"אני מוכן לזכות בזהב ולמות למחרת"
הוא שלח את אשתו וילדיו לגיאורגיה. הדיאטות הפכו אותו למתעלף סדרתי. אוכל, מיטה ושקט מספקים אותו. ומייק טייסון הוא המוטיבטור שלו. הג'ודאי סוסו פללשוילי יהפוך כל אחד כדי לעלות לפודיום. ולמרות אלה ששלחו אותו למקום שממנו בא, הוא מבטיח להתרגש כמו כל ישראלי אם תושמע התקווה
"או פודיום או שהלכו החלומות. קמתי בבוקר, נכנסתי לאמבטיה, הסתכלתי במראה
"הייתי בשוק," הוא צוחק. "הסתכלתי מסביב כדי להיות בטוח שזה באמת אני. וכן, אנשים היו שמחים. לפעמים מסתכלים מרחוק ואומרים על השתתפות באולימפיאדה 'זה קל,' אבל לא יודעים כמה סבלתי ועל מה ויתרתי. יש חברים שצוחקים עליי, אומרים שאני מוכן לזכות בזהב ולמות למחרת. זה מוגזם, חיים עדיין חשובים יותר, אבל כן, אני מוכן לתת הרבה."
החיים של סוסו היו עד היום כמו רכבת הרים. יום אסל, יום בסאל, אין כמעט רגע דל. באפריל הוא זכה לדמעות אושר, בפברואר כמעט שקל פרישה. פרשה מביכה שבכותרתה הג'ודאי הבכיר לא שילם על משחת שיניים בסופרמרקט בדיסלדורף, גרמניה. משטרה, חקירה, חשד לגניבה.
"פסיכולוגית זה גמר אותי," מספר הבחור החביב שישב אתמול בקפיטריה של בית הנבחרות במכון וינגייט. "לא רציתי להמשיך להתחרות יותר. זו היתה אי הבנה. לא הבנתי את המוכרת, היא לא הבינה אותי. התחיל בלאגן, שבסופו היא התקשרה למשטרה. כשאני נזכר בזה אני מרגיש רע. אנשים ששומעים לא בדיוק יודעים מה קרה שם. צריכים להבין שבשביל ג'ודו ויתרתי על הכל, כולל משפחה, אז אעשה כאלה שטויות."?
איך זה נסגר?
"דיברתי עם אנשים באיגוד והסברתי. פונטי תפס אותי ואמר שאני חייב להיזהר במקרים כאלה. מה שאחד רואה, אחר רואה בצורה אחרת. צריך להיות בטוח במעשיי ב-200 אחוז, קריירה יכולה להסתיים בכזו שטות."
סוסו נולד לפני 25 שנה בגורי שבגיאורגיה. שם לא היתה ברירה אחרת מאשר לעלות על מזרן. "סבא שלי היה ג'ודאי," הוא מספר. "היו בסביבה הרבה אלופים אולימפים. כילד ראיתי את הכבוד שהם קיבלו ואמרתי שגם אני רוצה להיות כזה."
נבחרות צעירות, אותות הצטיינות ואז הוא פגש את אנאנו. היא יהודיה שעשתה עליה וביקרה בגיאורגיה, הוא נוצרי בלי קשר
"נולדתי שם, גדלתי, גיאורגיה בלב שלי, אבל היום אני חי פה כישראלי לכל דבר," הוא אומר. "אני אוהב את המקום, האנשים. הכי חשוב לי לזכות במדליה אולימפית, אבל אני בטוח שאם ישמיעו את התקווה אתרגש כמו כל ישראלי אחר."
לא צעקו לך כבר 'תחזור לגיאורגיה?'
"יש כאלה שכותבים בפייסבוק 'איך שולחים אותו.'? אלה אנשים קטנים. אין ישראלים שחיים בארה"ב? יהודים שחיים בגיאורגיה? מה אעשה שנולדתי גרוזיני ושאני אוהב את המדינה? אפילו ראש הממשלה, ביבי נתניהו, אמר שהוא שמח שספורטאים ממדינות אחרות מייצגים את ישראל."
מה אתה כל-כך אוהב, ספורטאי אוכל פה קש?
"אני מאמין שספורטאי לא צריך חיים קלים. מה צריך? אוכל טוב, מקום לישון ושקט. אם יהיה יותר מדי טוב הוא יחשוב על מכוניות חדשות, אולי נצא בלילה לפאב. מי שזוכה במדליה החיים שלו הופכים ליותר קלים וככה זה צריך להיות. אין מה לעשות, ג'ודו הוא ענף קשה."
מה קשה?
"אתה חייב להיות טוב בהכל. כוח, פסיכולוגיה, ראש, לב, טכניקה. הכל ביחד. חסר לך משהו אחד וזה נגמר. כל פרט אתה צריך לחדד. מבחינתי לשמור על משקל הכי קשה. הרבה פעמים התעלפתי כתוצאה מהדיאטות. עכשיו, עד התחרויות נשארו לי שני קילו להוריד. זה כבר בסדר."
אתה בכושר?
"הקטגוריה שלי היא הכי קשה. 73 קילו אלה הלוחמים הבינוניים. לא גדולים מדי, לא קטנים מדי, ובכל מדינה יש ספורטאי חזק. יש קוריאני שהוא אולי הפייבוריט, פעמיים אלוף עולם, אבל אפשר לנצח אותו.
"באולימפיאדה הכי חשוב זה איך אתה קם באותו בוקר. כולם מוכנים, כולם בכושר, זה הרגע האחד על הזירה שבו אתה יכול ליפול או להפיל. בג'ודו, כמו במלחמה, אתה לא בטוח מי ינצח. זה לא שחייה והרמת משקולות שאתה יודע מראש את תוצאות."
בשביל להיות מוכן לקרב הגדול, סוסו שלח לגיאורגיה את אשתו ושני ילדיו. בשנה האחרונה ראה אותם רק פעמיים, מוכן להקריב את היקר מכל למען המטרה. "לא היה לי זמן למשפחה," הוא מסביר. "וינגייט, מחנות בחו"ל.
"לאשתי היה קשה עם הילדים אז החלטנו שהכי טוב שתיסע לגיאורגיה ותקבל שם עזרה. קשה בלי המשפחה, אבל היתה לי מטרה אולימפית. אשתי הבינה ורוצה שאצליח בדיוק כמוני. אנחנו מדברים בסקייפ ובפייסבוק. כלפי חוץ אני אומר שהכל בסדר, אבל אני ממש מתגעגע. אין הרבה ספורטאים שהיו עושים את זה."
אין גם הרבה שהיו מתחתנים בגיל כל-כך צעיר.
"יש ספורטאים שטוב להם להתחתן מוקדם בגלל המסגרת. בית, ארוחות. מסיים אימון והולך לנוח. לא מסתובב. אבל אם יש בעיות של פרנסה זה אחרת. אתה לא יכול ללכת להתאמן ולהשאיר את המשפחה בלי כסף, אז אבא של אשתי עזר ואבא שלי עזר ואני הבאתי קצת משכורת. הסתדרנו."
סוסו נחשב לספורטאי מאוד תחרותי, אגרסיבי. באוגוסט ,2009 שבוע וחצי לפני אליפות העולם, במהלך אימון שערך עם יואל רזבוזוב, התפתח עימות אלים, במיוחד מצדו, שהמשיך בדחיפות עם המאמן אורן סמדג'ה. סוסו נראה קצת נבוך כשנוברים באותה היסטוריה מפוקפקת.
"על מייק טייסון שמעת, נכון,"? הוא שאל ולא חיכה לתשובה. "הוא היה הכי טוב, הכי חזק ובטח יותר עצבני ממני, אבל זה לא אומר שהוא אדם רע. ג'ודו ואיגרוף אלה ענפים שאתה תמיד עצבני, אגרסיבי. תאקלים כאלה קורים בכל העולם. זה לא אומר כלום. אני ויואל חברים טובים ואורן הוא מאמן."
רגע, מה לך ולטייסון?
"אני מסתכל על הקרבות שלו, הם נותנים לי מוטיבציה. הוא חזק, אגרסיבי, כמו חיה. ספורטאי חיה, אני אוהב את זה."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם