משחק וחושב על שחמט.“
גם אם יעמוד מאחוריכם בתור בסופר, או יישב לידכם בספסל בגינה, ספק אם תזהו את גלפנד. ככה זה בספורט ששייך לזאבים בודדים, אנשים קרי רוח, אסטרטגים וטקטיקנים, ולא כוכבי אצטדיונים וקמפיין פרסומי של נייקי. יותר מעניין אותם לנצח מאשר מה יגידו עליהם מחר ברחוב.
"מה עושה פסנתרן גדול? קם בבוקר וניגש לפסנתר,“ מסביר זוהר אולפינר, יו“ר מועדון השחמט בראשון לציון לשעבר, שאימץ לביתו את גלפנד מאז שהוא עלה ארצה לפני 14 שנה. "בשביל בוריס שחמט הוא תמצית החיים. היה יושב לא פעם אצלנו בארוחת צהריים ופתאום היה בוהה עם פרצוף חולמני. הייתי שואל ’אז מה, בוריס, יש איזו עמדה חדשה בראש.‘? והוא היה ממלמל ’כן.“‘
גלפנד, ,43 יליד מינסק, תמיד נחשב לעילוי. בגיל 17 היה אלוף ברית המועצות לנוער, כעבור שנתיים זכה באליפות אירופה בגילים הצעירים. בגיל 24 כבר דורג במקום השלישי בעולם והיה גאווה להמוני שחמטאים יהודים, שבדיוק השתחררו מאימת מסך הברזל. "שחמט בברית המועצות היה אמצעי לברוח מאנטישמיות,“ אומר
"הנישה הטבעית ליהודים הייתה השח. אפשרות להרגיש חכם, חופשי וקצת פחות פגיע. הייתי אלוף בית הספר, העיר, אבל רק בכלא הבנתי למה אני צריך את זה. יש לך את כל הזמן שבעולם ואין לך מה לעשות חוץ מלסבול מקור ורעב ושחמט אתה משחק בראש. מנצח ובמשחק הבא אתה משפר את היריב ובמקום להיחלש אינטלקטואלית, כמו שהם רצו, אתה מתחזק. עולם השחמט הוא לא בריחה מהמציאות הוא שומר אותך במציאות.“
גלפנד הגיע לארץ ב.1998- "הוא הגיע בערך בערב חג העצמאות,“ נזכר משה שלו, יו“ר איגוד השחמט. "הלך וקנה דגלים בכסף של עולה חדש ותלה בבית. ציוני. אמר ’אני יהודי ורוצה לחיות בארץ ישראל.‘ יש לזה משמעויות מאוד חשובות. זה לא שחקן זר שגוזר קופון ומסתלק. יש פה בן אדם שהוא יותר צבר מהצברים.“ גלפנד היה בן 30 כשהגיע, ומבחינת שחמטאי זה כבר גיל מבוגר.
"היום המדורג ראשון בעולם על ידי התאחדות השחמט הבינלאומית הוא מגנוס קרלסן, הנורווגי. ילדון בן .21 "עם הווליומים האדירים של המידע אתה חייב לקלוט הרבה ולהיות מאוד יצירתי,“ מסביר שרנסקי. "בדיוק כמו באינטרנט ובפייסבוק, מי שבן 40 לא שולט כמו בחור צעיר. קספרוב היה אלוף עולם בן .22 גיל 43 היה מתאים לשחמטאים לפני מאה שנה. אז מי יודע, אולי בוריס נותן עכשיו תקווה לאנשים עם חוכמת חיים, בני ה60- ומעלה.“
אף אחד לא ציפה שגלפנד יגיע בשנת 2012 לקרב על התואר העולמי. "אם היית אומר את זה לפני שש שנים זה היה נשמע הזוי,“ צוחק סופר. "אבל ב2007- באליפות העולם במקסיקו סיטי, הוא סיים שני אחרי אנאנד ההודי. זו הייתה הפתעה ואני חושב שאחרי ההישג הוא הרגיש שהוא מסוגל.“
בזמן שלא ראו בו מועמד, גלפנד עבד קשה על מנת להדביק את הפער מהחבורה המובילה. מקום שני בטורניר אליפות העולם, כעבור שנתיים זכה בטורניר ונכנס ב2011- לתחרות המועמדים, שהעניקה למנצח הזדמנות לפגוש את אנאנד, אלוף העולם, בקרב על התואר היקר מכל.
בראיון לעיתון רוסי מוביל, פתח את לבו ואמר שבישראל כולם באים לברך אחרי ניצחונות, אבל כשהזיקוקים מתפזרים הם נעלמים כאילו בלעה אותם האדמה. שחמטאי נשאר בלי תמיכה, בלי כסף ורק עם מחמאות. "אחרי ששמעתי את המשפט הזה החלטתי שאני הולך להיות יו“ר האיגוד,“ מספר משה שלו, שהוא גם איש עסקים מצליח. "בוריס אמר שאף אחד לא עזר וזה בגלל שלא הבינו את גודל ההישג שלו. אמרתי שצריך לעטוף אותו בכל טוב. אם אין כסף אז שכל אחד מאיתנו ייתן אפילו 50 שקל כדי לסייע.“
שלו לקח את הקרב על התואר העולמי כפרויקט לא רק של גלפנד, אלא כמקפצה לענף שנשכח מאחור. תקלטו לבד את הממדים: תקציב האיגוד על כל פעיליו הוא 2.25 מיליון שקל בשנה כשעלות שכרו של רוברטו קולאוטי, חלוץ קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב, היא יותר מחמישה מיליון שקל בעונה.
מכבי, אגב, לא זכתה השנה לא באליפות ישראל וגם לא בגביע. "היה חשוב לנו להציג אותו כמו כל כדורגלן או טניסאי בכיר,“ מספר שלו. "השקענו הרבה. חטפתי ביקורות באיגוד שאני מבזבז כסף, אבל אמרתי ’לא תהיה לנו עוד פעם אליפות עולם. זה עניין של פעם בחמישים, מאה שנה.“‘
גלפנד נכנס למוד של תחרות. הקיף את עצמו בחבורה של שבעה אנשי צוות, שחמטאים ותיקים, שהולכים איתו כבר שנים. "זה כמו שבונים מטוס,“ הסביר שלו. "כל איש צוות מקבל חלק קטן מהפרויקט. עוקבים אחרי היריב, מנתחים כל פעולה, בסוף יושבים ומראים לשחמטאי שבפתיחה הזו והזו יש השערה שאנאנד ישחק בצורה ההיא. מאבק מוחות וגם שיעורי בית.“
לגלפנד היה בשנה האחרונה סדר יום קבוע. השכמה מוקדמת להליכה ספורטיבית, אחר כך ישב לבד ותרגל שחמט, ואז ארוחת צהריים ואחריה עבודה משותפת עם מאמניו לתוך הלילה. 12-10 שעות ביום. הקפדנות והלחץ הגיעו לשיא בתחרות. "אין ספק שלהיות חודש ימים במשטר ’טוטליטרי‘ במרכאות, משטר ספורטיבי קפדני שכל כולו מרוכז במשחק, אינו עניין של מה בכך. יש לבוריס רופא צמוד, גם לרפואה אלטרנטיבית וסינית. הוא שומר על כושר ועובד איתם יחד. זה נותן את התוצאה שאנחנו רואים היום,“ אומר שלו.
לפני תחילת המשחקים מול אנאנד למומחים לא היה ספק מי ינצח בקרב. רק שגלפנד, המדורג 20 בעולם, למד את ההודי מכף רגל ועד ראש. שינן מהלכים, משחקים ומאמניו הכינו אותו לפתיחות מסחררות. מה שהיה אמור להיות מסע ניצחון של ההודי הפך לדו קרב עיקש.
"ראשי השחמט הישראלי החלו לפנטז שבעקבות גלפנד יחזרו ההמונים לשולחנות וילדים יבקשו להיות אלופי העולם הבאים. "זה ענף שמאוד קשה לשווק,“ מסביר אריק אלדר דובר האיגוד. "אבל בכל ספורט היה איזה כוכב שהעיר אותו. מוחמד עלי עשה את זה לאגרוף, מארק ספיץ לשחייה, פלה לכדורגל ובשחמט בובי פישר. אולי פה זה יהיה בוריס גלפנד.“
גם שלו ניצל את שיחות הברכה עם ראשי המדינה כדי לנסות לרתום אותם למאבקו להחייאת השח. "אמרתי לליברמן ולנשיא פרס שהם חסכו מאה מיליון דולר. למה? בוריס הביא עכשיו 300 עיתונאים מכל העולם ושום סוג של ספורט לא יביא לך את זה. אז לפחות תשקיעו קצת בחזרה. לא עשרה אחוזים, אבל חמישה כן.“
המקדש הוותיק של חובבי השח הוא "מועדון לסקר“ בתל אביב, ולא כדאי לכם לפנטז על כורסאות מעור ובני אצולה מעונבים. מועדון לסקר פועל מ.1936- ברחוב בן יהודה פינת מנדלי. "רשומים אצלנו ,40 באים אולי ,“20 דיווח אריה המזנונאי, שבדיוק סיים להכין מנת פסטה לפרופ‘ מיכה ברקול בן ה,76- שחבר במועדון כבר למעלה מ60- שנה. "בשנות השמונים היה מפוצץ. אהבו שח, לא כמו היום כשיש אינטרנט ואת כל הבעיות אתה מביא לשם. אז חיו כאן. היו באים בתשע בבוקר ועוזבים בחצות.“
ברקול טוען ששחמטאי כמו גלפנד עוד לא היה לנו. "אותי באופן אישי מאוד מותח הקרב,“ אמר לנו מנחם ארליך, שהצטרף לשיחה. "אני עוקב אחרי כל המשחק באינטרנט. זו ההזדמנות האחרונה של בוריס להיות אלוף עולם. הוא הגיע לטופ, זה לא משהו שיחזור.“
גלפנד הפסיד בסופו של דבר להודי ולקח הביתה פרס ניחומים בסך מיליון דולר. הוא הודה למעריצים בישראל על התמיכה וקיווה שהשחמט אכן יתעורר כאן לבוקר חדש. רק תלוי מה יקרה מחר. גלפנד לא טיפוס כמו הג‘ודוקה אריק זאבי, שניצל את ההצלחה הספורטיבית למסעות הסברה, או יעל ארד שהמדליה שלה מאולימפיאדת ברצלונה תלווה אותה כל חייה. מחר הוא שוב יישב ליד הלוח, לבד, במשך שעות וישבור את הראש איך יוצאים למהלך הבא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם