אוקיי, הבנו. מתי רצים?

ג'ודו זה לא כדורגל. אין לו חיים אחרי האולימפיאדה. העסק כבר מתחיל לעייף, אולי מעצב. צריך אתלטיקה דחוף

אריק אינשטיין ואביעד פוהורילס | 1/8/2012 11:16

תגיות: לונדון 2012,

טלפון עצבני ממנו אתמול אחר הצהריים: "תגיד, היא גמרה הכל? ממש הכל? כבר? איזו אכזריות. לעבוד ארבע שנים בשביל השעה הזו, וככה, משומקום, להיכנס בקושי לסטטיסטיקה‭."?‬

שלזינגר הולכת הביתה. ארבע שנים מתנקזות לשעה AFP

זה מה שעצוב בג'ודו ובהרבה ענפים אולימפיים שזכות הקיום שלהם מכוונת מטרה רק לימים האלה. זה לא הכדורגל כאן שיכול להרשות לעצמו להיות פחות חשוב ומעניין. יש לו חיים גם אחרי האולימפיאדה.

זה מה שהפחיד את אליס שלזינגר וכל החבר'ה האלה. הם יכולים להיכנס לאולם ב‭9.30-‬ בבוקר, ובשעה 9.35‬ כבר לחשוב אולי על חיפוש עבודה אחרת בחיים, אחרי שג'ודו זה מה שהם ידעו לעשות מאז שהיו בני ‭.7‬

אריק: "נפלה עליי עייפות, אולי מעצב, אבל אתה צודק. כמה שאני מחכה לאתלטיקה‭."‬ חכה, תישאר רגע איתי. תחשוב על מקסיוטה שנמצאת כאן לבד. אין מאחוריה נבחרת התעמלות שלמה עם צבא של בנות כמו שיש לכל מעצמה פה. אפילו זאבי, או אליס, שבאים ממקצוע יחסית מצליח בארץ, יחסית לבד.

ככה זה כל הזמן בטניס. כל פעם כוכב אחד מחזיק עשר שנים, ואנדיוני שמחזיקים עוד עשר שנים. כמה יודעים מי הזוג הבא של ישראל? יש דבר כזה בכלל? אריק: "בגלל כל מה שאתה אומר, תיכף יירד גשם גם אצלנו. אין מה לעשות, ככה זה, הכל נזיל.

"אני לא מתחבר כל-כך להתעמלות. לא יודע למה, אבל

אני זוכר שבפעם הראשונה מישהו עשה תרגיל על טבעות, עם ידיים פתוחות לצדדים, וזה נראה כמו פלא. לא הבנתי איזה שרירים עובדים בדיוק. כנראה השריר האחורי הזה בידיים. רגע, יש ארה"ב וטוניסיה, כן‭."?‬

כן, לדעתי חביב בורגיבה, או מי ששולט שם, נתן יום חופש מבית הספר. אריק: "הם כנראה יפסידו, לא? אבל עזוב, אני מתגעגע לאתלטיקה. זו גם הזדמנות, לפני שכל הטירוף מתחיל, לדבר קצת על דוד טבק, השכן שלך, שמת לפני שבועיים.

"אני זוכר כמו עכשיו את ‭,1952‬ באיצטדיון המכביה, עושה ‭10.6‬ שניות ב‭100-‬ מטר, כשבעולם השיא היה ‭.10.2‬ הוא עבר סיבוב בהלסינקי ‭.'52‬ הייתי בן 13 וטבק ריחף על המסלול עם מכנסיים קצרים כאלה ורגליים חטובות. הוא נראה נפלא, יחסית גבוה, שיער שחור ושפם צהוב‭."‬

צהוב? "כן, לדעתי בגלל שהוא עישן, והעשן חמצן לו את השפם. היו לו ירכיים שריריות והגוף שלו לא רץ לצדדים. רץ מאורגן כזה, כמו איילה. עמדתי שם, בן ‭,13‬ על הקו, ליד הגדר, איפה שכולם עמדו כדי לראות את סוף הריצה.

היו מלא שופטים בקו הגמר. על כל רץ היו שלושה עם סטופרים שהיו עושים ממוצע של הזמנים. הם היו לוחצים על הסטופר בתחילת הריצה לפי העשן של האקדח. המושבניק הזה היה חזק, אללה ירחמו‭."‬