אכן, מגינים על התואר: העורף הספרדי
מי חשב שגיבורי המסע של אלופת אירופה לגמר יהיו אלבה, ראמוס וקסיאס?. ביבשת כבר קוטלים את השיטה האפורה, וגם בספרד יודעים: אם הגמגום בהתקפה יימשך, הם יגמרו כמו מערב גרמניה ב'76-
אז היתה דרמה, זה נכון, אבל לא היה כדורגל. ספרד עולה לגמר יורו עם משחק הגנה משובח ושוער נפלא, ואנחנו שואלים, בשביל זה באנו?
"הפעם הדגש הוא לא על הקישור וההתקפה," כתב רמון בסה, ב"אל פאיס" הספרדי. "עכשיו שומרים על התואר בעזרת הפריסה הנכונה של החלק האחורי. הגיבורים הם לא החשודים המיידיים טורס, אינייסטה וצ'אבי, אלא ארבלואה, אלבה, בוסקטס, סרחיו ראמוס וכמובן קסיאס."
כולם פחדו לפני הטורניר מהחיסרון הבולט של קרלס פויול, הפצוע במרכז ההגנה, אבל מתברר שהשילוב בין פיקה וסרחיו ראמוס עוד יכול להפוך לקבוע. עד עכשיו קסיאס כבר 419 דקות מבלי לספוג שער, ולמעשה היחידי שלו ביורו היה בפתיחה מאיטליה.
ספרד יכולה להשיג ביום ראשון את מה שמערב גרמניה לא הצליחה לבנות בשנות השבעים, תואר גדול שלישי ברציפות. גרמניה של בקנבאואר וספ מאייר זכתה אז ביורו של ,'72 כעבור שנתיים בגביע העולם, אבל בגמר היורו של '76 נפלה מול צ'כוסלובקיה בפנדלים.
אם דל בוסקה ישיג את הטריפל הוא יעשה את זה עם צ'אבי, שבקושי עומד על הרגליים, ובלי חלוץ אמיתי. כאילו כדי להרגיז המאמן הספרדי הכניס שלשום להרכב את אלברו נגרדו, שחקן שעד אותו רגע זכה לדקה בודדת כמחליף ביורו. מה הפלא שרק 14 מסירות מצאו אותו מבולבל וגמלוני, ובדקה ה54- הוא כבר גילה שהוא בחוץ.
העלייה של ספרד לגמר אולי מרגיזה בדרך שהושגה, אבל רק מדגישה את העומק והאיכות שיש בסגל. הרי למעשה השינויים שערך שלשום המאמן הפכו את פני המשחק.
אינייסטה תפס את מקומו של צ'אבי המחוסל. פברגאס נכנס לספייס שהשאיר החלוץ הכבד מסביליה, אבל הטוויסט בעלילה שייך לנאבאס ובמיוחד לפדרו מברצלונה, שהמהירות שלהם חיסלה לחלוטין את הקישור הפורטוגלי והיתה אמורה לגמור את המשחק עוד לפני שהגיע לבעיטות ההכרעה.
אין מה להגיד, שאר נבחרות היבשת אוכלות את הלב בזמן שספרד חוגגת.
צרפתים שכחו להזכיר גם את הפאניקה שאחזה בספרדים במחצית הראשונה. הפורטוגלים שיבשו את כל המערך. היה מי שספר ומצא שהאלופה בפועל שלחה במהלך 45 הדקות הראשונות 29 כדורים ארוכים, מה שנוגד את כל פילוסופיית הטיקי-טאקה.
עכשיו תארו לכם שבמהלך אותו לחץ אחת מבעיטות העונשין של רונאלדו היתה נכנסת, או ההתקפה המתפרצת שהוביל בדקה התשעים, או שבכלל היה בוחר לבעוט פנדל מכריע ולא להישאר אחרון ברשימת הבועטים. אתמול השאלה הזו העסיקה את כל הפרשנים. למה לעזאזל הבחור חיכה?
סנטיאגו סולארי, אח של דויד מקרית-שמונה, כתב ב"אל פאיס" טור מעניין והשווה את כריסטיאנו לג'ק ניקולסון, ששיחק את ג'ק טוראנס המטורף בסרט 'הניצוץ' של סטנלי קובריק. "הבועט המצטיין, השחקן הכי טוב, לא ראשון ברשימה.
"ככל שהבעיטות הלכו והתקדמו התחלתי לחשוד שמשהו משונה קורה, כמו וונדי בסרט. אולי זו פציעה. אולי יהיה שני, שלישי. ואז, כשאלבש החמיץ, הבנתי שאולי הבועט הכי טוב לכוד בתוך עצמו, כמו ג'ק במלון המבודד. רצה את הבעיטה לעצמו, לסוף, לתמונה."
רונאלדו הגיב ואמר שהתכנון הראשוני היה כי יבעט חמישי, וגם המאמן פאולו בנטו תמך בגרסה. לכן מהמשחק הזה ייקחו את הבעיטה המיוחדת של סרחיו ראמוס וזו הקובעת של פברגאס, שהיה אמור לבעוט שני וביקש מדל בוסקה להיות חמישי ולסגור עניין.
עכשיו היבשת מחכה לגמר. עם כל הכבוד, לפורטוגל אין פנים של אלופת אירופה, לעומת היריבה הנוכחית שיש לה גם מסורת וגם קבלות. לכן לא נראה שהרפתקה נוספת תסתיים בהפי אנד ספרדי. התסריט של מערב גרמניה, ב,'76- בהחלט יכול לחזור.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם