אחוות הטבעת: מות הרומנטיקה ב-NBA
לא יועילו החוקים החדשים, לא יעזרו סנטימנטים ונאמנויות: המחויבות היחידה של כוכבי NBA כיום, כך נראה, היא לשחק עם כוכבי NBA אחרים. הגיע סופן של קבוצות משווקים קטנים?
חלק נכבד מברנז'ת ה-NBA עולה בימים האחרונים על טיסות דרומה, ומתיישבת
באורלנדו יושבת הנהלת הקבוצה החדשה כבר כשבועיים, מאז מינויו של רוב הניגן כג'נרל מנג'ר, וחושבת איך אפשר לקבל תמורה, נניח רבע-הוגנת, על דווייט הווארד, שהודיע לכל העולם שהוא רוצה לשחק רק בברוקלין נטס. אורלנדו, כביכול, לא ממהרת. מעשית היא יודעת שבעוד קיץ הווארד שחקן חופשי, ויכול לברוח ללא תמורה. מאמן, אגב, עדיין אין להם.
בווגאס, שם מתאמנת נבחרת ארה"ב ללונדון, עמד שלשום קווין לאב מול המצלמה של כתב "יאהו", וירה בלי למצמץ: "הנהלת מינסוטה חייבת לעשות משהו ולהשיג עוד שחקנים. כולם בנבחרת מדברים על חוויות מהפלייאוף ולי אין מה לספר. אם לא נעלה לפלייאוף, אני לא יודע מה יהיה".
רק מה, הוולבס עוד התמודדו בעונה שעברה על פלייאוף עד שריקי רוביו קרע רצועה בברך, ועוד התחזקו הקיץ בשתי עמדות חלשות - גארד יוצר, ברנדון רוי המתקמבק (ואולי גם אלכסי שבד), וצלף שלשות, צ' ייס באדינגר מיוסטון. לאב עוד לא שיחק איתם דקה, יהיה בעוד חודשיים בן 24 ומשחק באחת הערים המשעממות בליגה. כל זה לא הפריע לו להצהיר: "הסבלנות שלי אינה גבוהה. חייב לקרות משהו במינסוטה".
"בעבר, פשוט לא היית מסכים לשחק ביריבה הגדולה שלך. מצד שני, אין באמת נאמנות בספורט; אתה עושה רק מה שטוב עבורך. כשהבנתי שפניקס עושה מה שטוב לה, כמו שצריך, הבנתי שאצטרך לדאוג לעצמי" (סטיב נאש, רדיו ESPN)
לאב והווארד הם רק חלק מתופעה שהולכת ומקצינה בשנים האחרונות: הנאמנות היחידה של שחקני-על היא לחברים שלהם, שחקני העל האחרים. מעין גילדה כזו שהולכת ומתקבצת לה במספר מועדונים מצומצם ומשאירה את יתר הליגה להיאבק על פירורים. אפילו שחקני העל הוותיקים, אלה שפעם התייחסנו אליהם כ"אחרים", שחשבנו שלפחות להם יש עקרונות, הוכיחו בשבוע האחרון שהסבלנות שלהם אינה גבוהה.
הביטוי "אני אוהב את נאש ושונא לייקרס, מה לעשות עכשיו?" היה נפוץ בשבוע האחרון בערך כמו הכינוי "בוגד" כלפי ריי אלן, שהעז לחצות
ואז הוא הלך לשחק גולף, שוחח עם דירק נוביצקי שלדבריו המליץ לו לעזוב לניו יורק, וחזר לאחר 18 חורים עם חוזה חדש לשלוש שנים, רק בתפוח הגדול. בכל זאת, יש הזדמנות לחנוך את ג'רמי לין, ולהיות סדרן עבודה של כרמלו אנתוני ואמארי סטודמאייר. ושנוביצקי בן ה-34, אחד שבאמת היה נאמן לאותה קבוצה כל חייו, ושהספיק לראות הקיץ את דרן וויליאמס, נאש, לין וקיד בורחים לקבוצה שלו, יחנק עם איזה רמון סשנס.
"שיטה נפלאה יש לך, קומישנר סטרן, בסופר-ליגה בת חמש הקבוצות שלך" (בריאן שמיץ, פובליציסט ב"אורלנדו סנטינל")
לשואוטיים של הלייקרס, לסלטיקס שהתמודדו מולם, וגם לקבוצות קודמות כבר היו חבורות כוכבים. רק שהם בדרך כלל הגיעו דרך עסקאות גאוניות ובחירות דראפט. אפילו השלישייה הגדולה של הסלטיקס, שנוצרה ב-2007, עשתה זאת בנסיבות אחרות לגמרי - חבורת ותיקים בגיל 30, נואשים לטבעת ולמישהו ברמתם לשחק איתו - מאשר הפוטש שעשתה מיאמי לליגה ב-2010 בשידור חי.
נדמה שמאז, כוכבים משוק קטן יחסית בטוחים שמשהו אצלם לא בסדר. כבר עכשיו, חצי מסגל נבחרת ארה"ב מרוכז בניו יורק ובלוס-אנג'לס. האנומליות היחידות נכון לעכשיו, הן סן אנטוניו (שהאריכה אתמול חוזים לטים דאנקן, בוריס דיאו ודני גרין) ואוקלהומה סיטי, שם כנראה שבאמת קורצו אנשים מחומר מיוחד.
זהו תהליך שאולי נראה טבעי, אבל הוא עגום למדי, מכיוון שבדיוק על כךהיכולת לשמר קבוצה טובה גם בשוק קטן, עקרון ההמשכיות וה"שוויון התחרותי" - יצאו בעלי הקבוצות להשבתה בקיץ שעבר. כן, הם יכולים להציע יותר לשחקן כדי שיישאר.
כן, תקרת השכר תיעשה קשיחה יותר והחורגים ממנה ישלמו קנסות כבדים בשנים הבאות. כן, הוטלו כל מיני הגבלות. אבל לשם כך מעסיקים בקבוצות אשפי תקרת שכר, שיודעים למשל לשכנע את מירזה טלטוביץ' הבוסני לרדת בנטס מ"חריגת השכר הבינונית" (5.3 מיליון דולר לעונה) ל"מיני-חריגת השכר הבינונית" (3.1 מיליון) כדי ליצור מרווח שיאפשר בדיוק להביא את הווארד לברוקלין.
בעלי דאלאס מארק קיובן, אגב, הפתיע בדצמבר 2011 כשסיפר שהצביע נגד הסכם העבודה החדש. הוא הבין שההסכם, בו קיזזו דייויד סטרן ובעלי הקבוצות חלק נכבד משכר השחקנים, יפתור אולי את מצוקת תזרים המזומנים של בעלי קבוצות קטנות, אבל לא יסייע להם להישאר רלוונטיים. "אם אני מתחרט על משהו", אמר לאחר שהודח מהפלייאוף בסוויפ בסיבוב הראשון, "זה שלא נלחמתי חזק יותר על ההסכם הזה".
חמישה חודשים קודם, הצדיק קיובן את הווטו שהטיל סטרן על העברת כריס פול ללייקרס, במילים: "יצאנו להשבתה מסיבה כלשהי, והיא כדי לאפשר לקבוצות משוק קטן לשמור על הכוכבים שלהם ולהישאר תחרותיות. כשקבוצה בבעלות הליגה שולחת את השחקן הכי טוב שלה, זה לא המסר שהוא רצה להעביר".
הקליפרס , כידוע, הם משוק אחר לגמרי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם