רוכבים על גבו: לאנס לא אשם
היכן היו שלשלאות הברזל של הסוכנות האמריקאית למלחמה בסמים במהלך השנים הפוריות של ארמסטרונג? וכיצד נמצא נקי מחשד בכל הבדיקות שערכו עד היום? ככה זה כשאתה לא משרת עוד את האינטרסים של בעלי ההון. טור אורח
ההתחבטות בקרב הציבור בנושא זה ברורה היטב, מחד, ארמסטרונג חקוק היטב בתודעה
יחד עם זאת עולה השאלה המציקה מדוע דווקא עכשיו? מדוע דווקא הסוכנות האמריקאית היא זו היוצאת חוצץ נגד הכוכב האמריקאי - ספורטאי מבית, המזוהה אולי יותר מכל ספורטאי אחר עם ענף ספורט ספציפי.
במסגרת ענף הרכיבה המקצועני, המהווה חלק בלתי נפרד מהמציאות הקפיטליסטית במרכזה עומדים שיקולים כלכליים בראש סדרי העדיפויות, מסתמן כי ארמסטרונג, שהכריז על פרישתו לפני כשנתיים, אינו ניתן יותר ל"חליבה". ענף האופניים המבטא בערכיו היסודיים עולם חומרני מובהק של תחרות ונצחון אפשר לרוכב האגדי להמשיך ולהתחרות במשך הקריירה, למרות החשדות נגדו לאורך השנים, כל עוד הוא שימש כלי לשימור המצב הקפיטליסטי.
אין ספק כי למעט מיתוגו כסמל למצוייניות והצלחה על המסלול היווה ארמסטרונג עד לא מזמן תופעה תרבותית ענפה שכללה שינויי אופנה ודפוסי חשיבה אתגריים, ששירתו נאמנה את צורכי הענף ואת דינמיות הצריכה אצל הקהל שראה בו אליל. התזמון לשלול ממנו את זכויותיו שנתיים אחרי סיום קריירה מזהירה, וצמיחתם ברקע של יורשים פוטנציאליים - בעוד הוא בוחר לקחת חלק בענף הטריאתלון - חושפת את הצביעות של הסוכנות האמריקאית למלחמה בסמים, ומציגה אותה כנצלנית ומניפולטיבית.
לאור החשדות נגד ארמסטרונג לאורך הקריירה, עולה השאלה היכן היו אותן שלשלאות ברזל של הסוכנות האמריקאית למלחמה בסמים במהלך השנים הפוריות של הרוכב. וכאן הצביעות אינה מסתיימת. היכן נמצא אותו גוף שרירותי באחד מענפי הספורט הרווחיים ביותר בארה"ב, הפוטבול האמריקאי? ענף בו החשדות בשימוש בסמים אסורים בולט אפילו יותר. אין ספק כי נקיטת גישה זו אינה אלא אסטרטגיה מניפולטיבית שיווקית, שפייה וליבה אינם שווים.
ראוי
מדוע לא להניח לנפשו של הרוכב העטור ולהנציחו כפנומן בפנתיאון המכובד בעולם? בל נטעה, ארמסטרונג מודל 2012 הוא עדיין ספורטאי למופת ומסודר כלכלית, אך כיום הוא כבר לא משרת יותר את גלגליהם המשומנים של בעלי ההון. ככזה, משמש ארמסטרונג כעלה תאנה לסוכנות האמריקאית למלחמה בסמים בו היא מתיימרת לרכב על גבו ולהראות לעולם את "מאבקה" בסמים. נראה כי מערכה זו רחוקה מלהסתיים סופית, אך אין ספק שהיא מעוררת חומר למחשבה.
אסף לב הוא דוקטורנט לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם