רגלו על העליונה: בלייד ראנר לא עוצר
הוא הפך לגיבור המשחקים האולימפיים בלונדון, זכה בחוזה מיליונים עם נייקי ונבחר כגבר הסקסי ביותר במולדתו. בדרך הצליח להתגבר על נכות קשה ועל העסקנים ששמו לו רגליים. בראיון מיוחד ל"סופשבוע" מאיים אוסקר פיסטוריוס לככב גם באולימפיאדה הבאה
פיסטוריוס עצמו בהחלט מודע למעמדו החדש. איך שלא מסתכלים על זה, הוא מותג. התמונות של הספורטאי השרירי עם להבי המתכת במקום רגליים מסעירות את הדמיון, ו"נייקי" שמחה לפרוש עליו את חסותה המשתלמת. Just Do it קורא הסלוגן המפורסם של החברה המופיע בצד אחת התמונות שלו.
בשבועות שחלפו מאז הסתיימו המשחקים האולימפיים, אפשר היה לחשוב שהעניין הבינלאומי בפיסטוריוס ילך ויתמעט. אחרי הכל, הוא לא חזר מלונדון עם מדליה, ואת מקצה חצי הגמר שלו סיים במקום השמיני והאחרון, עם תוצאה מאכזבת של 46.54 שניות, שנייה וחצי פחות משיאו האישי שעומד על 45.07 שניות.
אפילו דונלד סנפורד שלנו, שנעליו נעלמו בדרך פלא לפני המרוץ, הצליח יותר ממנו. אלא שסיפורו של פיסטוריוס גדול בהרבה מסך הנתונים היבשים שמרכיבים אותו. האיש ניצח הרבה לפני שעלה על המסלול, וגם כשסיים אחרון בחצי הגמר, הוא לא באמת הפסיד.
פיסטוריוס (26) ייצג בלונדון את מולדתו דרום אפריקה, אבל המשמעות של השתתפותו במשחקים חוצה גבולות. עשרות אלפי הצופים באצטדיון האולימפי קיבלו אותו בתשואות סוערות, כאילו היה יוסיין בולט שסיים עוד ריצה פלאית.
תקציר הריצה שבה השתתף שודר שוב ושוב בכל העולם. כשהסתיים המקצה שלו אפשר היה לחשוב לרגע שהוא קבע שיא עולם חדש: עשרות צלמי טלוויזיה התנפלו עליו בהיסטריה, וקיראני ג'יימס מגרנדה, שכעבור יומיים זכה במדליית הזהב, החליף איתו את תגית השם שעל חליפת הריצה שלו כאילו היה מעריץ נלהב ולא סנסציה אתלטית בזכות עצמו. "אוסקר הוא מיוחד. מבחינתי, להתחרות מולו על אותו מסלול היה רגע בלתי נשכח", הסביר אחר כך ג'יימס בהתרגשות.
אז אתה מרוצה מההופעה שלך בלונדון?
"הסיבוב שלי היה מצוין, כך שהייתי מרוצה מאוד מהאופן שבו רצתי. כמובן שהייתי שמח לרוץ מהר. אני חושב שהטקטיקה שלי הייתה שגויה - כשניסיתי להיצמד לג'ונתן בורלי, אבל בסך הכל זו היתה חוויה מדהימה מבחינתי".
עד כמה הרגשת במהלך הריצה את העידוד הרב של הקהל באצטדיון?
"הקהל בלונדון היה המדהים ביותר שאי פעם חוויתי. הם היו כל כך משולהבים ועודדו את כולם, לא רק את האצנים הבריטים. הקהל הזה נותן לך הרגשה שאתה מאוד רצוי וגורם לך לרצות לרוץ אפילו עוד יותר מהר".
יכול להיות שהעובדה שהפכת לאחד הסיפורים הגדולים של האולימפיאדה הוסיפה ללחץ שהשפיע על ההופעה שלך?
"אני מרגיש את הלחץ בכל תחרות שבה אני משתתף, אלא שהלחץ הגדול מגיע ממני, אני המבקר הגדול ביותר של עצמי. בנוסף, יש לי צוות מעולה שמקיף אותי, מוודא שאני נשאר ממוקד ועוזר לי בכל מה שצריך. זה כבוד גדול ופריבילגיה בלתי רגילה מבחינתי להיות בעמדה שבה אני נמצא".
איך התכוננת לאולימפיאדה?
"שגרת האימונים שלי מאז ומתמיד הייתה מאוד אינטנסיבית. אני מאמין גדול בגישה שאומרת שההישגים שלך הם תוצאה ישירה של ההשקעה. לפני המשחקים האולימפיים התמקדתי בעיקר בלשייף את הטכניקה שלי. לא רציתי לשנות שום דבר שעלול לחבל בעבודה הקשה שהשקעתי במשך השנים, ובעיקר רציתי לוודא שאני מגיע למשחקים בכושר ובמצב המנטלי הכי טוב בקריירה שלי".
הופתעת מהסיקור העולמי שקיבלת?
"לא הייתי אומר שהופתעתי, אבל בהחלט הייתי המום מהיקף התמיכה שקיבלתי. לא הייתה לי הזדמנות להודות לכולם על התמיכה הרבה שהם העניקו לי. כשאני רץ אני תמיד עושה את זה בשבילי, אבל אני גם רוצה לנצח בשביל המעריצים שלי".
איזה רגע תיקח אתך מלונדון?
"את קבלת הפנים המדהימה של הקהל. כבר בזמן החימום הייתה לי התכווצות בלחיים מרוב שחייכתי. זה היה בלתי ייאמן. לדעתי, האווירה הנהדרת מסביב עזרה להרבה אתלטים להשיג תוצאות מדהימות".
אתה מתכנן לחזור לאולימפיאדה בריו דה ז'נרו ב-2016?
"אם אשאר בכושר ולא אסבול מפציעה רצינית, אשמח להתחרות בריו. אני מרגיש שבעוד ארבע שנים אהיה בשיא הקריירה שלי. הבאזז הענק שהיה סביבי אחרי המשחקים בלונדון רק גרם לי לרצות ולהתחרות עוד ועוד.
"אני
אבל לא כולם היו שותפים לחגיגה של "אצן הלהבים" (The Blade Runner - כשם הסרט המפורסם של רידלי סקוט). להיסטוריה שקבע פיסטוריוס קדמה מחלוקת סוערת שסחפה את עולם האתלטיקה והוא זכה להתמודד בלונדון רק בעקבות ניצחון משפטי תקדימי. בענף שהתחרות בו מוכרעת לא פעם על חודן של כמה מאיות שנייה, הרגליים התותבות של פיסטוריוס הפכו לשאלה מדעית שנבחנה בתנאי מעבדה קפדניים - בניסיון להתנתק מגלי ההערצה האדירים ששטפו אותו.
מהרגע שפיסטוריוס הופיע בזירה העולמית, הבינו באיגוד האתלטיקה הבינלאומי שהם מתמודדים עם סוגיה עקרונית. עוד בשנת 2007 קיבל האיגוד החלטה תקדימית שאסרה "כל שימוש באמצעי טכני שכולל קפיצים, גלגלים או כל אלמנט אחר שמספק לאתלט יתרון על פני אתלטים אחרים שאינם נעזרים באותו אמצעי".
סעיף נוסף בהחלטה אוסר "שימוש בכל מכשיר שיכול לשפר את רמת הביצוע מעבר למקסימום שנקבע בחוק, או שיכול להעניק למשתמש באותו מכשיר יתרון שהוא לא היה מקבל אילו היה נעזר בציוד הקבוע בחוק".
שמו של פיסטוריוס לא מוזכר באותה החלטה, אך דמותו ריחפה מעליה. כשראשי האיגוד אסרו על שימוש באמצעי שיכול להעניק יתרון, הם חשבו בין השאר על סיבי הפחמן שמהם עשויים הלהבים של פיסטוריוס. באותה תקופה התפרסם לראשונה סיפורו של "האצן נטול הרגליים המהיר ביותר בעולם" והישגיו חרגו בהרבה ממה שמקובל בספורט הנכים.
בגיל 21 היה גרף ההתקדמות של פיסטוריוס חסר תקדים. שנה קודם לכן הוא סיים את אליפות העולם לנכים עם שלוש מדליות זהב, בריצות ל-200 ,100- ו-400 מטר, והזמנים שהשיג הציבו אותו בשורה אחת עם צמרת האתלטיקה הבינלאומית (לשם השוואה, השיא האישי שלו בריצה ל-400 מטר, 45.07 שניות, היה מעניק לו את התואר שיאן ישראל). עד אז, אף ספורטאי נכה לא היה מסוגל להתמודד כשווה בין שווים מול אתלטים רגילים. רצונו של פיסטוריוס להיכנס לסבב הבינלאומי הרגיל עורר אי נחת באיגוד הבינלאומי.
באופן אירוני, איגוד האתלטיקה הוא שפתח את הדלת בפני פיסטוריוס, כאשר הזמין אותו ב-2005 להשתתף בתחרות גרנד פרי בהלסינקי, פינלנד. מבחינת האיגוד זו הייתה מחווה אנושית על גבול הגימיק. פיסטוריוס נתפס כרץ הישגי מספיק בשביל להגביר את העניין בתחרות, אבל לא כזה שיכול לקרוא תיגר על ההגמוניה של הרצים האחרים.
בסופו של דבר פיסטוריוס ויתר על התחרות בהלסינקי. בעקבות השיפור העקבי בתוצאותיו, הוא לא קיבל הזמנה נוספת. שנה אחר כך קיבל האיגוד החלטה עקרונית שנועדה להבטיח שלהבי סיבי הפחם שלו לא ידרכו לעולם על מסלולי הריצה הגדולים.
פיסטוריוס בחר לצאת לקרב חייו נגד איגוד האתלטיקה. חברי האיגוד החליטו לבחון מחדש את החלטתם ושיגרו לו הזמנה חוזרת לתחרות שנערכה ביולי 2007. הוא לא ידע שהתחרות ההיא היתה מעין מלכודת דבש, שראשי האיגוד טמנו לו; הם גייסו מדעני ספורט שיעקבו אחרי פיסטוריוס באמצעות מצלמות מיוחדות במטרה לספק את הראיות המוכיחות שהוא נהנה מיתרון לא הוגן בהשוואה לרצים האחרים. במקביל הסבירו שכל אחת מהפרוטזות שלו שוקלת שני קילו בלבד, בהשוואה לשישה קילו - משקל רגל של אצן בעל ממדי גוף דומים לשלו.
האירוע ההיסטורי, שבו פיסטוריוס היה אמור להפוך לאצן הפרוטזות הראשון שמתמודד בתחרות רשמית, הידרדר למסכת השמצות מכוערת. האווירה הייתה עכורה. פיסטוריוס בעל המזג החם בחר לפתוח במתקפה נגד ראשי האיגוד. "אני חושב שזה יהיה הרבה יותר טוב מבחינתם לעבוד איתי ולא נגדי", אמר אז.
"התפקיד שלי הוא להתמודד על המסלול והתפקיד שלהם זה להיות איגוד מקצועי. במקום זה הם מנהלים את העניין כמו חקירה חשאית של האף-בי-איי". פיסטוריוס לא עצר שם, והבהיר שבשבילו זה מאבק עקרוני. "מה שהאיגוד אומר למעשה זה שכל הספורטאים הפראלימפיים הם בדיחה, ואני רואה בזה פגיעה אישית".
באיגוד החליטו להשיב מלחמה. "אני חושב שהוא צריך להירגע וללמוד לכבד אותנו", הגיב דובר האיגוד, מיק דיוויס. "אין לנו שום דבר נגד ספורטאים מוגבלים. אנחנו מאמינים שהלהבים שלו מסייעים לו מבחינה טכנית, ומה שאנחנו עושים זה לתת לו ליהנות מהספק בכך שאנחנו מנסים לברר אם הם נותנים לו יתרון או לא".
וכדי לתת תוקף מדעי לדבריו, הסביר דיוויס כי בדיקה ראשונית של האיגוד מצאה כי פיסטוריוס רץ את 200 המטרים האחרונים שלו במהירות גדולה מזו של שאר האצנים במסלול, מה שמאשש לכאורה את החשד שהוא אכן נהנה מיתרון שאין ליריביו. "הלהבים שלו תוכננו להאיץ מהירות והחשש שלנו הוא שהוא יכול להיות בעמדה שבה הוא הולך ליצרן שלו ומבקש ממנו 'לעשות אותי מהיר יותר'".
באיגוד האתלטיקה הבינו שפיסטוריוס לא עומד להישבר, והזמינו אותו לשורה של בדיקות בתנאי מעבדה שנועדו לקבוע אחת ולתמיד אם מדובר בספורטאי ביוני שנהנה מיתרון פסול על פני יריביו או באצן שבסך הכל מצא דרך להתגבר על נכותו מלידה. המסקנות שהתפרסמו בנובמבר 2007 היו חד משמעיות: לא רק שלפיסטוריוס יש יתרון, קבעו המדענים, הוא נהנה מ-25 אחוזי חיסכון בצריכת אנרגיה במהלך ריצה בהשוואה לאצנים רגילים.
עוד נקבע שהמפגש של הפרוטזות עם מסלול הריצה, בניגוד למפגש הטבעי של הרגליים, מאפשר לו לחסוך 30 אחוז מרמת האנרגיה הדרושה לפעילות הקרסול של אצן רגיל ועל ידי כך להניע את רגליו במהירות גדולה יותר. כל אלה מאפשרים לו לצרוך פחות חמצן וקלוריות משאר המתחרים.
"לפיסטוריוס יש יתרון משמעותי על פני שאר האתלטים ללא פרוטזות שנבדקו על ידנו", קבע בפסקנות אחד משני עורכי המחקר, ד"ר פיטר ברוגמן. "זה יתרון גדול של יותר מכמה אחוזים. לא ציפיתי שזה יהיה ברור כל כך". איגוד האתלטיקה הבינלאומי אימץ את מסקנות המחקר והודיע על פסילתו של פיסטוריוס מהשתתפות בריצות עתידיות - בתחרויות רשמיות, אליפויות העולם והמשחקים האולימפיים.
בתגובה הבטיח פיסטוריוס להילחם בפסיקה בדרכים משפטיות, ובדרך גייס את הספורטאים הפראלימפיים כולם. "אני חש שזו אחריותי, בשם כל הספורטאים המוגבלים, לא להישבר ולערער על ההחלטה", אמר ופנה לבוררות בינלאומית. חצי שנה אחר כך ערעורו התקבל בטענה כי לא הוכח מעבר לכל ספק שרגליו התותבות של פיסטוריוס מעניקות לו יתרון על פני ספורטאים אחרים.
הבוררים מתחו בפסיקתם ביקורת חריפה על איגוד האתלטיקה שלא התייחס, לטענתם, לחסרונות שמהם סובל פיסטוריוס בגלל מבנה הגוף החריג שלו, כמו למשל החיסרון בעמדת הזינוק. לא מספיק לקבוע שפיסטוריוס נהנה מיתרונות מסוימים באלמנטים שונים של הריצה, צריך להביא בחשבון את התמונה הכוללת, פסקו. החלטה זו סללה את דרכו להשתתפות ההיסטורית במשחקי לונדון.
פיסטוריוס ממעט היום לדבר על המאבק המשפטי שהקדיש לו שנתיים מחייו. כשמראיין של הבי-בי-סי ניסה להחזיר אותו בכוח לאותם ימים פיסטוריוס קטע את השיחה ועזב את האולפן בסערה. בכלל, בשנים האחרונות יצא לפיסטוריוס שם של ספורטאי חם מזג, כזה שלא מומלץ להכעיס עם שאלות טורדניות.
בראיון קצר שהעניק לפני פתיחת האולימפיאדה הוא הסכים לומר רק ש"אם הרגליים התותבות היו מספקות כזה יתרון, כפי שחלק מהאנשים טוענים, היינו מוצאים הרבה יותר ספורטאים קטועי רגליים עם אותן פרוטזות כמו שיש לי, שרצים בדיוק באותו זמן כמוני - וזה לא המצב".
הוא נולד בפרטוריה, עיר הבירה של דרום אפריקה, למשפחה ותיקה מהמעמד הבינוני-גבוה שהחזיקה בלא מעט נכסים ועסק. הוא נולד ללא עצמות השוקית בשתי רגליו, וכשהיה בן 11 חודשים נכרתו שתי רגליו מתחת לברך. חודשיים לאחר מכן הותאמו לו רגליים תותבות, עליהן הלך בכוחות עצמו לראשונה בגיל שנה וחצי. מאז, כך נראה, הוא לא מפסיק לרוץ.
למגבלה הפיזית של פיסטוריוס היה אפקט נגדי. במקום להוריד הילוך הוא ניהל חיים פעילים, אפילו חסרי מעצורים. בילדותו עסק כמעט בכל ענף ספורט אפשרי, כולל ראגבי, בטרם התרכז בריצה. הוא מחזיק אקדח שבאמצעותו הוא פורק מתחים במטווח שליד ביתו, יוצא לעתים קרובות לרכיבות שטח באופני הרים, מפליג ביאכטה הפרטית שלו ומתנסה בענפי ספורט אתגרי רבים נוספים.
לא מזמן עבר תאונה קלה בעת שאופניו התהפכו ואחת הפרוטזות שלו התנתקה מרגלו ועפה באוויר. בשנת 2009 עבר תאונת שיט קשה שכמעט חיסלה לו את הקריירה. פיסטוריוס הפליג ביאכטה שלו בנהר ואל, התנגש במזח שהיה שקוע במים ונחבט בעוצמה בפניו. שתיים מצלעותיו נשברו בתאונה וגם הלסת וארובת העין. הוא נזקק ללא פחות מ-172 תפרים בפניו, אושפז שלושה שבועות בבית חולים ונאלץ לעבור כמה חודשי שיקום אינטנסיבי.
"זה היה די קשה עבורי", הוא נזכר. "זה היה מוזר כי הייתי בכושר מצוין באותה תקופה, ובעקבות האשפוז בבית החולים והטיפולים שעברתי בבית לא יכולתי להתאמן במשך שמונה שבועות. זו הייתה הפעם הראשונה בחמש שנות אימונים שלא רצתי בשיא היכולת שלי".
למה, בעצם, התחלת לרוץ באופן תחרותי? האם היה בכך ניסיון להוכיח לעצמך שאתה לא שונה מאחרים?
"הקשר שלי לריצה החל בעקבות פציעה בברך שנגרמה באימוני הראגבי שלי. במסגרת הטיפול המליצו לי להתחיל לרוץ. כשעשיתי את זה גיליתי שיש לי כישרון טבעי לריצה ומאז הקריירה שלי מוקדשת כולה לניסיון להיות האתלט הטוב ביותר שאני יכול להיות. חשוב לי להדגיש שמהיום הראשון שלי כאצן התאמנתי רק עם אצנים רגילים".
ברור שפיסטוריוס מסרב לראות בעצמו מוגבל ומתייחס לכל גילוי של רחמים כלפיו פגיעה אישית. סיפור חייו רצוף טרגדיות שחורגות הרבה מעבר לנכות שאיתה נולד. כשהיה בן שש הוריו התגרשו. מאז הוא שומר על קשר רופף עם אביו, איש עסקים אמיד. אמו, שגידלה אותו, מתה לפני 11 שנים בעקבות סיבוך של ניתוח כריתת רחם. מאז שהיה בן 15 פיסטוריוס גדל לא רק בלי זוג רגליים - אלא גם בלי הורים.
נולדת עם נכות קשה ואיבדת את אמא שלך בגיל 15, ובכל זאת, בכל הזדמנות אתה אומר שבורכת. אתה יכול להסביר למה אתה מתכוון?
"בורכתי משום שיש לי הכוח והנחישות לעשות את מה שאני מאמין בו ומה שהוטמע בי כבר מגיל צעיר, ולאמא שלי יש חלק גדול בכך. עבדתי קשה כדי להפוך לאתלט מצטיין ואני בר מזל שיכולתי לנצל את ההזדמנויות שנקרו בדרכי. הגשמתי את החלומות הגדולים שלי כשהתמודדתי מול האתלטים הגדולים בעולם בזירות הגדולות ביותר.
"אני יכול להעניק השראה ולעזור לאנשים מכל העולם, וזו זכות גדולה עבורי. אני מלא תשוקה לגבי שני פרויקטים שאני מעורב בהם, יחד עם אנשים כמו ריצ'רד ברנסון, בראד פיט ונלסון מנדלה, שמטרתם לסייע לאנשים שאיבריהם נקטעו כתוצאה מדריכה על מוקשים".
חשבת על אמא שלך במהלך המשחקים בלונדון?
"היא מלווה אותי בכל רגע בחיי ואני בר מזל על הזמן שהיה לי איתה".
אמרת לא פעם שהעובדה שגדלת בלי רגליים הפכה אותך לאדם טוב יותר, איך בדיוק?
"לא הייתי הופך לאדם שאני אלמלא נסיבות החיים שהיו לי. עבדתי קשה כדי להיות האתלט הכי טוב שאני יכול להיות, ואני חושב שהמצב האישי שלי הפך אותי ליותר נחוש להצליח בחיים. יחד עם זאת, מאז ומתמיד האמנתי שאני צריך ללכת בכל הכוח על מה שאני רוצה להשיג והייתי תחרותי בצורה בלתי רגילה. עדיין יש לי לא מעט שאיפות בחיים, ואני מקווה שאוכל להשפיע על אנשים, במיוחד על הדור הצעיר, לנסות ליהנות מספורט".
אני מבין שיש לך עניין גדול באופנה ושאתה חושב לעצב קו בגדים שיישא את שמך.
"אני מתעניין בהרבה דברים. בתור אתלט, חשוב שתהיה במצב האידאלי שלך מכל הבחינות, זה גורם לך להרגיש יותר טוב ומאפשר לך להתחרות עם ביטחון עצמי, ואופנה זה דבר שמאוד חשוב לי. מעבר לאופנה יש לי תשוקה גדולה לאדריכלות, אני מאוד נהנה ללמוד ארכיטקטורה של בניינים ולבחון היבטים שונים של תכנון ועיצוב. מי יודע, אולי זאת תהיה הקריירה השנייה שלי לאחר האתלטיקה".
את המאבק הבא שלו פיסטוריוס יצטרך לנהל, למרבה האירוניה, נגד אתלטים פראלימפיים, אותם קטועי גפיים ובעלי מוגבלויות שהוא התיימר לייצג במאבקו העיקש נגד איגוד האתלטיקה. רבים מאלה לא מאושרים מהעובדה שהוא מתמודד מול אצנים רגילים ובמקביל ממשיך לגרוף מדליות בתחרויות של ספורט נכים. מן הסתם, גם העובדה שהפך לסנסציה בינלאומית לא מוסיפה לו נקודות אצל החברים מפעם.
"אני יודעת שאוסקר רוצה להיות הכי טוב שהוא יכול ולהרוויח כמה שיותר כסף, אבל מבחינה רעיונית, אני לא משתכנעת", אמרה לאחרונה טני גריי תומפסון, הספורטאית הנכה הבריטית הגדולה אי פעם, בעלת 11 מדליות זהב במשחקים הפראלימפיים. "מבחינתי, ספורט הנכים מאז ומתמיד היה ספורט עילית, ואני לא רוצה שהוא יהפוך לספורט של אנשים שיגידו לעצמם, 'אני לא מספיק טוב למשחקים האולימפיים אז אני אתמודד במשחקים הפראלימפיים".
תומפסון יצאה נגד מה שתיארה כשימוש הציני שעשו מארגני תחרות הגראנד פרי שהזמינו את פיסטוריוס על תקן של מקדם מכירות. לאחרונה טענה כי השתתפותו במשחקי לונדון אמורה למנוע ממנו לרוץ באותו מקצה במשחקים הפראלימפיים. "אסור לנו להביא למצב שבו המשחקים הפראלימפיים הופכים לסוג של מועד ב'".
היא לא היחידה. דון אלג'ין, אחד האתלטים הנכים הגדולים באוסטרליה, שזכה בארבע מדליות זהב בשלוש אולימפיאדות, אומר: "אני מאמין שאדם כמו אוסקר הוא הסיבה לכך שהמשחקים הפראלימפיים הומצאו. הוא לא היה צריך לעזוב ולעבור למשחקים האולימפיים. אם הרגליים התותבות שלו באמת לא מקנות לו שום יתרון, אז מדוע הוא איננו רץ עם הפרוטזות הרגילות שלו? אדם כמוהו יכול להרים את המשחקים הפראלימפיים, רק שהסיפור המדהים שלו כבר מוצה ונשחק במשחקים האולימפיים הרגילים".
פיסטוריוס לא טורח להגיב להאשמות האלה. עם חוזה דוגמנות שמן, הסכם חסות בשווי מיליוני דולר עם נייקי, הופעה ב"רוקדים עם כוכבים," אלבום דיסקו שיצא באיטליה, בחירה כאחד מאנשי השנה של המגזין "טיים" ותואר הסלב הסקסי ביותר בדרום אפריקה, הוא לא מרגיש שום צורך להצטדק. מבחינתו, הוא כבר ניצח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם