ראשי » ספורט » כדורסל » כדורסל ישראלי

כספי: "יש אנשים ששמחים לצלוב אותי"

עמרי כספי מדבר כמו שהוא משחק. בלי רגע מנוחה. ערב המשחק נגד סרביה (21:00), הוא לא מבין את הביקורת נגדו מבחוץ ("מחכים לנפילה שלי") ומבפנים ("אף שחקן נבחרת לא התראיין בעילום שם"), לא שוקל חזרה לאירופה, ובטוח שיפרוץ העונה בקליבלנד: "אני צריך לחזור להיות טוב, יעיל, מעניש. כל מה שלא עשיתי בשנה שעברה"

טל בורשטיין, עם ארבע מצלמות וידאו דבוקות לפנים, עשה את הדרך מהחניון להיכל נוקיה. כולם הסיטו מבט לעבר הגארד הפורש. גם עמרי כספי. "עצוב לי לראות את טל פורש", אמר שחקן הNBA היחיד בתולדות ישראל. "הגוף הכריע אותו. יש לו נפש של אלוף, הוא אלוף אמיתי. למדתי ממנו המון. אחח, טל, טל. בי לייק טל".

צפו בטל בורשטיין בוכה ומודיע על פרישה

בורשטיין נעלם אל מסיבת העיתונאים שבה יכריז על סוף עידן. גם נבחרת הכדורסל, שתפגוש הערב (שלישי, 21.00, ישיר בערוץ 1) את סרביה, מסמלת סוף עידן. ההורים כבר לא פה כדי לשמור על המולדת, והדור החדש מרגיש את כל המשקל על הכתפיים.

במונטנגרו, ומול אסטוניה, הלחץ הכריע והמיץ יצא החוצה. פתאום עולה השאלה הבוטה, האם הדור הזה בכלל יכול? "זה הדור הכי מוכשר שהיה פה ב-20 השנה האחרונות, לפחות", כספי פותח בנוקאאוט. ואז הוא מתבקש להתעמת עם מה שנאמר על הדור הזה בשבוע האחרון. שאין פיגורות בעמדה מספר 1, ושאין בכלל עמדה מספר 5, ושהם הכי גרועים באירופה מהקו.

"זה נכון", מודה כספי, אבל רק בחלק האחרון. "אנחנו באמת גרועים מהקו. הביטחון שלנו נפגע. הרי בעונשין זה רק אתה והסל. חייבים לתת על זה את הדעת, ואנחנו נותנים".

- הבעיות רק מהקו? זה לא נראה ככה.
"קוטלים אצלנו מהר מדי", אומר הפורוורד של קליבלנד, "ולא פייר לקטול חיילים לפני שהם חזרו מהקרב. בטח לא חיילים של נבחרת ישראל. אנחנו לא באים לפה בשביל כסף אלא לייצג את הנבחרת ולהמשיך מסורת של שנים. פתאום, אחרי שני משחקים לא טובים אנחנו השחקנים הכי גרועים בעולם. גם באולימפיאדה זה היה ככה. אנשים נותנים את הכל עבור כלום, ואנשים קטנים מחסלים אותם. התקשורת פה מגזימה. לא פיירית".

כספי ממהר לסייג. מספר שאיתו היו, לרוב, בסדר גמור. עד עכשיו. "לא יודע למה, אבל אנשים חיכו לנפילה שלי", הוא מאשים. "רואים

שהפסדנו בבית לאסטוניה וכותבים שעשיתי פרסומת לתלמה. מה הקשר? נראה שיש אנשים ששמחים לצלוב אותי".

לא רק התקשורת. אחרי אסטוניה, ציטוטים בעילום שם מילאו כל עיתון ואתר, וחדר ההלבשה הטהור של פעם הפך לקן צרעות. "זה ממש לא נכון", אומר כספי. "אנחנו יודעים בוודאות שכל הציטוטים שנכתבו בעילום שם לא יצאו מחדר ההלבשה שלנו. לפחות לא מהשחקנים. אף שחקן בנבחרת ישראל לא התראיין בעילום שם. בטוח. הפסדנו בשני משחקים שלא היינו צריכים להפסיד, ופתאום חדר ההלבשה מפורק ואני דומיננטי מדי ואין רכזים ואין גבוהים".

- אתה דומיננטי.
"זה מי שאני ומה שאני צריך להיות בנבחרת. דומיננטי מדי? אני לא לוקח 25 זריקות במשחק, למרות שאני יכול. יש לכולנו תפקיד משותף, לעלות לאליפות אירופה. אני לא צריך לקלוע 40 במשחק, זה לא התפקיד שלי".

- היו רגעים שוויתרת על זריקות למרות שהרגשת שאתה עושה סל בטוח?
"הרבה. ב-NBA צריך להיכנס למשחק מהר מאוד, אחרת יוצאים החוצה. פה לא. אריק שיבק אמר לי שבנבחרת אין לי את הלחץ הזה כי בכל מקרה אהיה על המגרש".

לפי הסטטיסטיקה, דווקא כן נראה שהוא לוקח על עצמו. כספי שבר שיא בכל קטגוריה אישית בקמפיין הזה. "זה מה שעוד יותר מכעיס אותי", הוא אומר, והדציבלים מתיישרים איתו. "שיחקתי טוב בכל המשחקים. תארו לכם מה היה קורה אם לא הייתי טוב".

כספי חד, ממוקד, כוחני, קצב אש מרשים. עונה על הכל, לא עוצר לרגע. אולי רק כששואלים אותו על הנהגה. "אני לא מאמין בהגדרה הזו", הוא אומר. "כל אחד הוא מנהיג. לא מאמין בלהגיד 'אני המנהיג, בואו אחריי'. אם יותם מרגיש את זה באיזה יום, הוא יוביל, אם ליאור אז ליאור, ואם פניני אז פניני. כולנו בוגרים, ולכולנו יש את המילה שלנו".

בהתאם לזה, לא תמצאו את עמרי נותן שיחת מוטיבציה, או תופס חבר שהיה לו יום רע ודופק בו תורה. "כל שחקן צריך את הספייס שלו. אני לא מאמין שאחרי אסטוניה אני צריך לדבר עם שחקנים. השינוי היה מקצועי, והוא עבד".

- איסלנד וסלובקיה זה מדד?
"כן, כי הסתכלנו על עצמנו, וראינו שחזרנו להיות מי שאנחנו. נבחרת ישראל לוחמת, מרביצה, עוקצת, מתאבדת. ומנצחת".

- לא מפריע שאין היררכיה ברורה?
"בשלושה שבועות מצפים שיהיו מנהיג והיררכיה ורכז ושיצמח פה מישהו 2.15 מטר ויעיף בלוקים. הלו, אנחנו בקושי חודש ביחד. אין לנו את הדברים האלה". מדד הכעס שוב עולה. "לא יודע אם זה כעס", אומר כספי, "זו בעיקר אכזבה. לא סיימנו את העבודה ודוקרים אותנו. אני תמיד יכול להגיד שמעכשיו אני לא בא עשר שנים לנבחרת, ואי אפשר להעניש אותי על זה".

- אתה שוקל?
"לא".

העצבים יצאו קצת גם לפני הטיסה לאיסלנד, אז צוטט כספי כמבקר את מוסר העבודה בנבחרת, כאומר שיש שחקנים שלא עובדים מספיק קשה. "ביקרתי את כולנו", הוא מבהיר. "היה לנו משהו במשחק שלא עבד, ולקחו עלינו 12 ריבאונד התקפה במחצית אחת. ואז אריק עשה את השינוי. זהו, מעכשיו לא עושים סוויץ' בהגנה. זה היה רעיון רק של אריק, ואריק הציל לנו את הקמפיין".

- אמרו שהביקורת שלך לא נראתה טוב.
"לא מעניין אותי מה אמרו", הוא שוב מרים את הקול. "אין לי מחויבות לאף אחד, רק לנבחרת ישראל. רק לניצחון. אעשה הכל כדי לנצח, ואם אני חושב שלדבר ככה יעזור, אז זה מה שיעזור. אם מישהו חושב אחרת, לא אכפת לי. זה אני, ותקבלו אותי כמו שאני".

- מי ש"לא עבד קשה" עובד קשה עכשיו?
"כולנו עובדים קשה ונלחמים. לימונד מפוצץ את הגבוה של סלובקיה ועידו שובר את הכוכב של איסלנד. חזרנו להיות נבחרת ישראל".

באוקטובר כספי יתחיל עונה רביעית ב-NBA ומקווה שהפעם גם ינצח קצת יותר, אחרי מאזן 160-70 בשלוש עונות בקאבס ובסקרמנטו. בתור התחלה, ולמרות לא מעט שמועות הפוכות ("לא מבין מאיפה זה בא. בטוח לא ממני"), הקבוצה הנוכחית היא קליבלנד, שם הגיעו הרוקי דיון ווייטרס וסי.ג'יי מיילס כדי לחזק את הכנפיים. הישראלי בסיטואציה סבוכה, בעונה האחרונה של חוזה רוקי. לקמפיין הנבחרת הוא מגיע אחרי עבודה סיזיפית בליגת הקיץ בלאס וגאס.

"חיזקתי בעיקר את הרגליים", הוא מפרט. "עברתי שתי פציעות שהגבילו אותי, גם מנטלית. אני חושב שאת הדברים שעבדתי עליהם רואים גם בנבחרת. עכשיו אצטרך לקחת את זה בחזרה לאמריקה". עד עכשיו הוא בעיקר הביא דברים מאמריקה. מבטא, למשל. מה עוד? "בעיקר התבגרתי. אני מתחיל שנה רביעית בארה"ב ומעריץ את המדינה הזו. תרבות הספורט שם מבריקה, ההערכה לספורטאים מדהימה".

ועכשיו, שנת חוזה. אפילו יותר מלחיץ מסרביה. "מגיל 0 חלמתי להיות ב-NBA ו-24 שנה חיכיתי להגיע לשנת חוזה. אני לא מתכוון לתת לשום דבר להפריע לי. זה הדבר היחיד שמעסיק אותי. כל שנה למדתי משהו חדש, וזה הזמן לפרוץ קדימה. הצלחתי, נכשלתי, קמתי, נפלתי, קיבלתי סטירות, קיבלתי חיבוקים וזו השנה שלי. זו השנה".

- אתה נאבק על גודל החוזה או על חוזה בכלל?
"אני רוצה להישאר ב-NBA להמון שנים, וזו שנה שיכולה לעשות את זה בשבילי". בשביל זה, גם הוא יודע, צריך לשים הרבה מספרים על הלוח. "לא בהכרח", הוא מתעקש. "לא חסרות דוגמאות של שחקנים שלא עשו 25 ו-10, וקיבלו חוזים מצוינים. לנדרי פילדס קיבל עכשיו בטורונטו 21 מיליון לשלוש שנים. אני צריך לחזור לשחק את הכדורסל שלי. להיות טוב, יעיל, מעניש, כל מה שלא עשיתי בשנה שעברה. אני צריך לחזור להיות מי שאני".

זה לא יהיה קל. כפי שהבנתם, יש עומס בעמדות הללו. "כולם אצלנו שחקנים טובים, אבל אין לנו שם אולסטאר, קובי בראיינט או לברון ג'יימס. המאמן ביירון סקוט אומר שמי שטוב ישחק, אני מאמין".

- יש קבוצות שכבר עומדות בתור?
"יש לא מעט קבוצות שמחכות, אבל זה לא מעניין אותי. אני אוהב את קליבלנד, הם נתנו לי הרבה שם ויש לי חוב גדול להחזיר להם".

- עובר בראש לחזור לאירופה? למכבי?
"ממש לא".

והערב, סרביה. גם הם, אגב, גרועים בעונשין. "כן?", מתפלא כספי וצוחק: "הנה, אם סרביה הגדולה מחטיאה, גם לנו מותר". ואז הפנים משנות צבע. "הם הכי טובים בבית. הולך להיות קרב אמיתי. ניאבק, נילחם, ואם ננצח זה יהיה גדול. להוציא את ארה"ב וספרד, בבית אנחנו יכולים לנצח כל נבחרת".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...