נמרוד משיח סוגר חשבון עם השיטה
נמרוד משיח לא מתחרט על הדרך שעשה, ולא רוקד על הדם של שחר צוברי: "כשהשיא הקודם היה לפני חודשיים וחצי, אי אפשר להצליח"
לי קורזיץ: "לא מרגישה שהכל עליי"
"פוקס ספורט" טענה: בגדד היא בירת איראן
ניר שועלי על החיים הקשים בווימות'
משיח לא רוצה לרקוד על הדם של צוברי, שסיים את התחרות במקום ה.19- אפילו ש"כל מי שעמד איתי על הפודיומים נמצא עכשיו בעמדת מדליה," ואפילו לא שאחד הפודיומיום האלה היה באותו אתר ממש בוויימות,' לפני שלוש שנים, עם מדליית כסף מאליפות העולם.
"אני רואה את התנאים שם, וברור לכולם שעשיתי שלוש מדליות בתנאים האלה," הוא עונה לשאלת הרוחות, ההבדל העיקרי בינו ובין מדליסט הארד מבייג'ינג. "אבל לא יהיה נכון לייחס את התוצאות רק לזה, כי ספורט תלוי הרבה במזל וביכולת. אולי הוא היה לוקח בתנאים אחרים, אבל שנינו יודעים להצליח ברוחות שפחות מתאימות לנו."
מתחרט על הדרך שעשית?
"הייתי לבד בחו"ל וחשבתי על הכל, והתשובה היא שלא. על כלום. כל שלב היה לי ברור. בכל צומת מרכזי בקמפיין אני מבין למה פעלתי איך שפעלתי."
היריבות בין צוברי ומשיח הגיעה לשיא בתחרות על הכרטיס הבודד למשחקים האולימפיים, עקב שיטת ההכרעה שקבע איגוד השייט: ארבע תחרויות תוך פחות משנה שיקבעו מי ייסע. האחרונה במאי, חודשיים וחצי לפני וויימות.' ומזה, יותר מכל, מתקשה משיח להירגע.
"הדרישה היתה להגיע לחמישה שיאים תוך 11 חודשים - מספטמבר עד המשחקים האולימפיים באוגוסט," הוא מסביר, "כל שיא הוא שיא השיאים, הכל או כלום. זה לא הגיוני, פיזית ומנטלית. זה בא לידי ביטוי אצל שנינו. אין בספורט מקצועני דרישה כזו לשלמות, חמישה שיאים בתקופה כזו. אני בטוח שגם שחר מרגיש כך."
הוא הצליח להגיע לשם.
"זה די חמוץ לי, אבל הייתי צריך להתמודד עם דברים שהם מעבר לספורט. לפני שנה וחצי-שנתיים אמרתי שאני לא יכול להתרכז ביעד הסופי - מדליה אולימפית - אלא רק במבחנים. עשיתי את המקסימום, אבל הייתי רחוק מליהנות מזה. לא הגעתי למקום שהצלחתי בו שלוש שנים קודם."
איך זה צריך לעבוד?
"אני לא חכם גדול אחרי מעשה, אין כאן ביקורת בדיעבד. ניסיתי להבין אם יש ענפים אחרים שזה עובד בהם ככה, והתשובה שלילית. במדינות אחרות הוחלט, בשיתוף האיגוד והמתחרים, איך מגיעים למשחקים. לחלק אמרו 'תעשו את הדרך שלכם, נחליט לפי השיקולים שלנו.' אבל לא אני צריך לקבוע, אני רק מתחרה."
משיח, ,24 הוא היום אדם מובטל. חופשי ומאושר, תודה ששאלתם. הבטן-גב שלו יימשך לפחות עד נובמבר, אז יוכרע האם הניל
בתחרויות הוא צופה, והיום יחזיק אצבעות ללי קורזיץ. "זה המצב הכי מלחיץ שספורטאי יכול להיות בו. אני מקווה שהיא תגיע בשיאה ושהטבע ישלח לה רוחות כמו שהיא אוהבת. אי אפשר לדעת, הכל על הקצה. היא נמצאת במצב מדהים."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם