יש מישהו על הקו? אחוזי העונשין בנבחרת
49.1 אחוז. במוקדמות אליפות אירופה 2013, ובאופן לא מקרי, ישראל היא הנבחרת הגרועה ביבשת בזריקות עונשין. אמיר כץ, ד"ר בתחום: "סימפטום של חוסר ביטחון ועבודה לא נכונה"

ולא. זה לא במקרה, ולא נובע מהלחץ בו היו השחקנים בשלושת המשחקים האחרונים. זה כן מעורר מחשבות, כמו אצל מי אפשר לשים את הכדור ביד בהתקפה אחרונה של משחק צמוד, או מה המידע הזה יעשה לטקטיקות של מאמנים יריבים, כשישראל מובילה ב-10 הפרש עם שלוש דקות לבאזר.
בעונה החולפת עומד לו רביב לימונד, כישראלי בודד ברשימת 20 הקלעים המובילים מהעונשין של ליגת לוטו. גם 68 האחוז של עמרי כספי בקליבלנד, או 65 האחוז של גל מקל באיטליה, לא היו מכניסים אותם לרשימה, ורק יותם הלפרין עם 88 אחוז במדי סט. פטרסבורג, מציל במעט את הכבוד הישראלי.
"אלה הנקודות כמעט הכי קלות בכדורסל, וזה רק עניין של הרבה עבודה", קובע אמיר כץ, קלעי של 90 אחוז מהקו, פלוס מינוס כמה עשיריות, לאורך הקריירה. "אני הייתי זורק בכל אימון 200-100 זריקות, ואם לא הייתי מגיע לאחוז מסוים - אז לא הייתי מפסיק.
"כל אחד צריך להציב לעצמו מטרות, להתאמן ולא להפסיק עד שהוא מגיע לרף הזה. בנוסף, בגלל שאתה יודע שלא תרד מהמגרש עד שתגיע למטרה הזו ולא משנה כמה זמן זה ייקח - יש גם את האלמנט של הלחץ, שמדמה גם את האווירה של המשחק".
עוד לפני הצעת הייעול הזו, ניסה אריק שיבק לטפל בבעיה בשיטות שלו. ואחרי המשחק מול מונטנגרו, בו קלעה הנבחרת רק 45.5 אחוז מהעונשין, העמיד המאמן את השחקנים על הקו, ושלח לריצה את כל מי שהחטיא. במשחק הבא נרשם שיפור, אך לא דרמטי. 54.8 אחוז.
נגד איסלנד כבר לא היה לחץ, לא היה מתח, וגם לא היו נקודות. 4 קליעות מ-11 זריקות, 36.4 אחוז עצובים.
כץ, שגם סיים את הקריירה עם ממוצע שקרוב ל-50 אחוז משלוש, משייך את זה למצב הכללי של הכדורסל הישראלי. אחרי הכל, הנבחרת הנוכחית היא הראשונה עם דומיננטיות מוחלטת של ילידי אמצע שנות ה-80, כך שאפשר לדבר במונחים של דור מקולקל.
"כמעט כל נבחרות הגילים בדרג ב', ואת העלייה של העתודה בחזרה לדרג א' חגגו כאילו זה איזה הישג ענק", אומר כץ. "רואים שיש בעיה עמוקה יותר. השחקנים לא מתפתחים פה, מביאים הרבה זרים וכל הכדורסל הולך אחורה.
"לקלוע 50 אחוז עונשין במשחק זה סמפטום של עבודה לא נכונה, וחוסר ביטחון. זה לא דבר מורכב. עומדים מול הסל, אף אחד לא שומר עליך - רק לזרוק".