טומי בוי: התקווה של הג'ודו הישראלי
4 מדליות בגביע העולם, והשגת הקריטריון האירופי לא הביאו את טומי ארשנסקי החיפאי לאולימפיאדה, כיוון שלא השיג את הקריטריון הלאומי. אחרי מאבק גדול קיבל בסוף השבוע הודעה כי הוא נוסע ללונדון
ואז לאחר שהאיש הלחוץ בכסא הנידונים כבר בטוח שהלך עליו ואין לו מקום בנבחרת, מגיעה ההקלה הגדולה - צדי, גידי, מירי או משה אומרים אומרים לו "אתה בנבחרת".
חוויה דומה עברה על טומי ארשנסקי, ג'ודוקא חיפאי, שלמרות הצלחה אדירה בטורנירים בינלאומיים, הוועד האולימפי החליט כי הוא לא נוסע לאולימפיאדה בלונדון.
אם תרצו, את הציניות המרושעת של כוכב נולד, החליפו החוקים הנוקשים שנקראים "הקריטריון של הוועד האולימפי". ארשנסקי לא ויתר ובשישי שעבר הוא קיבל את הבשורה. טומי, המתגורר בשכונת בת גלים, יהיה חלק מהמשלחת האולימפית הישראלית ללונדון.
למרות היכולת הגבוהה שהפגין במהלך השנה האחרונה והמדליות שקטף, הזדקק טומי בשישי שעבר להחלטת בית הדין העליון של הועד האולימפי. זה קבע כי למרות שלא עמד בקריטריון הישראלי ללונדון 2012, הוא יכלל במשלחת באחד משלושת המקומות המוקצים לספורטאים צעירים. למרות שמקומו במשלחת הושג לבסוף בבית הדין, הרי שטומי השיג את מקומו בזכות, בעבודה קשה ועם הרבה הרבה זיעה על מזרן הג'ודו.
בשנה האחרונה הוא זכה בלא פחות מאשר ארבע מדליות בתחרויות גביע העולם השונות. מעבר לכך, הוא גם זכה
השבוע, כשהוא נרגש ואוחז בכרטיס האולימפי, הוא יכול היה לשחרר אנחת רווחה: "אני פשוט מתרגש מאוד ורוצה להודות לכל מי שעזר לי להגשים את החלום, מעכשיו אני אתרכז באימונים ובעבודה קשה".
טומי, שעלה עם משפחתו מרוסיה לישראל, העביר את תקופת ילדותו בנדודים בין טירת כרמל, קרית ים וחיפה. "עזוב אותך, תרשום חיפאי, הכי פשוט", הוא אומר כשנשאל היכן העביר את ילדותו. הוא מגיע ממשפחה של ספורטאים והדרך לג'ודו היתה פשוטה מאוד עבורו. בניגוד לשאר בני גילו, שנשאבים לשלל משחקי הכדור, טומי לבש את חליפת הג'ודו שלו כבר בגיל 10.
מאז ועד היום, במהלך כל עשר השנים שעברו מאז, הוא מיעט להוריד אותה. לא בכדי, אביו פאבל עסק שנים באומנות הלחימה "סמבו" ודורג בשיאו כשלישי בעולם. בנוסף הוא גם בעל מועדון הג'ודו "ג'ודוקאן חיפה – עצמה יונפייט", שבקריית חיים. השילוב הזה של בן ספורטאי ואב תומך, שלרוב מקוטלג בהגדרה של "בעייתי", מקבל משמעות שונה בהקשר שלהם.
פאבל היה במשך שנים ועודנו מאמנו האישי של טומי. השבוע, היה מי שהגדיר אותם כצמד תאומים ממש, הנוהגים לעשות הכל יחדיו. טומי, אגב, ממש לא רואה בעייתיות בשילוב הזה: "הרבה אנשים אמרו שאב ובן לא יכולים להסתדר. אני משתדל לעשות את ההפרדה בין תפקידו של אבא שלי כאבא ותפקידו כמאמן. תהיה בטוח שהקשר שלנו ממש טוב. לא היו בינינו מריבות אף פעם ואנחנו פשוט מסתדרים מצוין".
כיאה לספורטאי מצטיין, משרת טומי בבסיס ההדרכה של חיל הים בבת גלים, שנמצא מרחק הליכה מביתו. טומי, שמתחרה בקטגוריית של עד 60 קילוגרם, הוא בעל מבנה גוף קטן, מוצק ושרירי, זריזות וכוח היא שם המשחק בקרבות שלו הוא אומר לנו: "המשקל בו אני מתחרה הוא יחסית נמוך.
הסגנון שלי הוא מאוד התקפי מהיר ומתפרץ. במשקל שלי הקרב דורש שילוב של כוח ומהירות". השאלה האם הוא יהיה זה שיביא מדליה אולימפית היסטורית לעיר חיפה, מייצרת אצל הבחור הצנוע אי נוחות מסוימת: "אני ממש לא רוצה להבטיח שום דבר. כרגע אני פשוט מתמקד בלתת שם את המקסימום ואני מקווה שזה יספיק עבורי להצלחה. אני אתן את הכל אבל קודם כל אני צריך להתרכז בלעבור את הסיבוב הראשון".
לעזרה רבה זוכה טומי ממרכז "עוצמה", מרכז לאגודות ספורט עצמאיות, אליה משתייך מועדון הג'ודו של אביו. איתן ברק, המכהן כיו"ר המרכז ואף כסגן יו"ר הועד האולימפי, שמח השבוע גם הוא מהצלחתו של טומי: "אני מאוד גאה ושמח להיות חלק בהצלחה ובמצוינות של ספורטאים ישראלים צעירים.
"עוצמה" תאמץ ותסייע להם בדרכם הספורטיבית לאולמיפאדה, ואני מקווה כי אלו יהוו השראה לדחיפה למצוינות עבור ספורטאים נוספים בענף הג'ודו ובכלל". החיבור עם עוצמה וההצלחות על המזרן של טומי, הביאו לכך שהוא נכלל בסגל נבחרת ישראל, אותה מאמן כיום אורן סמדג'ה. לסמדג'ה זכויות רבות בהצלחתו של טומי והוא נלחם רבות בשבועות האחרונים על מנת שטומי יזכה למקומו במשלחת האולימפית.
"אני ממש מרוצה מהעבודה עם אורן והוא פשוט עשה עבורי המון. הוא ממש נלחם עבורי כמו בן, אורן הוסיף לי המון ופשוט שדרג את היכולות שלו", התייחס טומי לעבודה המשותפת עם מאמנו, המדליסט האולימפי.
טומי זכה בעברו באליפות העולם לקדטים ובמקום השני באולימפיאדה לנוער. את שני התארים הביא כשהוא מתמודד במשקל של עד 50 קילוגרם. כשהזדקק לעבור מקטגורית הג'וניור לבוגרים, היה עליו להוסיף 10 קילוגרם נוספים למשקלו, מה שבדרך כלל נעשה בתהליך איטי יותר, בוצע על ידי טומי ממש בשנה אחת, כחלק מהרצון להגיע לאולימפיאדה.
המשמעות היא פשוט להתחיל הכל מאפס מבחינת הדירוג. אל זה תוסיפו כאמור את המאבקים באיגוד, שמנעו ממנו לכאורה להשתתף במספר רב של תחרויות, ותבינו מדוע למרות הישגיו השנה, לא עמד בקריטריון האולימפי. ממש במצב הזה לפני שנתיים בערך, כשמונה אורן סמדג'ה למאמן נבחרת ישראל, הוא קיבל לידיו את טומי.
סמדג'ה, ששהה השבוע בגיבושון בין יומיים עם כלל חברי המשלחת האולימפית, נזכר איך הכל התחיל, נשמע בקולו שהוא ממש מאוהב ב"ילד" וחשוב לו מאוד כי יכירו בפוטנציאל הגלום בו ויפרגנו לו: "כשאני נכנסתי לתפקידי כמאמן הנבחרת, ריכזתי את 20 הספורטאים בעלי היכולות הגבוהות ביותר.
טומי היה אחד מהם. היה לי קושי רב מאוד להתמקד בו מכיוון שהוא היה למעשה עם אפס בדירוג.
זו משימה מאוד קשה להחדיר אותו לאולימפאידה. חצי השנה הראשונה הייתה באמת קשה אולם אחרי זה השתמשתי בניסיון הרב שלי בתחום והתחלתי לכוון ולפקס אותו אל עבר המטרה. 2012 מבחינתו היא מוצלחת ביותר עם ארבע מדליות בגביעי עולם והוא זכה בעצם בעוד שתי מדליות אחרי הקריטריון האולימפי. פשוט נלחמתי עבורו, על מנת שיהיה באולימפיאדה כי בהחלט מגיע לו".
למרות שסמדג'ה עצמו זכה באולימפיאדת ברצלונה במדלית הארד כשהוא בן 22 בלבד, הוא רואה בטומי כספורטאי צעיר והוא מתייחס בזהירות לגבי סיכויו למדליה: "טומי הוא ספורטאי צעיר מאוד, אני ממש לא אגיד שהשתתפות הקרובה היא בבחינת התנסות עבורו.
מבחינתי לכל ספורטאי שנוסע ישנן את המשימות שלו ואת היעדים אותם הוא אמור להשיג. מה שבוודאות אני יכול לומר, על סמך ההיכרות שלי עימו והאופי שלו, זה שהוא פשוט ילחם. הוא אחד כזה שנותן את המקסימום ולא מוותר אף פעם. גם אם הוא יעלה בגורל להתמודדות כבר בסיבוב הראשון מול אלוף העולם, זה לא ישנה לו, טומי הוא פשוט לוחם".
טומי בהחלט רואה בסמדג'ה כמודל לחיקוי, כשאליו מצטרף איך לא, אריק זאבי. השניים נמצאים ביחסים מצוינים ובמהלך ימי הגיבוש השבוע, חלקו חדר משותף. כשהוא שומע את שמו מוזכר באותה נשימה עם זאבי וסמדג'ה, ניכר בקולו כי הוא מתרגש מההשוואה. אם ישנו דבר אחד שהוא רוצה כרגע הכי בעולם, זה ממש כמוהם לעמוד על הפודיום. אנחנו נחזיק לו אצבעות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם