כבר לא ילד. ופלא? בן שהר, לאן?
בן שהר התחיל הכי מהר שאפשר בצ'לסי, ומאז בעיקר האט. אחרי שטייל בין ליגות וספסלים והבריק רק לתקופות קצרות, החלוץ מקווה למצוא את עצמו בברלין בגיל 23. סוכנו: "המאמן והמנהל כאן פשוט נלחמו עליו"
"העסקה סגורה ב99- אחוז," סיפר אתמול ניקולאי שוורצר, סוכנו הגרמני של השחקן. "נשארו רק עניינים מנהליים. המאמן והמנהל ממש נלחמו עליו, שכנעו אותו להגיע במטרה כדי לעזור לקבוצה לחזור לליגה הראשונה. אני יודע שבן עבר הרבה בקריירה, אבל יש לו עכשיו יתרון גדול. העסקים שלי כאן ואשגיח עליו."
שהר הוצג אמש בברלין ואמר לאתר הרשמי: "היו לי הצעות טובות, אבל ברלין משכה אותי יותר מכולן. זו עיר רב תרבותית ומרגשת." במלים אחרות, הגיע הזמן לימים טובים.
בזמנו אמרו על פרנק ארנסן הדני, שיש לו עין מדהימה כסקאוט הראשי של צ'לסי. הוא שמע על שהר, ראה אותו נגד הנוער של אירלנד וזה הספיק לו לסמן למוריניו, אז המנג'ר, שיש כוכב חדש בשטח.
במילואים של צ'לסי, אחרי הצגה נגד צ'רלטון, כתב על השחקן אוהד ותיק בן :41 "אם שהר ימשיך כך הוא יהפוך לאגדה כמו המלך המנוח פיטר אוסגוד, או מלך השערים קרי דיקסון." מוריניו, שעקב מהצד, תפס יום אחד את שהר ואמר לו שהוא אוהב את הסגנון ותוך שנה הוא רואה איך הוא משתלב בקבוצה הראשונה של המועדון.
אבל זו צ'לסי, שם הבטחות בדרך-כלל כותבים על הקרח. מוריניו, ששיחק בהתקפה עם סוללת תותחים,
הקריירה של שהר בצ'לסי כללה עוד שתי הופעות כמחליף וזהו. רק לאחרונה החלו להטיל ספק בעין המקצועית של ארנסן. כמו שהר, היו גם החלוץ הדני מורטן נילסן והבלם האיטלקי ויצ'נזו קאמילרי, והפורטוגלים פאביו פריירה וריקרדו פרננדס. כמו שהר, גם את החולצות שלהם אין היום במגה-סטור. גם ארנסן כבר לא עובד אצל אברמוביץ.'
בימים ההם, כשעוד האמינו בשהר, אמרו שאם לא אצלם, עדיף שישתפשף בשדות זרים. בהתחלה השאילו אותו לק.פ.ר אל חברינו הטוב, ג'ון גרגורי, עוד לפני שהתקדם לאחי נצרת. גרגורי היה מאושר. "מרגש לקבל אחד כמו שהר," אמר אז המנג'ר הבריטי.
"אני משתמש במילה פוטנציאל מאחר ואני יודע שהוא עומד לפני קריירה ארוכה ועשירה." שהר עורר את הדמיון עם שני שערי ניצחון על פולהאם, בטרום העונה, אבל די. הוא יצא מהקצב, לא הבין לאן טסים הכדורים הארוכים. גרגורי פוטר, יורשו לא החזיק ממנו. תשע הופעות וכינוי של פלופ ביציע.
דווקא מייקל מנסיאן, ששיחק עם שהר במילואי צ'לסי ועבר איתו לק.פ.ר, סינגר עליו: "שחקן נפלא שאולי לא הסתדר כאן, אבל אל תזלזלו בו, הוא מסוגל לעשות דברים נפלאים."
ואכן, כשריינג'רס לא ראתה ממנו שער אחד ומיהרה להחזיר אותו לצ'לסי, שפילד וונסדיי, מתחתית ליגת המשנה, החזירה אותו לחיים. קבוצה בצרות שלקחה אותו על תנאי לחודש, ושהר עם הגב לקיר, מאמן תומך כמו בריאן לואו ושותף בחוד בדמות דיון ברטון, התחיל להרשים. מחודש על תנאי זה הפך לעוד חודש ובסוף רומן עד סיום העונה. שלושה שערים חשובים וקהל שחיבר לכבודו שיר. "בן שהר, שהר, הגיע אלינו מרחוק, הוא טוב יותר מלואיס סאהה," באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב.
אולי שחקן עם מזל היה מנצל את המומנטום, אבל שהר נפל עם מעבר לא אחראי לפורטסמות. חלוץ במומנטום חייב לשחק ואילו הוא הגיע למועדון שהביא שני חלוצי רכש יקרים, פטר קראוץ' ב11- מיליון ליש"ט וג'רמיין דפו עבור 7.5 מיליון. שהר נתפס לטענה שהארי רדנאפ, המנג'ר אז, הבטיח שמי שטוב ישחק, ואחרי שלא קיבל דקה אחת טען שההחלטות לא היו מקצועיות. הוא היה צריך לדעת שמאמן ייתן לשחקנים שהביא את כל הזמן שבעולם, רק כדי שלא ידביקו לו את הכישלון.
שהר קיבל חבל הצלה נוסף, מסקרן, מדה חראפשחאפ ההולנדית. קבוצה קטנה שמזגזגת בין ליגות, אבל דקות מובטחות. צ'לסי הבהירה אז למנהל המקצועי לין לויין והמאמן הנק ואן סטיי שלא משנה מה יקרה, שהר חייב להיות בהרכב, וכל פעם שהוא יישב על הספסל תעלה להולנדים בקנס של 15 אלף יורו.
ואן סטיי החזיק מאוד משהר. מתברר שעקב אחריו עוד ממילואי צ'לסי. הוא גם דאג לפרטנר שיתאים לו, הולנדי צעיר, בצעדיו הראשונים, לוק דה יונג. על המשחק הראשון שלהם יחד, דה יונג נתן לשהר אסיסט בדרך לניצחון 0:1 על ווילם. רק תראו מה זה מזל. בסיום העונה השניים נפרדו.
שהר אמנם נקנה על ידי אספניול במיליון יורו, אבל לא שיפר את מצבו המקצועי. דה יונג עבר לטוונטה, כבש שם 39 שערים, היה בסגל הולנד ליורו האחרון וממש שלשום חתם לחמש שנים בבורוסיה דורטמונד, אלופת גרמניה. ליגה אחת מעל שהר.
לא ברור למה גורלו של בן לא דומה. באספניול כבש צמד נגד ליברפול בחנוכת האיצטדיון החדש, אבל סומן על-ידי מאוריסיו פוצ'טינו ולא משנה כמה השתדל, הוא נשלח לגלות. הפועל ת"א, אוקזר. עכשיו תחנה אחרונה ברלין, ויש לו הרבה מה להפסיד. הרטה אמנם בליגה השנייה, אבל זהו מועדון גדול שיעשה הכל לחזור לבונדסליגה. משחק פיזי, מהיר, לא מיועד למפונקים. אפילו שכטר בעל הקבלות לא נקלט. עכשיו או לעולם לא. או בעצם מי יודע, בבלגיה עוד לא ביקרנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם