דבר עם הסוכן שלי: הכסף מושל בספורט
פעם מעבר שחקנים לאירופה היה על בסיס מקצועי נטו. היום מספיקה הצעה לשדרוג השכר כדי שטאלנטים כמו יוגב אוחיון יפזלו לעבר קבוצות שנויות במחלוקת. עמיחי זבולוני מציע לכולנו לחזור לשורשים

יוגב אוחיון. באמת רק הכסף מדבר? צילום: דני מרון
בקיץ שעבר הציג לראווה סוכנו של ג'רמי פארגו את השיטה, והשנה עשו זאת גם סוכניו של הנדריקס, לנגפורד ועכשיו גם של יוגב אוחיון.
זה מתחיל בדרך כלל ביריית פתיחה מסתורית ובומבסטית: "קבוצה רוסית מוכנה לשלם 1.5 דולר על יוגב". הדמיון ניצת מיד – "צסק"א? חימקי? וואו". לאחר מכן מגיעות ידיעות קטנות, "מלאגה מוכנה לשלם 800 אלף דולר", "קבוצה איטלקית מתעניינת בשחקן" ואז מפגיזים עם עוד כותרת רצינית: "פנאתינייקוס רוצה את אוחיון" הפעם בלי סכום, הרי זו פאו.
נראה כי כל סוכן שיש לו קשרים בחינמון יווני או במקומון רוסי יכול להכניס ידיעה על התעניינות של קבוצת פאר בשחקן ולהעלות את ערכו. מעידן של מו"מ בין סוכן לקבוצה עברנו לעידן של מו"מ חד צדדי ונראה כי הביטוי "דבר עם הסוכן שלי" מעולם לא היה מביך ומיותר יותר.
הנושא בעייתי לא רק בהיבט של ניהול מו"מ הוגן ואמין, אלא גם בהיבט של "תרבות הספורט לאן". אם בעבר שחקן כדורסל היה סמל ומודל לחיקוי, כיום שחקני כדורסל הופכים לטייקונים בעלי שיקולים כלכליים צרים ולכן לא פלא שטרנד הסוכנים החדש מזכיר "הרצת מניות" מעולם הבורסה.
לברון ודוראנט כמשל
לא צריך ללכת רחוק כדי לראות כמה השתנינו. כשעודד קטש עזב את מכבי לפנאתינייקוס הוא עשה זאת כאשר מכבי היתה קבוצה אירופית בינונית והוא עבר לקבוצה בטופ האירופי בתוספת שדרוג בשכרו. כיום, כסף הוא חזות הכול ושחקן כמו יוגב אוחיון, שרשם עונה מוצלחת בטופ האירופי, מוכן לוותר על ההתקדמות המקצועית ולעבור לקבוצה כמו לוקומטיב קובאן תמורת הצעה כספית נדיבה.
כדאי לנו להסתכל מעבר לים אל ליגת הכדורסל הטובה בעולם כדי להבין שספורט זה הרבה יותר מכסף. קחו למשל את סדרת הגמר בין שני המגה סטארים הגדולים לברון ג'יימס וקווין דוראנט. לא קשה לראות את מי התקשורת האמריקאית
מעדיפה, את זה שהודיע על מעברו למיאמי במופע תקשורתי פומפוזי ומגוחך או את זה שהודיע בצניעות בטוויטר שהוא מאריך את חוזהו באוקלהומה לעוד שנים רבות.
הגיע הזמן שהספורט שלנו יחזור לשורשים לזמנים בהם שחקני כדורסל היו סמלים ומודל לחיקוי ולא מכונות כסף משומנות ולתקופה בה סוכני השחקנים והקבוצות מנהלים מו"מ אמין ואובייקטיבי על עתידו של שחקן. לטווח הקרוב זה יהיה פחות משתלם כלכלית לספורטאים, אולם בטווח הארוך זה יחזיר את עולם הספורט לימים היפים שלו בהם שחקני כדורסל היו סמלים וכל חובב ספורט ידע שספורט שזה דרך חיים ואהבה אמיתית ולא רק ביזנס.
הכותב הוא יועץ תקשורת במשרד הייעוץ התקשורתי והאסטרטגיה "בן חורין אלכסנדרוביץ"