רק אנושיים: פורטוגל חייבת להאמין
השיטה של ספרד דומה לעינוי שהמטאדור מעביר את הפר. כל מה שהפורטוגלים צריכים הוא לא לאפשר להצקות הקטנות לטמטם את דעתם. את השאר כבר יעשו כריסטיאנו רונאלדו ונאני

לפיכך, המליצה ד"ר קסאינו כי רופאים יוותרו על כפפות הלטקס המפודרות בשעה שהם פולשים למקום בו השמש אינה זורחת לעולם או לחלופין יחתכו את האצבע המורה מהכפפה, ההיא שאמורה לחדור ולהעניק לפציינט חוויה טראומטית שרק טלפלא חש כל השנים.
דומני שאין מי שיחלוק כי המחקר החשוב על תוצאותיו והמלצותיו מהווה שיא חדש בהגדרה של אינטימיות בין רופא לפציינט. ולעניינו, כשם שעל רופאים להסיר לעתים את כפפותיהם כדי לבדוק פוליפים, גם פרשנים למיניהם נאלצים לצלול לחרא בעיניים פתוחות ובלי כפפות. ואני מתכוון כמובן ליכולת של נבחרת אנגליה.
כמו רבים מחובבי הכדורגל מישראל, גם הח"מ סובל מתסמונת אהבה-שנאה סאדו מזוכיסטית לאנגליה ונבחרתה. מורשת מימי המנדט, המחתרות והאימפריה שפעם השמש לא שקעה בה לעולם. צפיתי במשחק נגד איטליה, הצדעתי למפגן ההגנה ההירואי של טרי ולסקוט, והתביישתי מול הבונקר חסר החן של הנבחרת האנגלית, שמהדקה השלושים חיכתה לפנדלים במין ייאוש מטופש שהרי אנגלים ופנדלים ממילא נועדו לכישלון.
יש פער אדיר בין הליגה האנגלית - הליגה המרתקת, הסוחפת והמרגשת בעולם - לבין נבחרת שהתקשתה לייצר מהלכי כדורגל סבירים מול יריבה בינונית כמו איטליה. והתירוץ של הזרים נראה
היתה סמליות בבעיטת הפנדל של אשלי קול. הפרצוף שלו לפני הבעיטה שידר מצוקה קשה. אסור היה לו לבעוט. קול, עוד יחסית מהשחקנים הסבירים במשחק, עשה במכנסיים והפך לגיבור טרגי נוסף בשלשול הבלתי נגמר של פנדליסטים אנגלים מוכי שגרון ואימה: סטיוארט פירס, סאות'גייט, בקהאם, למפארד וסטיבן ג'רארד עצמו.

בפעם השישית ב22- השנים האחרונות אנגליה הודחה בפנדלים. אבל אם לומר את האמת, אלוהי הכדורגל עשה חסד גדול עם האנגלים, שמנע מהם מפגש עם הנבחרת הגרמנית שמשחקת את הכדורגל היפה והיעיל בטורניר. מצחיק היה לראות חלוץ כמו קארול, ששולמו עליו 35 מיליון ליש"ט, לא מסוגל לשחרר פס נורמלי. סוגיה המעלה שאלות לא רק על הגלובליזציה ומחיר סחורות וטובין אלא גם על רמת השרלטנות בכדורגל העולמי.
ואז בא הפנדל של פירלו. האיש בן ,33 נראה בן ,52 אבל איזה שחקן, איזה טאץ,' איזו טכניקה מרהיבה, איזה חן והדר בכל תנועה, גם בפנדל החצוף.
פירלו, שהמציא את תפקיד הקשר האחורי המודרני, משלב חוש קצב, ניווט, אינטליגנציית משחק עילאית ויצירתיות מעוררת השראה. אבל נדמה שמול גרמניה, פירלו המותש לא יספיק. ומה נאמר על גרמניה? אולי מה שאמר פעם יוהאן קרויף: "כדורגל פשוט הוא היפה ביותר; אבל הכי קשה לשחק כדורגל פשוט." וגרמניה משחקת כדורגל פשוט.
אחד האירועים המשעשעים והמוזרים אך אם גם מכמירי הלב בתולדות הרודנות במאה העשרים, הנו השבץ שלקה בו העריץ הפורטוגזי, אנטוניו דה אוליביירה סלאזאר. הרודן שלט בפורטוגל שלטון ללא מצרים בין השנים 1932 ו.1968-
ב1968- לקה סלאזאר בשבץ מוחי חמור לאחר שנפל מהכיסא, אם כי יש סברה שהדבר התרחש בשעה ששכשך באמבטיה. המקרה אילץ את הנשיא אמריקו טומאש לפטר את סלאזאר מתפקידו.
על אף פיטוריו הברורים, מתוך כבוד והערכה לפועלו הרודני וגם מתוך חמלה, האנשים הסובבים את סלאזאר המשיכו להתייחס אליו כאל ראש הממשלה. מהדורה מיוחדת של עיתון הודפסה עבורו מדי יום, ישיבות ממשלה כונסו והוא אף יצא לסיורים במדינה. עד יום מותו האמין סלאזאר כי הוא עדיין מכהן בתפקידו.
טיפול דומה הייתי מעניק לנבחרת פורטוגל. דמיון מודרך מול המטאדור הספרדי. ספרו להם שהם יכולים. השיטה של נבחרת ספרד היא להתיש את היריב במסירות בלתי נגמרות בדומה לעינוי שמעביר המטאדור את השור, או ליתר דיוק את הפר. מתי הפר מנצח? כשהוא מרוכז ולא נותן להצקות הקטנות לטמטם את דעתו.
לפורטוגל יש נשק בלתי קונבנציונאלי. רונאלדו הוריד את הקוף מהגב והוכיח שהוא לבטח השחקן השני הטוב בעולם. מאז מראדונה והנגרים של ארגנטינה לא ראינו שחקן כה דומיננטי.
בצוותא עם נאני, לפורטוגל יש את האגפים הטובים בטורניר ואת משחק המעבר המהיר ביורו. הסטטיסטיקה פועלת אמנם לטובת ספרד, שמעולם לא הפסידה בחצי גמר יורו או מונדיאל. אבל סטטיסטיקה, כמו כוס בחתונה, נועדה להישבר.
עם כל החיבה לטיקי טאקה הספרדי, העינוג העצמי הבלתי נגמר במרכז המגרש הוא יותר טנטרה מכדורגל. תנו לראות גולים, משחק רץ מצד לצד. עבורי, הגמר האידאלי הוא פורטוגל נגד גרמניה.

