הם מתכנתים גם אנשים: ה-NFL בפתח
עוצר בחצות, שמירה מסביב לשעון, איסור מוחלט על אלכוהול וחשפניות. הקאובויס עושים הכל כדי שדז בראיינט לא יממש את הפוטנציאל שלו. לצרות

בראיינט הוא לא שחקן הפוטבול הראשון שמסתבך עם החוק. למעשה, תדמית הליגה נפגעת כל כך בגלל כמות התיקים שמצטברת לשחקניה בתחנות המשטרה, שהחוקים לגבי עונשים על פעילות לא ראויה מחוץ למגרש נוקשים ב-NFL יותר מבכל ליגה אחרת. יותר משבליגה אוהבים להעניש, הם אוהבים שליטה. כמו בספרי התרגילים, גם מחוץ למגרש, ראשי הקבוצות מחפשים רובוטים. ובמקרה של בראיינט, כשהרובוט לא מתפקד יש שתי אפשרויות - להיפטר ממנו או להחזיר אותו לתכנות מחדש.
דז בראיינט הוא דוגמה מהלכת לניהול סיכונים. שחקן עם כישרון נדיר - תופס כדורים עם פוטנציאל להיות אחד הטובים בכל הזמנים - שנולד לאם בת 15, שלפי השמועות עסקה בזנות בצעירותה וכילד העבירה אותו מבית לבית על בסיס חודשי. ג'רי ג'ונס, הבעלים והאיש הכל יכול בקאובויס, אוהב לקחת את הסיכונים האלה. הרי בתקופת הזוהר של שנות ה-90 הסופר-סטארים שלו הסתבכו עם החוק על בסיס שבועי. אז זה עבד והביא אליפויות, והכוונה היא שהנוסחה תמשיך עם בראיינט.
רק שהשחקן מסרב להתבגר, ואירועי 16 ביולי הפכו את הילד הבעייתי לילד מופרע. באותו לילה נעצר דז בראיינט באשמת תקיפה של אמו אנג'לה בביתה, בזמן עימות עם אחיו למחצה. לפי הדיווחים מאותו לילה, האם התקשרה למשטרה ואמרה שבנה מנסה להרוג אותה. בסופו של דבר החליטה אנג'לה לא להתלונן והתיק נסגר. רק שבליגה שמחפשת רובוטים, התוכנה התקלקלה.
בלי כתב אישום אין לליגה סיבה להתערב, ובראיינט צפוי לעלות הלילה במשחק פתיחת העונה, כאשר הקאובויס יתארחו אצל האלופה ניו-יורק ג'איינטס, ובמקרה של ניצחון או הפסד, החיים הטובים של ניו-יורק יהיו מחוץ לתחום.
כחודש אחרי התקרית עם האם, החליטו בקאובויס להציב בפני הרסיבר הבעייתי שורה של חוקי התנהגות, ביניהם: עוצר בחצות, איסור על שתיית אלכוהול, איסור כולל על ביקור במועדוני חשפנות ויציאה למועדונים רק באישור המועדון. וכדי לשמור שהכללים יישמרו, נשכרו שלושה שומרי ראש שישמרו עליו מעצמו 24 שעות, שבעה ימים בשבוע.
מאז הפרסום על דבר "חוקי דז" החלו ויכוחים. ג'רי ג'ונס
לא מעט פרשנים, כמו קווין שרינגטון מה"דאלאס מורנינג ניוז", מזכירים שג'ונס אינו יכול להודות בכך שהחוקים הגיעו מהקבוצה, כי הם מפרים את ההסכם הקיבוצי עם ארגון השחקנים. לבראיינט עדיף להגיד שהוא ביקש לקבל על עצמו את ההגבלות האלה, כי אולי אסור להורות לשחקן היכן להיות בכל רגע נתון, אבל מותר לשחרר אותו מהחוזה מעכשיו לעכשיו.
אולי החוקים יעזרו לבראיינט להפוך לאדם טוב יותר, בוגר יותר, שלם יותר. אולי "חוקי דז" יעשו לו את השירות שבני 23 אחרים היו חולמים לקבל. ובכל זאת, כאשר הוא יעלה הלילה למגרש, לא נראה את הילד דז בראיינט אלא את מספר 88 עם קסדה על הראש. על המגרש לא מערבים הורים.