פרידה מופלאה: להתראות סלטיקס

זה הזמן לומר שלום לקבוצה שובת לב, שחידשה את פני המועדון הגאה ב‭NBA-‬ וגילמה ערכים נכונים. בגמר, ההיט כבר ימצאו יריבה רעננה יותר

עפר שלח | 11/6/2012 13:34

תגיות: N.B.A,בוסטון סלטיקס

השחקן שהכריע את סדרת הגמר הנפלאה במזרח התחיל את העונה במלחה, כמחליפו של יובל נעימי. אייברי בראדלי צמח העונה לגארד ההגנתי הטוב ביותר ב‭,NBA-‬ ונתן לרג'ון רונדו דקות

פול פירס ורונדו צילום: אי-פי

מנוחה חיוניות. בהיעדרו של בראדלי הפצוע, רונדו שיחק בסדרה 45 דקות למשחק בממוצע, ובסוף אפילו המנוע שלו נגמר.

בדקה ה‭30-‬ של המשחק השביעי היו לו 12 אסיסטים, ומשם עד לסיום הוסיף עוד שניים בלבד, כשהעוצמה של לברון והיד מבחוץ של בוש ובאטייה מכריעה את הסלטיקס למהלך של ‭6-20‬ להיט בשש הדקות האחרונות, בניצחון ‭.88-101‬

כמו במערב, בסוף הרגליים הצעירות והאתלטיות העדיפה הכריעו את הגמר - דבר שאפשר היה לצפות שיקרה בפלייאוף שבו שיחקו כל יומיים. אז הגיע כנראה זמן לומר שלום לקבוצה שובת לב, שבחמש השנים האחרונות חידשה את פניו של המועדון הכי גאה ב‭.NBA-‬ דאנקן, פארקר וג'ינובילי ישובו גם בעונה הבאה לנסות בסןאנטוניו; הסלטיקס של גארנט-אלן-פירס כנראה לא.

הם חברו יחד שלוש שנים לפני לברון-ווייד-בוש, אבל התגובה לחבירה שלהם היתה שונה בתכלית. קודם כל, הגיע להם: גארנט עמל 12 שנה במינסוטה, אלן היה קבור במילווקי ובסיאטל, פירס עמס על כתפיו את הסלטיקס בשנים האפורות. כל אחד מהם שילם את דמי החבר במועדון "השחקנים הגדולים שאין להם סיכוי לזכות באליפות" במלואם.

שנית, המנהיג שלהם גילם בגופו את הערכים שכל אוהד רוצה לראות. "אני מתערב איתך‭,"‬ אמר קיון דולינג לכתבת "יאהו‭,"‬ "ש‭98-‬

אחוז מהשחקנים ששיחקו אי פעם עם קווין גארנט יגידו לך שהוא החבר לקבוצה האהוב עליהם‭."‬

הרוח של הסלטיקס האלה לא היתה השואו-אוף של מופע ההגעה של לברון ובוש למיאמי, ולא ההצגה הנרקיסיסטית של "ההחלטה" של לברון. היא היתה הלחימה הבלתי מתפשרת של גארנט, המקצוענות האובססיבית של אלן, יכולת ההתעלות של פירס. משמח לדעת שלכל אחד מהם יש טבעת אליפות, עוד הופעה בגמר, ומופע הפרידה המופלא שלהם בפלייאוף ‭.2012‬

חבר טוב, קווין גארנט רויטרס

ושלישית, החבורה הזו ידעה לשלב, באופן שונה מאוד ממה שקורה במיאמי, בין החשיבות שלה על המגרש לבין החיבור שלה עם המאמן. מאמנים ב‭NBA-‬ נבחנים בראש ובראשונה ביכולת שלהם להניע שחקנים, ודוק ריברס יצר בחמש השנים האלה ברית מרשימה עם הכוכבים שלו.

בפלייאוף הזה ריברס היה טוב יותר מכל המאמנים שפגש בדרך. הוא והרביעייה הגדולה שלו נראו כמו חבורת לוחמים שאף פעם לא הפסידו, גם כשהמשחק נגמר ועל הלוח היתה תוצאה אחרת.

לברון ג'יימס מחק בסדרה הרבה מהסטיגמות שלא נכונות לגביו. אבל כשהוא וההיט מסתכלים קדימה לגמר, עומדת שם תמונה שנראית מוכרת: שלושה כוכבים מחוברים, שהמוביל ביניהם הוא שחקן קבוצתי מושלם, ויש ביניהם לבין המאמן שלהם כבוד ואמון. אה, כן, והם צעירים ביותר מעשר שנים מהשלישייה של בוסטון. נגד אוקלהומה סיטי, אי אפשר יהיה להחליף מהלומות בידיעה שהיריב ייפול ראשון.